דעות

Side Effects 2020: מהטיטאניק, דרך פרשת ה"ויוקס" ועד החיסון לקורונה

ההודעה על החיסון שאוטוטו יגיע לישראל, או אפילו ישירות לירושלים מנס ציונה, המלווה במסע ניצחון על הנגיף, היא מסוכנת, מעוררת תקוות שווא לישועה קרובה ומקטינה את מידת הזהירות שבה יש לנקוט

ויוקס של "מרק". לפני הפרסום והיציאה לשוק ידעו ראשי החברה על הנזקים האפשריים, אבל מי יוותר על תרנגולת המטילה ביצי זהב?

הקברניט של אוניית הפאר טיטאניק ידע כי הוא עולה על הספינה הכי משוכללת, מצוידת ובטוחה. עד כדי כך בטוחה שלא היה צורך להכין די סירות הצלה לתרחיש בל יתואר של שקיעת הספינה למצולות. המחיר ידוע ורשום במוזיאון הטיטאניק שבמספנה על חוף הים בבלפסט: 1,500 נוסעים "מצאו את מותם".

מצעד ענק לאיסוף תרומות למאמץ המלחמתי בעת מלחמת העולם הראשונה בעיר פיטסבורג לא נדחה למרות בקשות מהממונים על בריאות הציבור, זאת בה בשעה שמגיפת השפעת כבר הפילה חללים רבים בערים הסמוכות. ראש העיר קבע כי את המצעד הענק, עליו הוציאו כסף רב, אי אפשר לדחות ובכך תרם למותם של אלפי אזרחים שלקחו חלק במצעד ולא שמרו על ריחוק חברתי.

הפלגת ספינת האוויר הבריטית R101 היתה אמורה לצאת מאנגליה להודו ב-4 באוקטובר 1930 לכנס חשוב ביותר מבחינה מדינית. על ספינת האוויר עלו כמה מהמתכננים, למרות שמומחי הבטיחות העלו שאלות רבות וחזו אסון הממשמש ובא. כנראה היו אלה פקידים שאינם נבחרי ציבור, ולכן עלה השר עצמו, בין המתכננים והדוחפים להפעלת הספינה, יחד עם חבר יועציו על ספינת האוויר שהתרסקה וכל נוסעיה נספו מיידית, למעט חמישה שנפטרו מאוחר יותר בבית החולים.

production pressure הוא מונח המוכר לכל מי שפועל בחדר הניתוח ובשל הרצון להמשיך בתכנית הניתוחים, מוותרים לפעמים על בדיקה נוספת שתעכב את כל רשימת הניתוחים

התקדמות הטכנולוגיה לא קידמה כלל מערכת קבלת החלטות – שיגור חללית נקבע על פי תאריך הבחירות בארה"ב, התחרות בין בריה"מ לארה"ב הביאה לשיגור מוקדם ללא בקרת סיכונים ולשריפה בחללית הסובייטית, שגרמה למות אסטרונאוט לאחר שהכין לעצמו חביתה בתא ריווי חמצן על כירה חשמלית.

התופעה של דחיפה לסיום עבודה בלוח זמנים דחוס, או יציאה לפעולה בטרם הוכנה כראוי, ידועה לציבור חוקרי תאונות ותקלות. ככל שהדרישה לייצר הולכת ועולה בד בבד עם העלאת התפוקה תחת לחץ, העובד עשוי לקבל שכר גבוה יותר ולכן המוטיבציה לקצר תהליכים ולהתנער מהנחיות הבטיחות עולה והתוצאה היא עלייה בתאונות עבודה, ירידה באיכות המוצר ואפילו עבירות פליליות.

המונח המתאר את התופעה נקרא בשם production pressure. הוא מוכר לכל מי שפועל בחדר הניתוח ובשל הרצון להמשיך בתכנית הניתוחים, מוותרים לפעמים על בדיקה נוספת שתעכב את כל רשימת הניתוחים. גם ייצור תרופה חדשה נתון ללחצים מאחר שהתהליך לבדיקת יעילות ובטיחות תרופה עשוי להימשך זמן ארוך.

