חדשות

כ-10 מיליון יורו מענק לפיתוח תרופות אנטי פטרייתיות לחוקרים ישראלים

המועצה האירופאית למחקר העמידה מענק מחקר לפיתוח תרופות אנטי פטרייתיות לחוקרים מאוניברסיטת תל אביב ועמיתיהם מאוניברסיטת שאריטה לרפואה בברלין

פרופ' יהודית ברמן, מנהלת המעבדה לפיתוח תרופות אנטי פטרייתיות בבית הספר "שמוניס" למחקר ביו-רפואי. שיתוף פעולה עם רופאים וביולוגים ברחבי אירופה, קנדה וארה"ב

המועצה האירופאית למחקר ERC – גוף של נציבות האיחוד האירופאי - העמידה מענק מחקר משמעותי בסך 9.7 מיליון יורו לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטה הרפואית שאריטה בברלין לפיתוח תרופות אנטי פטרייתיות ולטיפולים יעילים כנגד זיהומים פטרייתיים חודרניים ומסכני חיים.

מובילי קבוצת המחקר הבינלאומית הם פרופ' יהודית (ג'ודי) ברמן, מנהלת המעבדה לפיתוח תרופות אנטי פטרייתיות בבית הספר "שמוניס" למחקר ביו-רפואי וסרטן והפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' מרקוס רזלר מנהל המכון לביוכימיה ב"שאריטה". הוא עומד בראש קבוצת המחקר העוסקת בביוכימיה ובביולוגיה של מנגנונים מטבוליים. הצוות יחקור את המנגנונים הביולוגיים המאפשרים סבילות של פתוגנים פטרייתיים.

פרופ' ברמן מסרה: "רוב הזיהומים הפטרייתיים, כגון זיהומי עור, או זיהומים אורליים ווגינליים, אינם מסכני חיים. יוצאי הדופן הבולטים הם זיהומים פטרייתיים חודרניים לאיברים פנימיים או לזרם הדם. הללו קשים לטיפול. בקרב נפגעי זיהום שכזה, שיעור התמותה יכול להגיע עד -50%. מדי שנה נפטרים מזיהומים אלה בעולם כ-1.6 מיליון אנשים, בדומה למלריה ולשחפת".

לדברי פרופ' ברמן, "יש רק שלושה סוגי תרופות שהוכחו כיעילות כנגד זיהומים פטרייתיים חודרניים - תרופות אזוליות, אכינוקנדין ופוליאנים. זאת, לעומת זיהומים חיידקיים שיכולים להיות מטופלים על ידי תרופות אנטי מיקרוביאליות ואנטיביוטיות רבות".

המחסור בתרופות יעילות לזיהומים פטרייתיים נובע מהדמיון שבין תאים פטרייתיים לבין תאי רקמות של בני אדם, וכן גם של יונקים אחרים - מה שיוצר קושי במציאת תרופות מתאימות שלא יגרמו לתופעות לוואי בחולים שייפגעו מהם.

התפתחותה של עמידות או סבילות לתרופות שכאלו מגבילה באופן משמעותי את יכולתם של הרופאים לטפל בזיהומי פטריות מסוגים אלו. בעוד שמנגנונים העמידות נחקרו רבות, מנגנוני הסבילות לתרופות, שבהם חלק מהתאים הפטרייתיים ממשיכים לגדול בקצב איטי למרות נוכחות התרופה, הם מורכבים יותר ו"כאן אנחנו רק בתחילת הדרך להבנתם", הסבירה פרופ' ברמן.

מענק המחקר לחקר פיתוח הסבילות הפטרייתית יתמקד בהבנת תפקידן של תגובות מטאבוליות בתגובה הכוללת של הפטריות לתרופות. מנגנונים אלו שונים מהמנגנונים הקלאסיים של עמידות חיידקים לתרופות.

"זיהומים פטרייתיים  שונים במהותם מזיהומי חיידקים עמידים", הוסיפה פרופ' ברמן. "בזיהום חיידקי בעייתי, הפתוגן לרוב צובר מוטציות שהופכות אותו לעמיד לאנטיביוטיקה. לעומת זאת, עמידות הפתוגנים הפטרייתיים איננה נפוצה באותה מידה ולא מתפשטת באותה מהירות. מצאנו כי תאים פטרייתיים פתוגניים מייצרים במהירות סט של תאים הממשיכים לגדול בקצב איטי יותר לאחר המפגש עם התרופה האנטי פטרייתית. תכונה זו היא חולפת והתאים יכולים לעבור בין מצב של סביל ללא סביל.  לכן, העמידות היא פנוטיפית ואיננה נוצרת כתוצאה ממוטציות דומות המובילות לעמידות, כמו שזה קורה בזיהום חיידקי".

ההשערה העיקרית שהסבילות לתרופות האנטי-פטרייתיות נגרמת כתוצאה ממנגנונים מטאבוליים. "צפינו בתאים מזנים שונים שגדלים יחד. הם עושים זאת על ידי חילופי מטבוליטים ושיתופי פעולה מטבוליים", ציין עמיתה לפרויקט מחקר החדש, פרופ' רזלר. "שיתוף הפעולה המטאבולי גורם לתאים להיות הטרוגניים. כמו כן מצאנו עדות לכך שהטרוגניות מטאבולית יכולה להסביר נקודות מפתח במנגנון הסבילות".

בתכנית העבודה של הצוות המשותף לפרופ' ברמן ופרופ' רזלר ייבחנו סבילותם של אלפי זני פטריות פתוגניות וסביבתיות ויושוו התכונות המטאבוליות שלהם. לשם כך יעשה גם שיתוף פעולה עם רופאים וביולוגים ברחבי אירופה, קנדה וארה"ב. מטרת הפרויקט: למצוא מסלולים מולקולריים שיסבירו את הסבילות הפטרייתית ובכך יסללו דרכים לפיתוח אסטרטגיות טיפוליות טובות יותר ותרכובות חדשות למניעת התפתחות הסבילות כנגד התרופות.

נושאים קשורים:  פרופ' יהודית (ג'ודי) ברמן,  אוניברסיטת תל אביב,  פיתוח תרופות,  זיהומים פטרייתיים פולשניים,  תרופה אנטי פטרייתית,  חדשות,  מחקר
תגובות