צוות הטיפול במגיפות (צט"מ) של משרד הבריאות מציע לבחון דרכים לתמרץ את האוכלוסיה בישראל להתחסן לקורונה ובין השאר עלתה בו אף הצעה לבחון חובת חיסון בחקיקה, הגם שספק אם רעיון זה ישים משפטית. כך מדווח הבוקר (ב') אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות".
עוד בעניין דומה
בין הרעיונות שהועלו ומופיעים במסמך סיכום של ישיבת הצוות: הכנת תכנית תמריצים ונהלים כדי להתגבר על חששות או היסוסים שעשויים להיות בקבוצות שונות באוכלוסיה מפני החיסון החדיש לקורונה, כאשר תרכיב החיסון יאושר לשימוש ואף יגיע לישראל.
יש כיום בישראל, כמו בלא מעט מדינות, קבוצות באוכלוסיה שמסרבות להתחסן גם בחיסוני השגרה וגם כנגד שפעת. הסרבנים מתרצים עמדתם זו בסיבות שונות, בכלל זה אידיאולוגיות, דתיות-אמוניות ונוספות. מוכרים גם למשרד הבריאות אישים, ביניהם אף רופאים, שמעודדים סרבנות לחיסונים ומצביעים על תופעות לוואי שחיסונים גורמים. יש ביניהם גם כאלו שמסתמכים על "מדענים", למרות שכבר הוכח לא אחת שטיעונים מדעיים-לכאורה אלה אינם נכונים. עד כה לא הצליח משרד הבריאות לחסל את התופעה הנחשבת בעיני מומחים רבים מסוכנת לבריאות הציבור.
באותו דיון, כך מדווח, הוצע לחזק את מהלכי ההסברה של משרד הבריאות בכל הנוגע לחשיבות ההתחסנות. אלא שההצעה שנדונה באותה ישיבה, היא בעייתית.
ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי, הסביר: "ברמה העקרונית, מדינת ישראל נמנעה עד היום מלחייב בחקיקה חיסונים כלשהם. במבחן התוצאה, שיעור ההתחסנות בארץ הוא בכל זאת מהגבוהים בעולם כשמדובר בחיסוני השגרה. חיוב בחקיקה להתחסן, בניגוד לרצון הפרט, מהווה פגיעה אנושה בזכויות יסוד ובחירויות הפרט.
"כלי חקיקה לשם כפיית חיסונים איננו אפקטיבי. לא ברור כיצד ניתן להעניש סרבני חיסון. חוק מהסוג הזה לא ישים. הדרך להגיע לכיסוי חיסוני גבוה היא רק באמצעות פעולות הסברה על מנת לבסס את האמון שבין הממשל לציבור".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