חברות התרופות אינן נקיות מ"לחץ לייצר" ויתר על כן, יכולות "לתקן" תוצאות ולגמד תופעות לוואי שוליות, כמו שיעורי תמותה גבוהים. לא מדובר בהמצאה זדונית או בהשמצה אלא בעדויות של עובדי חברה בעלי מצפון ותוצאות סטטיסטיות שהתעלמו מהם.

הדוגמה היא פרשת ה"ויוקס" של חברת מֶרק. החל משנת 1999 ועד לשלהי 2004 שווקה התרופה הנ"ל ונמכרה ונרשמה ביותר ממאה מיליון מרשמים. על פי עדות של ראשי מינהל התרופות בארה"ב, נגרמו למעלה ממאה אלף מקרי מוות. הסיפור המפחיד נגלל בעדויות בפני הקונגרס האמריקאי, נתגלה כיצד החברה לחצה על חוקרים שלא לפרסם תופעות לוואי. נתגלה גם כיצד לפני הפרסום והיציאה לשוק ידעו ראשי החברה על הנזקים האפשריים, אבל מי יוותר על תרנגולת המטילה ביצי זהב?

יש להיזהר מהודעות בומבסטיות של חברות תרופות, לדעת שמאחורי יצרני החדשות הללו יש אינטרסים כלכליים לא מבוטלים וכי הבטיחות חשובה להם רק בשל האפשרות שההשקעה הכספית העצומה תרד לטמיון

סרט המבוסס על המקרה, שלא מצא חן כמובן בעיני החברה, סיפר את הסיפור, אבל כדי להימנע מתביעות, הוחלף שם התרופה. קטע מהסרט מראה ישיבה במטה החברה כאשר חוקרת מסבירה למנכ"ל הכל-יכול כי יש שלושה מקרי מוות בקרב אנשים שנטלו את התרופה ולא היו להם כל מחלות. היא נענית בזעם ובנימוק "את לא יכולה לקלקל השקעה של מיליוני דולרים בגלל שלושה מקרים!". Side Effectsי(2005) הוא שם הסרט.

ייתכן מאוד כי החיסון המקווה אכן יהיה יעיל, לא מסוכן, יכחיד את המחלה, לא יפגע בקשישים, ימנע מאלה "הסובלים ממחלות רקע" את החשש, לא יגרום לאלרגיה או לתופעות לוואי ולא יותר משלושה מחוסנים ילכו לעולמם לאחר החיסון (השני). אבל, יש לקחת הודעות בומבסטיות של חברות תרופות בזהירות המתבקשת, לדעת שמאחורי יצרני החדשות הללו יש אינטרסים כלכליים לא מבוטלים וכי הבטיחות חשובה להם רק בשל האפשרות שאם יתגלו תופעות לוואי או נזק, ההשקעה הכספית העצומה תרד לטמיון בתוך 24 שעות. יתר על כן, העובדה שכל אלה המפתחים חיסון נכנסו ל"מירוץ" במטרה להגיע מהר לקו הגמר, עבדו תחת לחץ, לא רק כנגד הזמן, אלא גם להיענות לדרישה להיות הראשונים.

ישראל מסוגלת להמתין בתור ולהחיל את החיסון על אזרחיה לאחר שכמה מיליוני אזרחי ארה"ב ומדינות אחרות יוכיחו, ללא צל של ספק, שאכן הקורנה נוצחה ואיבדה את הכתר

זה קורה, כמו במירוץ לחלל, כמו בשיגור ספינת אוויר, כמו באלפי כשלים החל ממרפסת מתמוטטת, גשר למעבר ספורטאים וכלה בתקלות רפואיות, כאשר מעגלים פינות ונתונים בלחץ. העובדה המצערת היא שההודעה על החיסון שאוטוטו יגיע לישראל, או אפילו ישירות לירושלים מנס ציונה, המלווה במסע ניצחון על הנגיף, היא מסוכנת, מעוררת תקוות שווא לישועה קרובה ומקטינה את מידת הזהירות שבה יש לנקוט. ישראל מסוגלת להמתין בתור ולהחיל את החיסון על אזרחיה לאחר שכמה מיליוני אזרחי ארה"ב ומדינות אחרות יוכיחו, ללא צל של ספק, שאכן הקורנה נוצחה ואיבדה את הכתר.

