מחקרים - נגיף הקורונה

מחקר חדש קובע: אין צורך בסגר הרמטי אלא בהפחתת ההתניידות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עקבו אחרי היקף התנועה במדינות ה-OECD והגיעו למסקנה: מועד ההתחלה של הריחוק החברתי הוא המנבא הטוב ביותר לתמותה מקורונה

מגיפת הקורונה העולמית. צילום: שאטרסטוק

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב השווה בין נתוני ההתניידות בטלפונים הסלולריים (Apple Mobility Data) שנאספו ממכשירי הסלולר של משתמשי iPhone לנתוני התמותה כתוצאה מנגיף הקורונה ומצא כי מועד תחילת הריחוק החברתי במדינות ה-OECD הוא המנבא הטוב ביותר לאחוז התמותה מהמגיפה מכלל האוכלוסיה. עיכוב של 7.49 ימים מתחילת הצעדים שננקטו במדינות שונות הביא להכפלה במספר המתים. המחקר עבר ביקורת עמיתים והתקבל לפרסום בכתב העת EMBO Molecular Medicine.

בדו"ח צוין ש"לא נמצא מתאם סטטיסטי בין מספר המתים למשך, לחומרת או אפילו לעצם הטלתו של סגר בכל מדינה ומדינה".

את המחקר ערכו פרופ' טל פופקו, ראש בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פרופ' איתי מרוז והחוקרים גיל לוונטל, שירן עבדי, אורן אברם, קרן חלבי, נועה אקר ונתן נגר מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' פופקו ופרופ' מירוז מסרו: "נתוני ההתניידות מראים שלא צריך להטיל סגר הרמטי - כלומר שאף אחד לא יוצא מהבית - אלא פשוט להגיב כמה שיותר מהר עם צעדי ריחוק חברתי. אנחנו מראים במחקר שהמדינות שהצליחו לצאת מההתפרצות הראשונה במחיר הנמוך ביותר בחיי אדם לא היו אותן מדינות שהטילו את הסגר ההרמטי ביותר, אלא מדינות שבהן ירדה רמת ההתניידות (ולו אך במעט) בשלב המוקדם.

"בימים אלה, כשישראל בסגר השני והממשלה שוקלת להחמיר את הסגר בהמשך, המשמעות של המחקר שלנו ברורה: לא צריך הגבלות קיצוניות, אלא יישום מהיר של צעדי ריחוק חברתי".

במסגרת המחקר נאספו נתונים סלולריים המשקפים את היקף התנועה ביום מסוים בכל מדינה ומדינה ב-OECD. הנתונים הביאו בחשבון את גודל האוכלוסיה בכל מדינה שנדגמה ואופן ההתניידות של האוכלוסיה בה. "למשל", ציינו החוקרים, "בחורף אנשים במדינות הקרות כמו שוודיה יוצאים פחות מבתיהם לעומת האנשים בישראל. כך הגענו לנתון בדבר ההתניידות שבשגרה בכל מדינה: כמה אזרחים במדינה מסוימת מתניידים ברכב ביום ממוצע.

החל מחודש מארס החוקרים מצאו צניחה במימדי ההתניידות בכל המדינות אלא שהירידה הזאת משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לצעדים שננקטו בהן: החל מהנחיות על ריחוק חברתי כמו בשוודיה ועד לסגרים הרמטיים כמו באיטליה, בספרד ובישראל.

החוקרים בצוות, אברם, עבדי ולוונטל, הוסיפו: "היה אפשר לצפות שנראה פחות מתים מקורונה במדינות שהטילו סגר יותר הדוק, אבל מהנתונים שלנו עולה שזו איננה המציאות. מסתבר שישראל היתה יכולה להגיע לאותם נתוני תמותה גם עם סגר פחות קטלני, מבחינה כלכלית וחברתית, בסבב הראשון וככל הנראה, גם בסבב הנוכחי.

מנתוני ההתניידות עולה שגם בישראל וגם בצ'כיה, זמן התגובה למגיפה היה דומה וגם עוצמת הסגר היתה דומה. למרות שהסגר בישראל היה ארוך יותר - מה שהתבטא בהתניידות נמוכה לאורך זמן רב יותר בישראל לעומת צ'כיה - התוצאה הסופית היתה דומה מבחינת נתוני התמותה. גם הסגר הספרדי היה ארוך והדוק יותר מאשר הצרפתי – אבל בתום הסגר נתוני התמותה בספרד ובצרפת היו דומים.

"מצאנו כי מועד תחילת יישום צעדי הריחוק החברתי הוא הגורם המשמעותי ביותר עם קורלציה גבוהה מאוד למספר המתים", הסביר צוות החוקרים. "מדינות שהגיבו מהר יותר בצעדי הריחוק החברתי – לאו דווקא בסגר הדוק – סיימו עם תוצאה טובה יותר.

"לעומת זאת, לא נמצאה קורלציה בין נתוני התמותה לבין חומרת הסגר ו/או משכו. גם בשוודיה, שמעולם לא נכנסה לסגר, אנחנו רואים שהירידה המוקדמת בהתניידות מחודש מארס באה לידי ביטוי גם במספר המתים. המחקר שלנו מתבסס על תצפיות ואיננו מניח הנחות יסוד של מודל אפידמיולוגי כזה או אחר. אנחנו מראים שניתן למנוע את התפשטות המגיפה על ידי יישום מהיר של צעדי ריחוק חברתי בסיסיים, ללא סגר הדוק".

נושאים קשורים:  קורונה,  סגר,  ריחוק חברתי,  חדשות,  מחקרים
תגובות
אנונימי/ת
07.10.2020, 11:23

גאון! אף אחד לא חשב שהמנעול על החנות או על חדר הכושר הוא שמפחית את ההדבקה, אלא שהתברר שהרעיון של לבקש מהציבור באדיבות לשמור על ריחוק לא כ"כ עבד ולכן חייב סגר

אנונימי/ת
07.10.2020, 22:14

אבל לפי הממצאים סגר לא עוזר!!
אולי לטעמך יותר טוב כמו שכבר הציעו להחליף את העם?
או -להחליף את המנהל/ים?

אנונימי/ת
07.10.2020, 23:45

לא נכנסתי לשאלה אם לעשות סגר או לא.אני רק אומר שהכותרת ש''סגר לא עוזר אלא הפחתת ההתניידות'' היא מגוחכת ומטופשת כי אף אחד לא חשב שהסגר מצד עצמו עוזר וברור שכל התכלית של הסגר היא הפחתת התניידות