קורונה בישראל

פנימאים בכירים: "הפוליטיקאים לא מבינים את המציאות בבתי החולים"

מנהלי פנימיות מתארים את מצב החירום בבתי החולים: "יש ירידה דרסטית ביכולת שלנו לטפל בחולים השגרתיים - אין לנו מספיק כוח אדם רפואי ומאיימים עלינו שהתקינה שניתנת זמנית בלבד"

צוות רפואי במחלקת קורונה. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית ומנהל פנימית במרכז הרפואי רבין-בילינסון בפתח תקווה, אמר אתמול (ד') בתדרוך-זום לתקשורת: "הפוליטיקאים לא מבינים את המציאות בבתי החולים".

בתארו את המצב בשטח אמר פרופ' אליס: "מתוך 111 המחלקות הפנימיות בכלל בתי החולים בארץ, יותר מ-40% מהן הוסבו למחלקות ייעודיות לטיפול בחולי קרונה. בסך הכל הוסבו 50 מחלקות ומספר זה רק  עולה. נותרו כ-60 מחלקות שבהן מאושפזים חולים רגילים. בפועל, זוהי  הפחתה של כ-1,000 מיטות אשפוז ולכך יש משמעות טראגית.

פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית. "איננו מקבלים מענים לצורכי המחלקות ואנחנו חשים בנתק ובבורות"

"החלטנו לקיים את התדרוך לעיתונאים כדי לעדכן אותם ולדווח מהשטח, משדה הקרב האמיתי, מהמחלקות הפנימיות וממחלקות הפנימיות-קורונה. לא באמצעות גרפים וטבלאות אקסל, לא מתוך הערכות מומחים ומבינים על פי עצמם אלא אישית מחזית ההתמודדות בקורונה." אמר פרופ' אליס. הוא הודיע כי יש כוונה לקיים פעילות הסברה דומה, בנפרד, לתקשורת בערבית, "בהובלת מנהלי מחלקות שהם דוברי ערבית".

"לדאבוננו", אמר פרופ' אליס, "הפוליטיקאים לא מבינים את הדרמה המתחוללת בימים אלה בבתי החולים, את המשמעות ואת התוצאה של היעלמות המאסה העצומה הזו של מיטות אשפוז וצוותים מהמחלקות הפנימיות שמועברים לטפל בחולי קורונה. מטעים את הציבור כשמגדירים את מספר החולים הקשים וחולי הקורונה המונשמים כמדד לתיאור המצב קשה השורר במערכת הבריאות.

"גם אחרי שבעה חודשי מגיפת הקורונה בישראל למרבית  הפוליטיקאים ולמעשה לרוב הציבור עדיין לא ברור מי הם המטפלים בחולי הקורונה בבתי החולים. מכנים אותם בטעות במונח העמום 'צוותים רפואיים'. עדיין טועים לחשוב שהאינדיקציות היחידות להעריך את עומק המשבר הוא מספרי הנפטרים ומספר החולים הקשים. אלא שההתעסקות במספרים אלה, שהיא נוראה וטראגית, משקפת תמונה חלקית בלבד ואיננה הסבר לצורך הדרמטי בצמצום ההדבקות ובהיקף התחלואה".

פרופ' אליס האשים: "מה שמוסתר מעיניי הציבור ומעיניי מקבלי ההחלטות זו הירידה הדרסטית ביכולתם של בתי החולים לטפל בחולים השגרתיים, כיוון שאין לנו מספיק רופאים פנימאים במחלקות, אין מספיק אחיות, אין  די כוח עזר ואנשי מקצוע בתחומים הפארא-רפואיים, אין די מיטות אשפוז, כי אין די מחלקות. לא הפסקת הניתוחים האלקטיביים או אשפוז בבתי חולים פרטיים ישנו מהותית את תמונת המצב. רופאים ומחלקות פנימיות זו התמחות ולא רשימות כוח אדם וציוד שיש למלא ולהשלים. ממשלות ישראל לדורותיהן חייבות לציבור התנצלות על תת התקצוב הכרוני והמתמשך במחלקות הפנימיות".