אם החיסון אכן יימצא, ללא כל צל של ספק, כיעיל ובטוח ויתקבל האישור מהרשויות האמונות על הבטיחות לפני שיקול כללי, אלו המבקשות הוכחות המבוססות על אמות מידה מחמירות, הרי כי אז ניתן יהיה לפתוח במסע הסברה לשכנע את הציבור בצורך להתחסן. עד אותו רגע, מן הראוי להמתין בזהירות ולא להידחף לראש התור. אפשר לחכות בסבלנות לאור ירוק ברמזור.

הכותב הוא פרופ' יואל דונחין, המרכז לחינוך רפואי, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

נושאים קשורים:  פרופ' יואל דונחין,  חיסון לקורונה,  חברת התרופות מרק,  טיטאניק,  מגיפת הקורונה,  חדשות,  19-COVID,  דעות
תגובות
 
אנונימי/ת
18.11.2020, 12:25

מסכים לחלוטין עם כל מילה שנאמרה וביחוד עם הפסקה האחרונה.
לא ברור לי הלחץ לקבל ראשונים את החיסון. ממילא ההיענות בציבור לא צפויה להיות גבוהה בהתחלה.
עוד בסוף נגיע למצב פרדוקסלי שרכשנו יותר חיסונים מכמות האנשים שמתכוונת להתחסן.
מבין הפיתוחים שיש אני נותן אמון יותר בפיתוח הישראלי (במידה וימצא יעיל). לא משום שאני חושב שאנחנו חכמים יותר, אלא משום שהמכון הביולוגי בנס ציונה אינו גוף פרטי למטרת רווח אלא מוסד ממשלתי. ובנוסף אני מניח שלעובדים שבו יש תחושת מחויבות למדינה מעבר לתושב הממוצע, ויהיה להם יותר קשה להסתיר תופעות לוואי אם הם מודעים להם.

אנונימי/ת
18.11.2020, 18:54

גם להמתנה עד שמיליונים אחרים יתחסנו יהיה מחיר כבד בחיי אדם.

18.11.2020, 18:59

תודה יואל על הדברים שכתבת. אני מתחבר למסרים שלך ותומך בהם במאה אחוז. תמיד נהנה לקרוא את דבריך המלומדים והרהוטים, ותמיד לומד ממך משהו. ברכות

18.11.2020, 20:25

לראשונה בימי קורונה אלה דברי היגיון. תודה.

19.11.2020, 09:50

יואל היקר , אתה כמובן צודק. כדאי שנחכה בסבלנות לחיסונם של מיליוני אמריקאים . ממילא לא נהיה הראשונים לקבל את החיסון.

19.11.2020, 12:07

כל מילה בסלע.

19.11.2020, 12:52

כמה נכונים הדברים הפשוטים. וכמה לא שותפים להם רבים מהרופאים המייעצים. קצת צניעות והרבה ארך רוח

19.11.2020, 13:01

החשדנות לגבי חברות התרופות כבר מבוססת לחלוטין. יש הבנה ברורה לגבי אינטרסים אתיקה ושיקולים כלכליים, של חברות התרופות. מדובר בתעשיה המגלגלת סכומי עתק. רק לפני מספר ימים קראנו על קנס של מיליארדים שהוטל על משפחת סאקלר בארה״ב בפרשת האוקסיקונטין. דונחין צודק בדבריו. מי שירוץ להתחסן ראשון עלול להצטער.

תודה יואל
זוכר עדיין את ארוחות הפאר שסיפקה מרק כשהפיצה את ה-VIOXX

אנונימי/ת
20.11.2020, 18:11

תודה על הדברים