COVID-19 בישראל

אמ"ן ממליץ על פיילוט לבדיקות POCT לקורונה במוקדי התפרצות

במרכז הלאומי למאבק בקורונה מציעים לבחון את הטמעתן של הבדיקות המהירות במתווים שונים בארץ | הבדיקות נעשות ומפוענחות מחוץ למעבדה אך חסרונן הבולט הוא רגישותן הנמוכה

מכשיר סופיה לבדיקת קורונה מהירה. צילום: "סופיה ישראל"

בדיקות POCT - Point-of-Care Testing - בדיקות מהירות לאיתור נגיף הקורונה, שנעשות למשל בנמלי תעופה לפני העלייה למטוס, מראות פוטנציאל לתמיכה במערך הבדיקות הקיים אך הטמעתן דורשת תיקוף וסדרת ניסויים נוספים לפני שיופעלו בישראל. כך על פי דו"ח מרכז המידע הלאומי למאבק בקורונה שמפעיל אמ"ן יחד עם משרד הבריאות שפורסם הבוקר (א').

בדיקות ה-POCT המהירות נעשות מחוץ למעבדה ואין צורך לשנע את הדגימות לפיענוח במעבדה. הן מיועדות לזהות פתגונים במהירות. חלק מאתר את החומר הגנטי של הנגיף, אחרות מאתרות נוגדנים לו – מה שיכול להעיד על הדבקה בעבר. יתרונן שהן פשוטות יחסית לתפעול. במצב של תחלואה מפושטת, סוג זה של בדיקות מסייע בהתמודדות עם המצב .

מחברי הדו"ח הדגישו כי חסרונן הבולט של בדיקות POCT מהירות, בהשוואה לבדיקת ה-PCR המעבדתית, הוא רגישותן הנמוכה. לעתים, "בדיקות אלו עלולות להיות בעלות סגוליות פחותה", מדגיש הדו"ח.  כמו כן, חלק מהבדיקות דורשות מכשור ייעודי בעל תפוקה מוגבלת, ועל כן דורשות שינוע של מספר רב של מכשירים לביצוע בדיקות בהיקף נרחב.

קיימות כמה אפשרויות כדי להתגבר על חסרונות אלה, החל מהטמעת השימוש בבדיקות POCT מהירות במתווים שבהם ניתן להתפשר על הרגישות לטובת מהירות התשובה. לדוגמה: בסקרים לגילוי תחלואה חבויה. אתגר מרכזי בהטמעת סוג זה של בדיקות מחייב יצירת ממשק לתשתיות המחשוב למשרד הבריאות לצורך דיווח על התוצאות, מעקב אחרי התוצאות וניתוח מגמות וכן התמודדות עם מורכבות הפירוש שיינתן לתוצאות בשל סוגיית הרגישות.

כמו כן, סבורים מחברי המסמך, "קיימת סכנת שימוש לא מפוקח שייגרם עקב ביצוע בדיקות בידי גורמים פרטיים, לא מאושרים ולא מוכרים על ידי משרד הבריאות. ביצוע בדיקות באופן זה עלול להוביל לירידה בדיווח התוצאות שתפגע באופן ניכר ביכולת לבצע מעקב אחרי מצב התחלואה בישראל".

לצד הערות אלו מציג הדו"ח כמה תרחישים שבהם עשויה בדיקות POCT להיות חשובות. למשל, בעת עריכת בדיקות סקר לאיתור מהיר של תחלואה חבויה; בעת בדיקות ניטור להגנה על אוכלוסיה שבסיכון כמו דיירי בתי אבות; בבדיקות לצורך פתיחת המשק לפעילות; או כאשר מטרת הבדיקות אינן לצורך קליני או אפידמיולוגי כמו בדיקות מהירות שיבוצעו במוקדי תעסוקה.

עוד נמסר בדו"ח כי "השימוש בבדיקות POCT מהירות ברחבי העולם עודנו מצוי בשלבים ראשוניים ובתהליכי בחינה. עם זאת, הוא מסתמן כבעל פוטנציאל לתמיכה במערך הבדיקות בארץ במסגרת הטמעתו במתווים השונים.

אחת מבדיקות ה-POCT הנמצאת בשימוש ראשוני בישראל היא בדיקות הנוגדנים המהירות מסוג Sofia. עד כה נעשה שימוש בבדיקות אלו בבתי חולים ובקופות החולים וכן בסקר עובדים בפרויקט מגן אבות ואמהות (בתי אבות ודיור מוגן). בנוסף, נעשה ניסוי ראשוני לבחינת השימוש בבדיקות אלו בקרב אוכלוסיית בעלי תסמינים וא-תסמיניים של מחלת הקורונה אך נדרשים ניסויים נוספים על מנת לשלבן באופן נרחב וקבוע כחלק ממערך הבדיקות.

לצורך קידום הנושא ממליצים מחברי הדו"ח על תכנון וביצוע של ניסויי פיילוט בישראל, אשר יבחנו את התאמתן של בדיקות POCT מהירות למתווים הספציפיים ובפרט מומלץ על פיילוט שיבחן  את השימוש בבדיקות הללו כחלק מטיפול במוקד התפרצות באחד היישובים שבהם מתפרצת תחלואה חריפה. כן מומלץ, בהתאם לתוצאות הפיילוט, לבחון תכנית לשילובן של הבדיקות הללו במתווים הרלוונטיים.

במסמך יש פרטים על המדינות בשונות שבוחנות את בדיקות ה-POCT המהירות ולאילו צרכים. כמו כן מופיעה במסמך התייחסות לאישורי החירום שהעניקו ה-FDA וה-EMA לעריכת הבדיקות הללו, תוך ציון היעדים שאושרו במדינות השונות.

נושאים קשורים:  בדיקות POCT,  בדיקת סופיה,  חדשות,  19-COVID,  בדיקת קורונה
תגובות