קורונה בישראל

"השילוב של מחלה זיהומית עם תופעות אימוניות יצר מחלה חריגה"

אחרי חצי שנה בתפקיד, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות ב"הדסה עין כרם", פרופ' יעקב סטרכילביץ, מספר על ניהול חדש בזמן מגיפת הקורונה

פרופ' יעקב סטרכילביץ, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות ב"הדסה עין כרם". צילום: דוברות בית החולים

לפני חצי שנה, ממש עם פרוץ מגיפת הקורונה, מונה פרופ' יעקב סטרכילביץ לנהל את המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומית בבית החולים הדסה עין כרם, במקומו של פרופ' אלון מוזס שפרש מתפקידו וממשיך לכהן כרופא בכיר במחלקה. בראיון ל"דוקטורס אונלי" הוא מספר כיצד החל לנהל את המחלקה בעין סערת הקורונה ומה נדרש ויידרש עוד כדי לשמור על מערך מתפקד ויעיל.

"'נולדתי' כמנהל בזמן הקורונה", אומר פרופ' סטרכילביץ, "לא התנסיתי בניהול מחלקה בזמנים אחרים – אמנם הכרתי היטב את המערכת כמי שפועל בה שנים, אך ברגע אחד, עם מינויי, התחלתי לנהל מחלקה וחזית לחימה ולבנות מערך שלם שיתאים לצורכי השעה".

"היה צורך ליצור יש מאין נהלי עבודה וטיפול בדגימות של חולים בקורונה, פרוטוקולים של PCR, רכש ציוד רובוטי להעלאה בסדרי גודל של מספר הבדיקות, חיווט של המערכות ואינטגרציה שלהן במערכת ניהול הרשומה הרפואית וגם דיווח אוטומטי לגורמי חוץ"

פרופ' סטרכילביץ סיים את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטת תל אביב ב-1989 ואת ההתמחות ברפואה פנימית השלים בבית החולים בילינסון. לאחר מכן שימש כסגן מנהל מחלקה פנימית בבית החולים מאיר ובמקביל שימש כיועץ בבית החולים השיקומי לוינשטיין. את ההתמחות במחלות זיהומיות עשה במחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות ב"הדסה" וביצע השתלמות נוספת במחקר בסיסי ב-Massachusetts General Hospital בבוסטון. לאחר מכן הוא חזר לעבוד כרופא בכיר במחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות בבית החולים  הדסה. טרם המינוי, ניהל את השירות לשימוש מושכל באנטיביוטיקה במרכז הרפואי הדסה.

"ניהול בזמן קורונה משמעו זיהוי צרכים חדשים וייחודיים למצב, הסטת משאבים של כוח אדם ותשתיות וכל זאת, תוך המשך מתן השירות הקליני של המחלקה שניתן בשגרה" הוא אומר.

כדוגמה הוא מביא את המעבדה לוירולוגיה בבית החולים. "המעבדה מבצעת בשגרה כ-120 אלף בדיקות שונות לערך, בשנה, לכלל בית החולים. כשהתחילה תקופת הקורונה, נוצר הצורך לבנות באופן מיידי מערך לביצוע מאות אלפי בדיקות לשירות בית החולים והקהילה. לצורך כך גויס כוח אדם, נרכשו מכשירים רבים והוקצאו שטחים נרחבים.

"להשקפתי, הסברה מדוע נדרשת מסיכה, מה תורם הריחוק החברתי ומהן הסכנות מן הקורונה משיגה היענות גבוהה יותר מאשר הנחיות ואכיפה"

"זו היתה התגייסות עצומה בהנהגתה של פרופ' דנה וולף, מנהלת היחידה לוירולוגיה קלינית. יחד עם הנהלת בית החולים, עובדי המעבדה ושיתופי פעולה כמו שעשינו עם הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, שגרמו להצלחת המבצע הזה. היה צורך ליצור יש מאין נהלים של אופן העבודה והטיפול בדגימות של חולים בקורונה, פרוטוקולים של PCR, רכש ציוד רובוטי לשם העלאה בסדרי גודל של מספר הבדיקות, חיווט של המערכות ואינטגרציה שלהן במערכת ניהול הרשומה הרפואית ב'הדסה' וגם דיווח אוטומטי לגורמי חוץ, כולל משרד הבריאות. כל זאת, תוך ניהול בקרת איכות ושיפור בזמן אמת".

כיצד גויס כוח אדם והאם הגיוס המהיר לא פוגע בקריטריונים לקבלה לעבודה?

"כדי לעמוד במשימות ובסטנדרטים הגבוהים, גויסו עובדים איכותיים שעוברים בקביעות הדרכות ופיקוח על ידי טכנאים מיומנים. חלק ניכר הגיע ממעבדות המחקר באוניברסיטה העברית. הצמידות של 'הדסה' לבית הספר לרפואה, אשר בימי רגיעה תורמת לפעילות המחקרית, אפשרה בעת מגיפה זו את הפעילות הקלינית. הרווח הנוסף שלי, כמנהל חדש, היה בהיכרות ועבודה משותפת ואינטנסיבית עם האנשים שעומדים מאחורי התפקידים החשובים הללו. דבר שבשגרה היה כנראה לוקח זמן רב".