לדברי יו"ר איגוד הפנימאים, הפתרונות הרלוונטיים להתמודדות עם מגיפת הקורונה הוצגו לפני שנה וחצי בדו"ח ועדת פרופ' רן טור כספא לשיפור הרפואה הפנימית, אלא שהדו"ח הזה הוזנח והעלה אבק. "נכנסנו לתוך מגיפת הקורונה עם משבר גדול: צפיפות במחלקות הפנימיות וחוסר בכוח אדם.

"אנחנו, הקצינים והחיילים שבשוחות במלחמה הזו בנגיף, איננו שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות. איננו מקבלים מענים לצורכי המחלקות ואנחנו חשים בנתק ובבורות מכל עבר ועדיין צריכים להתחנן לתנאים שיאפשרו להתמודד עם מלחמת ההישרדות שאנחנו בעיצומה ולא רואים את האופק שלה".

עוד אמר פרופ' אליס: "קשה להאמין שממשלת ישראל עדיין  לא התפנתה לקיים דיונים בשאלות הכי קריטיות בעת הזו: האם הצוותים במחלקות הפנימיות חוזקו? האם הכל בהן מתקתק ועובד כראוי? מה ניתן וצריך לעשות כדי לסייע להן? - לא טבלאות אקסל והכרזות, לא ביקורי שרים מתוקשרים, אלא ירידה לשטח ממש כדי להתרשם מקרוב. המזל הגדול של ישראל כרגע זו המוטיבציה והערכיות של הצוותים שלנו, נתינה וכוח רצון שמפגינים רופאים, אחיות, אנשי הסיעוד והפארא-רפואה. יש להודות להם על עבודתם הקשה בתנאים פיזיים ונפשיים קשים שבעתיים מהרגיל".

בפנותו לציבור הרחב אמר פרופ' אליס: "זוהי אזעקת אמת. התעלמו מקולות הרקע הלא רציניים. אנחנו, מתוך המחלקות מספרים לכם כי המצב רע. הפגיעה של הקורונה מקיפה לא רק את חולי הקורונה ומשפחותיהם אלא גם מעגלים נרחבים של חולים במחלות אחרות שהטיפול בהם נפגע ואף נפגע מאוד בימים אלה".

הקריטיות שבהגדלת מספר הרופאים במחלקות הפנימיות

בהמשך התדרוך לתקשורת אמרה ד"ר חגית יונת, מנהלת  פנימית א' ב"שיבא", השותפה בניהול מחלקת טיפול נמרץ קורונה בבית החולים: "חוסר ההלימה בין מספר המחלקות וכוח האדם במערך הפנימיות לבין מספר החולים היה ידוע גם לפני מגיפת הקורונה. יצאנו על כך  למאבק לפני כשנתיים.  התקינה הרפואית במערכת הבריאות הציבורית נקבעה באחרונה ב-1977. היו אז בישראל כ-3.5 מיליון אזרחים. מאז נוספו עוד כעשר מחלקות פנימיות, ללא שינוי במפתח התקינה. בכל מחלקה 12-11 רופאים בלבד, כשליש מהם מומחים. ברור שתקינה שכזו איננה יכולה להספיק לטיפול באוכלוסיה שגדלה מאוד, הזדקנה וזכאית לטיפול רפואי מתקדם מאריך חיים שמאפשר טיפול במחלות השונות.

ד"ר חגית יונת, מנהלת פנימית א' ב"שיבא". "פתאום צצה הדרישה למצוא מתמחה איכותי, ראוי, שפשוט יושב בביתו ומחכה לטלפון"

"המצב הזה בולט עתה הרבה יותר", אמרה ד"ר יונת, "כיוון שבמרבית חולי הקורונה המאושפזים בישראל מטפלים פנימאים, במקביל לטיפול שהם נותנים בחולים מורכבים רגילים. מספר הרופאים הפנימאים איננו מספיק כדי לתת מענה לעלייה במספר החולים כעת. לכן צצים רעיונות שונים, בחלקם משונים ולא מציאותיים".
ד"ר יונת תיארה מהי המשמעות של קליטת רופא מתמחה חדש, במחלקה פנימית. "באחרונה נדמה לציבור שזה 'זבנג וגמרנו', פתרון אינסטנט, מהיום להיום. אבל התמחות של רופא פנימאי אורכת ארבע שנים, במהלכה הוא צובר ידע רב וניסיון בהתמודדות עם מחלות ותחומים רבים, בטיפול בחולים מורכבים מאוד ובמצבים מאד קשים.

