מחקרים COVID-19

שיטת האיגום לבדיקות קורונה נמצאה רגישה, יעילה וחסכונית

כתב העת Nature שיבח את תוצאות המחקר על הערכת שיטת הפולינג של החוקרות הישראליות מ"הדסה" ומהאוניברסיטה העברית: השיטה תרמה לחיסכון של 76% בהוצאות על מערכות הבדיקה

פרופ' דנה וולף, מנהלת היחידה לוירולוגיה קלינית במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה. שיטת האיגום יושמה באופן חלוצי בארץ על ידי הצוות המשותף ל"הדסה" והאוניברסיטה בירושלים

קבוצת חוקרות, בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מהאוניברסיטה העברית ו"הדסה", פרסמה ממצאים ראשונים ממחקר חדש שביקש לבחון את יעילות שיטת האיגום pooling של בדיקות קורונה. המחקר הראה כי שיטה זאת מציגה רגישה ויעילה מאוד, מאפשרת לבדוק עד שמונה דגימות בבת אחת והודות לה גם מושג חיסכון של 76% בהוצאות של מערכות הבדיקה. כתב העת Nature שיבח את תוצאות המחקר.

בחודשים אפריל-ספטמבר ביצעה מחלקת הוירולוגיה של בית החולים הדסה, בסיוע האוניברסיטה העברית בירושלים, מעל 133 אלף בדיקות קורונה בשיטת איגום המבחנות. שיטה זו, שיושמה באופן חלוצי בארץ על ידי הצוות המשותף ל"הדסה" והאוניברסיטה בירושלים, נועדה לבצע בדיקות סקר בתפוקה גבוהה תוך חיסכון משמעותי בערכות הבדיקה.

השיטה זכתה לשבחים רבים הן על ידי מומחים בישראל והן בעולם. כאשר פורסם עליה באחרונה  בתקשורת, היא נוסתה למשל מיד באורוגוואי ושם, לפי דיווחי הרשויות, תרמה לשינוי של ממש בהיקף התחלואה. מדינה זו הקדימה לבצע כך את הבדיקות, בניגוד לשכנותיה. כתוצאה מכך לאורך שלושת חודשי הגל הראשון לא נרשמה העברת הנגיף של יותר מחמישה מקרים לאדם, וברוב המקרים השרשרת נקטעה אחרי לא יותר משני חולים. אורוגוואי היא אחת המדינות הראשונות בעולם שפתחה מחדש את בתי הספר שלה כאשר הוברר שהצליחה להשתלט על המגיפה.

שימוש נרחב בשיטת באיגום נועד לניטור התפרצויות הנגיף ולסריקה מתמדת של אוכלוסיות בסיכון גבוה להידבקות או לפיתוח תסמינים קשים, הסבירו עורכות המחקר.

מניתוח נתוני הבדיקות שבוצע במסגרת מחקר זה על ידי פרופ' וולף, מנהלת היחידה לוירולוגיה קלינית מ"הדסה", ד״ר מורן יסעור והסטודנטית נטע ברק מהפקולטה לרפואה ובית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, עלה כי הבדיקות של 133,816 נבדקים א-סימפטומטיים בוצעו באמצעות 32,466 ערכות בדיקה בלבד וכך הושג חיסכון של כ-76% מהבדיקות.

רעיון הפולינג המתואר במחקר פשוט ביסודו. הוא הוצע לראשונה על ידי הסטטיסטיקאי רוברט דורפמן עוד בשנת 1943 לבדיקות מקיפות של חיילים למחלת העגבת. דגימות ממספר נבדקים מוכנסות למבחנה אחת ("פול") שנבדקת בעזרת בדיקת PCR, בדיקת הקורונה המקובלת כיום. במידה שה"פול" הציג תשובה שלילית - מדובר בתשובה שלילית מדווחת עבור כל הבדיקות שמרכיבות אותו. במידה שה"פול" מציג תשובה חיובית לנגיף - כל הבדיקות הבודדות המרכיבות אותו נבדקות אז באופן פרטני והתוצאות מועברות בנפרד עבור כל בדיקה.

ההחלטה לבצע בדיקות "פולינג" בחולי קורונה התבססה ברובה על מחקרים תיאורטיים ואמפיריים במדגמים קטנים. על כך פורסם מאמר קודם של צוות מ"הדסה" והאוניברסיטה העברית, שהציע שיפור משמעותי ביעילות השיטה תוך שימור אחוז ניכר מהרגישות של הבדיקה. כמו כן, תהליך האיגום נמצא כבר בשימוש בבדיקות לגילוי מחלות שונות בבנקי הדם השונים.

היעילות - כלומר, שיעור הבדיקות שניתן לחסוך - של איגום המבחנות תלויה בשני גורמים מרכזיים: אחוז החיוביים באוכלוסיה וגודל ה"פול". ככלל, ככל שאחוז החיוביים באוכלוסיה נמוך יותר, גודל ה"פול" שיספק יעילות מקסימלית הוא גדול יותר.

לאורך התקופה שבה בוצע המחקר היו תנודות משמעותיות בשיעור החיוביים מקרב אוכלוסיות הסקר - בין 0.5% ל-6%. על מנת לשמור על יעילות מקסימלית, בוצעו הבדיקות באמצעות פולים בגודל חמש או שמונה דגימות, בהתאם לשיעור החיוביים העדכני. נוסף על השיפור ביעילות, נצפתה פגיעה מינימלית ברגישות, התומכת בטענות לפיהן איגום בדיקות קורונה בטוח לשימוש.

ממצאי המחקר החדש פורסמו תחילה בשרת ה-medRxiv בו מתפרסמים מאמרים המדעיים בטרם עברו ביקורת עמיתים. עקב חשיבותו מצא לנכון Nature לאזכר אותו בעדכון השבועי שלו (26 באוקטובר) שבו נסקרות התפתחויות החשובות ביותר במחקרים הקשורים בקורונה.

״ניסוי זה, בקנה מידה גדול, הראה כי בדיקות הפולינג יכולות להיות יעילות ביותר, אפילו מעבר לתחזיות התאורטיות״, הודגש בדיווח של Nature. ״החוקרים השתמשו רק בכרבע מכלל הבדיקות שהיו נחוצות להם כדי לבדוק את כל הדגימות בנפרד״.

נטע ברק, שנטלה חלק במחקר, סיכמה: "היקף המחקר שלנו - 133,816 דגימות מטוש שנבדקו באמצעות 17,945 פולים, הוא ככל הידוע ראשון מסוגו עקב גודלו. הוא מאפשר לבצע הערכה טובה מאי פעם של השפעת איגום הבדיקות גם לגבי סוגיית הרגישות והיעילות של הבדיקות ולכך יש כמובן גם משמעות בשיעורי החיסכון בהוצאות".

נושאים קשורים:  שיטת האיגום,  בית החולים הדסה,  האוניברסיטה העברית,  Nature,  19-COVID,  בדיקת קורונה
תגובות

ברכות הצלחה לדנה למורן ולנטע

22.11.2020, 20:06

אם אפשר - לטובת הצגה תקנית וסמינר עתידי - לצטט היכן התפרסם המחקר עם בקרת עמיתים .
משנה ברכות