במהלך הקריירה פרסם פרופ' סטרכילביץ מחקרים רבים בעיתונים מדעיים מובילים. תחומי המחקר העיקריים שלו הם עמידות לאנטיביוטיקה ואנדוקרדיטיס. בנוסף, הוא משמש כיו"ר החוג לרפואה פנימית בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.

כמומחה למחלות זיהומיות כיצד היית מגדיר ומתאר את נגיף הקורונה ואת המגיפה העולמית?

"מחלת ה-Covid-19 מרתקת. אמנם, לכל מחולל זיהום יש את המאפיינים הייחודיים לו, אבל השילוב של מחלה זיהומית עם תופעות אימוניות בעקבות הזיהום ב-SARS-CoV-2 יצר מחלה חריגה, עם הסתמנויות חדשות בכל איבר ואיבר. למזלנו, האינטנסיביות של המחקר הבסיסי והקליני ושיתוף המידע האינטנסיבי בכל הרשתות אפשר להכיר את המחלה במהירות.

"ההצפה במידע אפשרה לשרלטנים להשתלט על התקשורת ולהפיץ מידע כוזב אשר את חלק מתוצאותיו אנחנו רואים היום. למשל, היענות נמוכה של חלקים מן הציבור לצורך בריחוק חברתי"

"כך למשל, כאשר הופיעו בישראל החולים הראשונים עם פגיעה רב מערכתית כבר הכרנו את התופעה והיינו מוכנים. מאידך, העובדה שמידע התפרסם לעתים מזומנות בלי בקרה מספקת, גם בעיתונים רפואיים יוקרתיים, גרמה לספקנות גדולה בקרב אנשי המקצוע. מחד, הקהילה הרפואית בישראל מספיק מקצועית כדי לדעת לקרוא את הנתונים בצורה ביקורתית. מאידך, ההצפה במידע אפשרה לשרלטנים להשתלט על התקשורת ולהפיץ מידע כוזב אשר את חלק מתוצאותיו אנחנו רואים היום. למשל, היענות נמוכה של חלקים מן הציבור לצורך בריחוק חברתי מקורה מידיעות כזב שחוזקו על ידי אותם גורמים".

במסגרת תפקידו אחראי סטרכילביץ על ההוראה של פנימית בשנים הקליניות. "עם תחילת שנה"ל תשפ"א, האתגר הגדול היום הוא לאפשר הוראה קלינית ברמה גבוהה בבתי החולים המסונפים תוך שמירה על בטיחות הסטודנטים והמטופלים", הוא אומר.

כיצד נמנעתם מהדבקה של אנשי צוות רפואי ומטופלים אחרים בנגיף?

"קמפוס הדסה עין כרם נמצא בבנייה אינטנסיבית. מצב זה אפשר להתאים בזמן קצר מתחם ייעודי לחולי קורונה וליצור חיץ בינם לבין שאר המטופלים, כך שלמעשה מחלקות הקורונה נפתחו בבניין הישן בו מחלקות לא מאוישות ורחוקות לחלוטין. כך הבטחנו המשך הפעילות תוך שמירה על בטחון של כלל המטופלים.

"בגלל שיעור התחלואה הגבוה בקורונה באזור ירושלים, מספר החולים בקורונה שטופלו עד היום ב'הדסה' גבוה במיוחד לעומת שאר בתי החולים בארץ. העבודה המאומצת במחלקות האשפוז הרגילות יחד עם השירות במחלקות הקורונה אינו פשוט, בדומה למה שקורה בכל בתי החולים בארץ ובעולם שמטפלים בחולים אלה. אנחנו עוסקים כל היום בשמירה על הצוותים והמטופלים מפני חשיפה בבית החולים ומניעת הידבקות בתוך הקמפוסים במקרים של אנשי צוות שנדבקו מחוץ לבית החולים.

להשקפתי, הסברה מדוע נדרשת מסיכה, מה תורם הריחוק החברתי ומהן הסכנות מן הקורונה משיגה היענות גבוהה יותר מאשר הנחיות ואכיפה. לראיה, למרות מספר החולים הגבוה והעבודה באזור היפראנדמי לקורונה, מספר אנשי הצוות שנדבקו ב'הדסה' הוא זעום.

"זוהי בהחלט תקופה שמוציאה מאיתנו יצירתיות ונחישות אחרת והיום, חצי שנה אחרי – אין ספק כי ההירתמות כאן אצלנו מרשימה ומחזקת וכולם פשוט חלק ממאמץ מאוד מאוד גדול", הוא מסכם. "כולנו עובדים שעות רבות, יום ולילה. אני מתכונן לעת שתסתיים המגיפה, אז אוכל לעסוק יותר בשיפור תהליכים בבית החולים ולחזור סוף סוף לעסוק גם במחקר. יש בי תשוקה לעשייה, להוראה ולמחקר של מחלות זיהומיות ותקוותי היא ׳להדביק׳ בה את צוות המחלקה ואת כלל הרופאים ב'הדסה'".

נושאים קשורים:  פרופ' יעקב סטרכילביץ,  קורונה,  הדסה עין כרם,  חדשות,  מחלות זיהומיות
תגובות