"הרופאים הפנימאים הם למעשה case managers של חולים מורכבים עם תחלואות שונות. בישראל, בניגוד למרבית הארצות האחרות, הרופאים וצוותי המחלקות הפנימיות מטפלים גם במונשמים ועתה בתקופת הקורונה התגלה הדבר כיתרון, כיוון שבארצות האחרות הפנימאים לא הצליחו לטפל בחולי הקורונה שדרשו הנשמה. תהליך הלימוד בתחום הזה הדרגתי ועצמאות המתמחה הולכת ועולה בהדרגה.  אחרי כשנה, מרבית המתמחים מסוגלים לנהל טיפול בחולה, שהוא יחסית מורכב. זה תהליך ארוך והיה צריך להתחיל בו לפני כמה שנים. יידרשו לכל רופא כזה כמה שנים להשלמת תהליך התמחותו.

"נשמח מאד אם מספר התקנים יגדל ונוכל להכשיר יותר רופאים פנימאים כדי להתמודד עם הקורונה וגם מתוך מחשבה על העתיד. אבל סוף-סוף צריך להיות ברור עד כמה קריטי הוא להגדיל את מספר הרופאים בכל המחלקות הפנימיות.

"מאיימים עלינו שהתקנים למתמחים יינתנו רק עד סוף המשבר"

בהתייחסה ל"פתרונות הקסם" המוצעים כעת כדי לתת מענה מהיר למצוקת כוח האדם במחלקות, אמרה ד"ר יונת: "הציעו לגייס מילואים - אפילו בצו 8 - של רופאים שאינם פנימאים, לקדם סטודנטים מבתי הספר לרפואה או לקצר בסטאז', לגייס פרמדיקים לעבודה בבתי החולים, להחזיר לעבודה רופאים שפרשו לגמלאות – אבל זה מאד בעייתי משום שזוהי קבוצת סיכון, עקב גילם הגבוה. יש חושבים: הופ, בכך בעיית כוח האדם הרפואי תיפתר. אז כן, תוספת כוח האדם הזה יכולה אולי להקל במעט, אלא שהם לא יוכלו לנהל את המעקב או הטיפול בחולים הרגילים או בחולי הקורונה הקשים.

"נשמח גם לתוספת זו במיידי אלא שהיא לא יכולה להיות במקום תוספת אמיתית של תקנים לרופאים הפנימיים. נשמח מאד לקלוט מתמחים או רופאים בכירים אחרים למערכת. יש לנו גם מועמדים ראויים, למרות שזוהי התמחות מורכבת ומאתגרת, אלא שהתנאים המוצעים אינם הוגנים. איומי משרדי האוצר והבריאות, שאם לא נקלוט את המתמחים באופן מיידי התקנים, יילקחו מאיתנו - אינם הגיוניים. עד לפני חודשיים לא ידענו שיהיו לנו תקנים נוספים. בשנה האחרונה נאלצנו להשיב בשלילה לפניות של מתמחים פוטנציאלים - עקב העדר תקנים.

"אבל כעת, פתאום צצה הדרישה למצוא מתמחה איכותי, ראוי, שפשוט יושב בביתו ומחכה לטלפון, שיכול להתחיל בעבודה מיד, בשבועיים הקרובים. אלא שלא בטוח שיכולים להבטיח לו תקן לכל ההתמחות, כי לא ברור לכמה זמן ניתנו התקנים. מאיימים עלינו שהם יינתנו רק עד סוף משבר הקורונה.

"אז אני אומרת כאן בבירור: אנשים איכותיים לא יתחילו בהתמחות בתנאים הללו. חלק מהמתמחים הפוטנציאליים עוד לא סיימו סטאז', חלק התחילו עבודות אחרות ויש להם התחייבות. אם הוחלט, ובצדק רב, שיש צורך בעוד תקנים, אז שייתנו אותם לקליטה רציפה ואיכותית. שנהיה בטוחים שהתקנים אינם על חשבון תקציב בית החולים - טריק שניסו לעשות לנו, שהם באמת למשך התמחות מלאה ולא רק לתקופת הקורונה, שמדובר בשינוי אמיתי".

