קורונה בישראל

הערכה: בשבועיים הקרובים תיראה ירידה בעומס בבתי החולים

דו"ח של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצביע על ירידה מהירה בתחלואת הקורונה וממליץ לבצע מיד התאמות להקלת הסגר תוך מניעת מעבר ממוקדי התפרצות למקומות עם תחלואה נמוכה

מחלקת קורונה בישראל. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

בימים האחרונים נצפית ירידה מהירה הן של חולי קורונה קשים והן של מאומתים, כאשר בהנחות סבירות ייקח יותר משבוע עד לביסוס מקדם הדבקה של 0.8. כך קובע דו"ח חדש של צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית ו"הדסה" שמדגיש: מספר הנדבקים הנמוך כמו גם מקדם ההדבקה הנמוך של הימים האחרונים עלולים לנבוע מתת דגימה ולכן יש להיזהר מאופטימיות יתר.

על מנת להגיע לרמות נשלטות של תחלואה נדרש ייצוב של מקדם הדבקה נמוך (0.8 ומטה) למשך מספר שבועות. המשך ירידה בתחלואה בהתאם לדינמיקה הנוכחית יוביל לסך כולל של כ-2,500-3,000 נפטרים עד המחצית השנייה של נובמבר, נכתב בדו"ח.

לצד זאת מציינים החוקרים כי צפויה ירידה משמעותית בעומס בבתי החולים בשבועיים הקרובים. "רצוי וניתן לייצב שגרה שתאפשר המשך ירידה מונוטונית בשבועיים הקרובים", הם ממליצים. "שגרה זו יכולה לכלול פתיחה מדורגת ומושכלת. בנוסף, יש צורך בהגברת ההסברה, הקפדה על עטיית מסיכות ומניעת התקהלויות במקומות סגורים. ירידה בכמות החולים תאפשר ייצוב מקדם הדבקה נמוך".

בהתאם לנתונים, על מנת לאפשר ייצוב שגרת חיים גם בזמן ההתפרצות ולאור ניסיון תחילת מאי וסגר ראש השנה, החוקרים ממליצים: להחזיר לפעילות את מערכת החינוך בכיתות נמוכות בקפסולות בלבד, הכוללות הפרדת סגל (בשונה ממה שבוצע בעבר); החזרת פעילות משקית ללא קבלת קהל, ללא התקהלויות וללא החרגות. לדבריהם, ניתן לבצע התאמות בסגר הנוכחי שלא צפויות להביא לשינוי משמעותי במקדם ההדבקה.

עם זאת, בהתייחס להערכת המצב שהועברה הבהיר חבר צוות החוקרים מהאוניברסיטה העברית פרופ' ינון אשכנזי בדיון מקדים למקבלי ההחלטות: "לא ניתן יהיה לבסס בוודאות גבוהה הגעה לתנאי הפתיחה של R=0.8 ,N =2,000 לפני 20 באוקטובר וזאת למרות האופטימיות הנצפית. כמו כן, יש להקפיד ולשמר מתכונת של סגר. ניתן לאפשר פתיחה של פעילות ללא קבלת קהל ופתיחה חלקית של מערכת חינוך רק במידה וניתן להבטיח מימוש של קפסולות, הפרדת סגלים ובדיקות סגל".

עוד לפי החוקרים, יש יתרון בהקפדה על המשטר הנוכחי במוקדי התפרצות. ניתוח נסיעות מערים אדומות מראה כי הקפדה כזו דורשת יישום של הפרדה המונעת מעבר בין מוקדי התפרצות לאזורים סמוכים  (לדוגמה בין בני ברק  לרמת גן) למניעת זליגה של הדבקה.

עוד מומלץ שימוש בבדיקות וניטור הדבקה ייעודי לצורך זיהוי קשר ישיר בין פתיחה להתפרצויות ולצורך אפשור של הקלות, דוגמת ניטור הדוק של צוותים בגנים ובתי ספר, בדיקות של בעלי חנויות וכל מסגרת אחרת עם פתיחתה.

על המסמך חתומים פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים ו"הדסה" ופרופ' רן ניר-פז מבית החולים הדסה.

נושאים קשורים:  פרופ' רונית קלדרון-מרגלית,  פרופ' רן ניר-פז,  האוניברסיטה העברית,  הדסה,  קורונה,  תחלואה ותמותה,  סגר,  בתי חולים
תגובות