מטרת המחקר הייתה לאפיין קבוצה של חולים עם נוירו-סרקואידוזיס תוך התמקדות מיוחדת בניתוח CSF, ולחקור האם ערכי ה-CSF יכולים לסייע בהבדלה מטרשת נפוצה (MS).
עוד בעניין דומה
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה כלל 85 חולים עם אבחנה של נוירו-סרקואידוזיס (אפשרי, סביר או מוחלט). חלבון כללי ב-CSF, ספירת תאים לבנים ורמות אנזים להמרת אנגיוטנסין נמדדו במחקר. דפוסי ה-CSF ו-immunoglobulin Gי(IgG) אוליגוקלונליים נותחו תוך שימוש ביחסי סיכוי ורגרסיה לוגיסטית בינארית.
תוצאות המחקר הדגימו ש-80 חולים קיבלו אבחנה סבירה (היסטולוגיה חיובית לא עצבית) או מוחלטת (היסטולוגיה חיובית עצבית) של נוירו-סרקואידוזיס. הממצאים השכיחים ביותר ב-MRI היו leptomeningeal enhancementי(35%) ומעורבות של החומר הלבן וחוט השדרה (30% ו-23%). סריקת PET הראתה אזורים "מודלקים" ב-74% מהמקרים. ניתוח CSF הראה לעיתים קרובות לימפוציטוזיס (63%) וחלבון מוגבר (62%), אך selective oligoclonal bands ב-CSF היו נדירות (3%). רמות ה-ACE בסרום היו גבוהות ב-51% מהחולים אך רק ב-14% מאלו עם נוירו-סרקואידוזיס מבודד. ACE מוגבר ב-CSF לא נמצא בשום מטופל.
מסקנות המחקר הראו שעליות גדולות בסך החלבון, בספירת התאים הלבנים וב-ACE בסרום מתרחשות בנוירו-סרקואידוזיס, אך הן נדירות בטרשת נפוצה. למרות זאת, השימוש בבדיקות אלה בעת האבחנה מוגבל, מכיוון ששינויים מזעריים עשויים להתרחש בשניהם. חיקויים קליניים של טרשת נפוצה בנוירו-סרקואידוזיס אינם שכיחים. ייצור תוך-תקאלי של IgG אוליגוקלונלי הוא גורם מבדיל משמעותי משום שהוא נדיר בנוירו-סרקואידוזיס אך מתרחש ב-95% עד 98% מהמקרים של טרשת נפוצה. החוקרים המליצו להיזהר באבחנת נוירו-סרקואידוזיס כאשר נמצא ייצור של IgG אוליגוקלונלי תוך-תקאלי.
מקור: