רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית

אבדן מעקב במטופלים עם רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית בקליניקה

מחקר זה נועד לזהות את אחוז המטופלים אשר אבד המעקב אחריהם, ואת הקשר בין אובדן המעקב לבין גיל, הכנסה ממוצעת ועוד מאפיינים דמוגרפיים

רטינופתיה סוכרתית, עיניים (צילום: אילוסטרציה)

מטרת המחקר היא לקבוע מהו אחוז המטופלים עם רטינופתיה סכרתית פרוליפרטיבית (Proliferative Diabetic Retinopathy – PDR) אשר הוגדרו ככאלו שאבד המעקב אחריהם (Loss to Follow-up – LTFU) ולחקור גורמים המנבאים את הסיכוי לאובדן המעקב.

המחקר הוא רטרוספקטיבי, ובמסגרתו נאסף מידע אודות 4,423 מטופלים עם PDR בין השנים 2012-2017. הוגדרו שני סוגי LTFU – מלא (Complete) – מטופלים אשר לא חזרו למעקב במשך כל תקופת המחקר, והפוגתי (Interval) – מטופלים שלא נצמדו להמלצות הקליניות ופספסו תורים קבועים, כך שהגיעו למרפאה כל חצי שנה-שנה ויותר. גיל, הכנסה ממוצעת וביטוח, נבדקו כגורמים מנבאים ל-Interval LTFU.

מתוך כלל המטופלים, 2,407 (54.4%) ו-2,320 (52.4%) הוגדרו כ-Complete LTFU ב-6 חודשים ובשנה, בהתאמה. 782 (17.7%) ו-468 (10.6%) מטופלים הוגדרו כ-Interval LTFU ל-6 חודשים ולשנה בהתאמה. גיל וממוצעה כללית לא נמצאו כפקטורים משמעותיים המגדילים סיכוי להיות Interval LTFU. בהשוואה לתשלום עצמי, מטופלים עם ביטוח ממשלתי ופרטי היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות Interval LTFU ב-6 חודשים (ממשלתי – P=0.035, פרטי – P=0.005). מטופלים עם ביטוחים פרטיים היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות Interval LTFU לאחר שנה (P=0.003).

לסיכום, שיעורי ה-Complete LTFU היו גבוהים מאוד ונדרש מחקר נוסף. יותר ממטופל אחד על כל 6 מטופלים הוגדר כ-Interval LTFU למשך 6 חודשים לפחות, ואחד מכל 10 מטופלים הוגדר כ-Interval LTFU למשך יותר משנה. הסטטוס הביטוחי היה משמעותי בקביעת סטטוס ה-Interval LTFU. בהתאמה עם מחקרים אחרים, התוצאות הללו מעידות שהיענות לטיפול מהווה אתגר קליני משמעותי במטופלים עם PDR.

מקור:

Rishi Suresh, et al. (2020) American Journal of Ophthalmology

נושאים קשורים:  רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית,  היענות,  אובדן מעקב,  ביטוח רפואי,  סטטוס סוציואקונומי,  מחקרים
תגובות