"הגיעה העת", אמרה ד"ר יונת, "להגדיר בצורה ברורה מה היקף הצוות הרפואי, הסיעודי ומיטות האשפוז בכל מחלקה פנימית. אנחנו רוצים לנסות להתקרב לנתונים הממוצעים במדינות ה-OECD. לקבוע את מספר המחלקות, החולים בכל מחלקה וכוח האדם בצוות, שיהיו כדי לטפל באוכלוסיית ישראל בשגרה ובחירום".

אין היערכות ליציאה מהסגר, אין היערכות לעיבוי הרפואה הפנימית

פרופ' דרור מבורך, מנהל פנימית גדולה ומורחבת - פנימית שגרתית ופנימית קורונה ב"הדסה", בשני אתרים שונים - הציג את תמונת המצב הנוכחית: "בגל התחלואה הנוכחי, גיל החולים במחלקה שלי צעיר יותר מאשר בגל הראשון. רבים הם בשנות ה-40, ה-50 וה-60. 50% מהמאושפזים מתחת לגיל 60. למרות תמותה גבוהה יותר בקרב בני 70 ומעלה, יש תחלואה משמעותית, לעתים אשפוזים ממושכים של צעירים.

פרופסור דרור מבורך

פרופ' דרור מבורך, מנהל פנימית ב"הדסה". "היעדר שקיפות מספקת של תמונת המצב והנתונים"

"בנוסף, יש גם חולים שהחלימו מקורונה. מגיעים למחלקות הפנימיות הרגילות ולטיפול נמרץ רגיל לאשפוז ממושך. לא מעט מהם יגיעו לשיקום ארוך, אם יהיו עבורם מיטות שיקום. ויש גם מרפאות פוסט קורונה, אליהן מגיעים חולים עם מהלך תחלואה ממושך".

בהתייחסו לחיסון העדר, אמר פרופ' מבורך: "זה מושג שכמה רופאים ומדענים משווקים לציבור, כאילו הוא איזה שעשוע אינטלקטואלי, כאילו אין מדובר במגיפה עם קורבנות.  המושג הזה משמש תירוץ לרבים למה לא לעטות מסיכות, למה לא לשמור על ריחוק פיזי ולמה מומלץ להמשיך באורח החיים הרגיל, אבל זו טעות וטרגדיה".

לדבריו, חיסון עדר אפשרי בשני אופנים מרכזיים: התפשטות "טבעית" של המחלה, או מתן חיסון. לדעת המומחים המובילים בעולם לחיסון הטבעי לקורונה, נדרש  כ-70% הדבקות. המשמעות: עשרות אלפי מתים וקריסה מוחלטת של מערכת הבריאות. "המצדדים במודל חיסון ההעדר נוהגים להביא את שוודיה כמודל להצלחה", ציין פרופ' מבורך, "אבל זו טעות גדולה. בשוודיה אין כל הוכחה שנוצר חיסון עדר. היא אוכפת בצורה הרבה יותר טובה מאיתנו את כל נושא ההתגודדיות. היא מצליחה לעצור את שרשרת ההדבקות בזכות עובדה אחת ומרכזית: יחסי אמון, יחסים נורמליים בין השלטון לאזרחים. משמעת אזרחית מצוינת. הטלת הגבלות ברורות על הציבור והיענות להנחיות. בישראל יש התפרעות חמורה, במיוחד בחלקים מהמגזר החרדי אבל לא רק בו. יש בעיה עם תחושת ה'יחד נמנע את המגיפה'".

בעיה נוספת שעליה הצביע פרופ' מבורך: היעדר שקיפות מספקת של תמונת המצב והנתונים. לדבריו, אין היערכות ליציאה מהסגר, אין היערכות לעיבוי הרפואה הפנימית והכשרות מזורזות של כוח אדם סיעודי ורפואי ו"אין תכנית חירום סדורה, מפורטת, מבוססת על כלל ההיבטים המקצועיים לשיקום מערכת הבריאות הציבורית שהורעבה במשך שנים ומעל לכל המחלקות הפנימיות ומחלקות לטיפול נמרץ".

