COVID-19 בישראל

כך קוטעים את ההדבקה: מעבדות ציבוריות לא מבצעות פיענוח לקורונה

יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות חושפת: משרד הבריאות מעדיף לשלוח את בדיקות הקורונה למעבדות פרטיות בזמן שבמעבדות הציבוריות נאלצים להמתין לדגימות בחוסר מעש | משרד הבריאות: "הכל בהתאם לצרכים"

עובדת מעבדה רפואית בוחנת בדיקות לקורונה. צילום: יוסי זליגר/ פלאש 90

יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות, אסתר אדמון, מתחה בסוף השבוע ביקורת קשה על שר הבריאות יולי אדלשטיין "על שהוא מגבה את אנשי משרדו ומסתיר התחייבויות סודיות, שנתן המשרד ליזמים פרטיים, שהקימו מעבדות פרטיות". היא האשימה את משרד הבריאות על כך שהמעבדות הציבוריות בבתי החולים בצפון הארץ – זיו בצפת, גליל בנהריה ופדה-פוריה שליד טבריה - לא מקבלות לבצע בדיקות קורונה.

בתגובה לדברים נמסר ממשרד הבריאות כי למעבדות בתי החולים והקופות, להבדיל ממעבדות קורונה פרטיות, "תפקידים ומשימות בדיקה רבות נוספות וחשובות לא פחות - ובהתחשב בתחלואת החורף המתקרבת, כוח האדם שלהן יצטרך לתת מענה בהתאם. מעבדות הקורונה הפרטיות תעסוקנה אך ורק בבדיקות קורונה".

אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות. "הושקעו משאבים בציוד, בתשתיות ובעובדים, אבל אין בדיקות כי דואגים לסקטור הפרטי". צילום: פרטי

אדמון פרסמה את מה שהגדירה "נתוני האמת" והביעה כעסה על כך משרד הבריאות ביקש מבתי החולים ומקופות החולים להכשיר מעבדות קורונה, לעבות את הצוותים גם על חשבון מעבדות רפואיות ציבוריות אחרות שוויתרו על חלק מעובדיהן ולהשקיע בהכשרה מקצועית של הצוותים, אבל בו בעת, "בניגוד עניינים מוחלט, פתח מעבדות פרטיות".

לדבריה, "התוצאה היא פגיעה ביכולת קטיעת שרשרת ההדבקה בגלל עיכובים במתן התשובות. כמו כן חלק מכוח האדם המקצועי והמיומן שבמעבדות הציבוריות יושב באבטלה מוחלטת. אין סיבה שלא לפזרו בין המעבדות הציבוריות הרפואיות כחלק מההיערכות לחורף וזאת נוכח גידול צפוי בבדיקות דם, בדיקות כימיות ומיקרוביולוגיות, משטחי גרון ועוד".

עוד אמרה אדמון כי "משרד הבריאות בטוח שברגע שהמעבדות הפרטיות לא יעמדו בעומס בדיקות הקורונה וכך תתגלה חומרת הבעיה, המעבדות הציבוריות יעמדו לרשותו ויעברו לדום כדי למלא כל פקודה!".

בהודעה שמסרה הסתדרות עובדי המעבדות מוצג לדוגמה דו"ח יומי המפרט את היקף בדיקות הקורונה שהיו ביום רביעי שעבר (28 באוקטובר) ואת מיקומן של המעבדות, סבבי איסוף הבדיקות  ומיקום המעבדות המפענחות את הבדיקות. באותו יום, במחוז הצפון נלקחו בתחנת דגימה בטבריה 1,200 בדיקות קורונה. 1,000 מהן הועברו לבית החולים העמק בעפולה, 200 הוסעו למרכז הארץ, למעבדת מיי הריטג' הפרטית בפתח תקווה. מספר מועט מאוד של דגימות עברו ל"פוריה" שליד טבריה.

"בית החולים (פוריה) הזה מפסיד על כוח אדם, שמחכה בתסכול לקבלת הדגימות, עם מעבדת קורונה מושקעת היטב שהוקמה בו. אם המצב יימשך, צריך יהיה לפטר את העובדים", מציינת אדמון. "האם תושבי העיר טבריה מודעים לכך שהבדיקות שלהן מתמהמהות שעות ארוכות ולא מגיעות בזמן למעבדות קרובות?".

במחוז ירושלים  נלקחו באותו יום 1,720 דגימות, מהן 500 עברו למעבדת הר חוצבים הציבורית של שרותי בריאות כללית, אבל 960 דגימות נסעו לפתח תקווה, למעבדת מיי הריטג'. "כמה דגימות", כותבת אדמון, "נמסרו למעבדות ב'שערי צדק' וב'הדסה'? – אפס! בעוד יש בבתי החולים הללו מעבדות קורונה מצוידות היטב, מאוישות וממתינות לעבודה".

אדמון מצביעה על עוד תופעה – "אוטובוס מאסף. הדגימות נאספו מאזור ירושלים. נקודת ההתחלה היתה בשייח ג'ראח בשעות הצהריים. הבדיקות הגיעו למיי הריטג' לפני חצות אחרי שבע-תשע שעות שהיו בדרכים. בפרק הזמן הזה הן נאספו מנקודות דגימה שונות נוספות. תחילת הפיענוח החלה רק בבוקר שלמחרת".

עובדי מעבדה לבדיקות קורונה. צילום יוסי זליגר / פלאש 90

באותו יום באזור המרכז, כפי שמצוין בדו"ח, נאספו בסך הכל 2,010 בדיקות קורונה. 510  הופנו למעבדה ב"קפלן", 1,300 בדיקות נאספו מנס ציונה, רחובות, לוד, מודיעין ומיישובים נוספים בחבל המרכז והועברו למעבדת מיי הריטג' בפתח תקווה. "מי לא קיבל אותן לפיענוח – למעט המעבדה בקפלן? המעבדות בבית החולים הציבורי באזור זה, 'שמיר-אסף הרופא', וזאת למרות שמעבדה זאת ביצעה בכל חודש ספטמבר 32 אלף בדיקות קורונה באיכות מעולה".

אדמון מדגישה, ש"אין הצדקה להחזיק בכוח אדם איכותי וראוי הממתין בחוסר-מעש לקבלת בדיקות" ואת "בזבוז זמן בגלל חוסר ארגון ובעיות לוגיסטיות הפוגעות בקטיעת שרשרת ההדבקה".

עוד דוגמה חלמאית שמביאה אדמון: "הגננות שנבדקו ביום ו' שעבר קיבלו את תשובות רק ביום ב', אחרי שכבר עבדו בגני הילדים יום אחד. זוהי דוגמה לחלם. הפגיעה בבתי החולים כפולה: מחזיקים בכוח אדם; הושקעו משאבים בציוד, בתשתיות ובעובדים, אבל אין בדיקות כי דואגים לסקטור הפרטי".

בסיום דבריה אומרת אדמון בתסכול רב: "חודשים אני מתאפקת, אבל אי אפשר עוד עם השטויות הללו של משרד הבריאות. אם היו נותנים לבני הנוער לנהל את פעילות המעבדות הקשורות במגיפת הקורונה, הם היו מצליחים יותר ומגלים יותר אחריות ושיקול דעת. אין לי מושג מה קורה כאן. זה כבר נראה מעבר לטיפשות. זה גם נזק כלכלי ומעל לכל נזק בקטיעת שרשרת ההדבקה".

בפנייה ישירה לשר הבריאות אמרה יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות:  "יש לך, אדוני השר, בראש ובראשונה מחויבות לבתי החולים הציבוריים, לקופות החולים. זו המערכת הציבורית שעליה אתה והמשרד אמורים לפקח, עם כל הכבוד ליזמים פרטיים".

משרד הבריאות: "המעבדות מופעלות בהתאם לצרכים"

בתגובה לטענות נמסר במשרד הבריאות: "מערך בדיקות הקורונה מאגד את השירות באמצעות מעבדות של קופות החולים, בתי חולים ממשלתיים וציבוריים, מעבדות בריאות הציבור ומעבדות פרטיות.

"המערך התפתח עם הזמן ובצורה אינקרמנטלית (חדשנות שמוסיפה ומשפרת את הקיים, על ידי מציאת פתרונות מתוך הידע שישנו) וזאת על מנת לתת מענה לכל הצרכים של תושבי המדינה כולל מבקריה, תוך תהליך של למידה והפקת לקחים על מנת לשפר את השירות.

"המערך נדרש לתת שירות בדיקות במגוון מצבים של תחלואת קורונה, אם בעלייה או בירידה, במצבים של סגר או של פתיחה חלקית או מלאה של המשק.