נושאים קשורים:  מחלקות פנימיות,  ד"ר חגית יונת,  פרופ' אבישי אליס,  פרופ' דרור מבורך,  קורונה,  כוח אדם רפואי,  מחלקות קורונה,  תקנים,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
02.10.2020, 10:40

פרופ\' אליס הנכבד.
לאחר שסיימת את דבריך . יופיע במהדורות חדשות הערב מנהל בית החולים בו אתה עובד , יטען שאין כל בעיה של קריסה והוא מסוגל לקלוט עוד מאות חולים. האם אתם מתואמים ?. חוסר אימון הציבור אחת הבעיות המרכזיות בניהול המשבר.

אנונימי/ת
02.10.2020, 11:14

כרגיל, המנהלים לא קורסים, הם מוציאים מכתבי עידוד ״משולחנו של המנהל״

אנונימי/ת
02.10.2020, 12:15

מסכים לגמרי עם דעתך. זו שטות לראיין מנהלי בתי חולים. איזה מנהל בית חולים יודה שבית החולים שלו קורס, או שחולים מתים אצלו בגלל עייפות ותשישות של הצוותים, או בגלל מחסור בכח אדם ? זו הסיבה שהציבור לא יודע על הקושי והטרגדיה בבתי החולים.

02.10.2020, 10:51

ושוב נושאים חברינו את עול המגיפה, התחלואה והרפואה הציבורית למטופלים שאינם מניבים רווחים ותשואות על גבם. והיכן אנו שנעזור להם? למרבית הצער רופאים כשאר בני האדם משתבללים איש איש בחלקת האלוהים (?) הקטנה שלו.

02.10.2020, 10:51

חברינו הפנימאים

אנונימי/ת
02.10.2020, 11:36

יש רופאים בכירים פנימאים כמוני שפרשו אפילו לא מזמן [כולל עם תת התמחות רלוונטית לנושא קורונה וגם בגיל של מנהלים או בכירים שעדיין במערכת] וכנראה איננו רצויים בעבודה עם תיגמול אולי אנו יקרים מדי כלומר אולי \"לא שווים את הכסף\" .אני מעיד ששלחו לנו באימייל מכתב בקשה לחזור לבתי חולים [חתום על ידי ראש ה\"י ומנכל משרד הריאות] ולמי שענה בחיוב אפילו שלחו בהמשך שאלון שבו התבקשנו למלא את ההעדפות בבחירת שיבוץ בבתי חולים שונים . זה היה ב24 לספטמבר . מאז דממה .

אנונימי/ת
02.10.2020, 12:18

חברי הפנימאים היקרים (ואני מכיר היטב ומעריך אישית את המרואיינים). נראה שהיכולת שלכם באבחנה מבדלת של פוליטיקאים נמוכה מאד. הפוליטיקאים יודעים היטב, מבינים וכלל אינם טפשים. פשוט יש להם אג’נדה אחרת. עד שלא תמצאו דרך להיות חלק מהאג’נדה שלהם לא ישתנה כלום.
הם לא צריכים להתפכח או להתפקח הם פשוט ציניים ברמות שאתם לא מסוגלים להעלות על דעתכם כנראה שקיימות.

אנונימי/ת
04.10.2020, 21:56

1. הפוליטיקאים מבינים מה שנוח להם ומה שהם רוצים להבין.
2. מנהלי ביה\"ח לא שונים מהפוליטיקאים בנושא ההבנה.
3. הגיע הזמן שהר\"י והסתדרות האחיות יתחילו לשתף פעולה בנושאים שהם בנפש המדינה. יש חשדנות הדדית, כל אירגון חושב שהשני ינצל ויתפוס עליו טרמפ וחובה להתעלות על החשדנות.

אנונימי/ת
05.10.2020, 08:39

כדי להיות מנהל בית חולים (למעשה כל עמדת ניהול בכירה בסדר הגודל הזה) צריך להיות פוליטיקאי.