"ניהול מערך הבדיקות כולל חלוקת דגימות למעבדות והוא איננו על בסיס רגעי או לפי מספר ימים בודדים, אלא לפי צרכים והסתכלות כוללת לאורך זמן. המשימה היא להגיע ליכולת יציבה של ביצוע של כ-100 אלף בדיקות ביום ואף יותר, באמצעות כלל המעבדות החל מאמצע חודש נובמבר 2020 ובהמשך".

במשרד הבריאות ציינו כי "למעבדות בתי החולים והקופות, להבדיל ממעבדות קורונה פרטיות, תפקידים ומשימות בדיקה רבות נוספות וחשובות לא פחות, ובהתחשב בתחלואת החורף המתקרבת, כוח האדם שלהן יצטרך לתת מענה בהתאם. מעבדות הקורונה הפרטיות תעסוקנה אך ורק בבדיקות קורונה.

"אנו חוזרים ומדגישים, כל מעבדות הקורונה במערכת מופעלות בהתאם לצרכים והמצבים המשתנים אל מול המגיפה. כמות הדגימות המגיעות ויגיעו בהמשך למעבדות תיקבע בהתאם לצרכים מערכתיים".

נושאים קשורים:  אסתר אדמון,  עובדי המעבדות,  משרד הבריאות,  חדשות,  19-COVID,  קורונה,  בדיקת קורונה
תגובות
אנונימי/ת
02.11.2020, 19:44

אני מניח שלא ירחק היום ויחידת המשטרה להב 433 שעוסקת בחקירת שחיתויות שלטוניות תבדוק מי במשרד הבריאות חתם חוזה עם חברה פרטית למטרת רווח לביצוע בדיקות לקורונה. חברת מיי הריטג' הנה חברה חובקת עולם שהוקמה ע"י יזם סטרטאפ ישראלי למטרת הפסבדו-מדע שנקרא גנאלוגיה. החברה הצליחה להשתלט על מאגרי מידע גנאלוגיים של חברות מסחריות אחרות בכל העולם והפכה לממותה שהמדע רחוק ממנה כמרחק אסטרולוגיה מאסטרונומיה. כשמאגרי המידע הנוספים (של החברות שגובות דמי מנוי מן הלקוחות) הולכים ומדלדלים, החליטו בעלי מיי הריטג' בהחלטה איסטרטגית להוסיף "סוכריה" נוספת למערך השיווק כדי למשוך לקוחות נוספים משלמי דמי מנוי. "הסוכריה" היא בדיקות DNA שמטרתן להראות קשרים גנאלוגיים מן העבר של הלקוח ללקוחות אחרים. מדע זה הוא עדיין בחיתוליו היות ועדין אין לכך ביסוס מדעי מדויק. זאת בגלל קשיים לבסס תאוריה הסתברותית שימושית במצב של בדיקות DNA אוטוזומליות,
בניגוד ל- YDNA ו- MtDNA. לשם בדיקות ה- DNA נפתחה מעבדה וגויסו מדענים שכירי חרב שינהלו את המפעל. ומסתבר שהכסף התחיל לזרום. איך? בבוא היום הכל יצוץ.

אנונימי/ת
02.11.2020, 19:46

משרד הטיפשות והרשלנות בראשות מפיר ההוראות

02.11.2020, 20:52

אוי הריקבון. כל מעבדות הקורונה במערכת מופעלות בהתאם לצרכים והמצבים המשתנים? לזה אני דוקא יכול להאמין...

אנונימי/ת
03.11.2020, 07:02

אין כבר מקום על המקפצה מרוב המושחתים שמשתינים ממנה ....

אנונימי/ת
04.11.2020, 09:51

אם מעבדות ציבוריות היו מתפקדות באותה יעילות כמו מעבדות פרטיות אז אכן היינו קוטעים שרשראות הדבקה בשימוש בהן אבל כמו כל דבר ציבורי קיים בהן אי יעילות מובנה. (דגימות שנעלמו התוצאות שלהן, מערכות מחשוב מיושנות ביותר , שביתת טכנאי מעבדות בשיא הגל בסוף אוגוסט תחילת ספטמבר ). לדעתי חייבים שגם הפרטי וגם הציבורי יפעלו ויהיו גיבוי אחת של השניה .