הערכה: התמותה המוגברת מקורונה נעוצה בעומס על מערכת הבריאות

צוות חוקרים ממכון רקח לפיזיקה ובית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ומהדסה, העוסק בניטור מגיפת הקורונה הציג אתמול (ד') ניתוח נתונים שהוגש לקבינט הקורונה ולפרופ' רוני גמזו ובו הועלתה האפשרות כי "ייתכן שהעלייה בתמותה מהמגיפה בחודש האחרון (תמותה מוגברת, כפי שהמסמך מגדיר זאת) מתוך המאושפזים במצב בינוני וקשה, נובעת מירידה בביצועי מערכת הבריאות עקב העומס הרב בבתי החולים ועל הצוות הרפואי. עוד ייתכן, סבורים מחברי הדו"ח, שהחולים "מגיעים מאוחר מדי לבתי החולים או שהמשאבים המצויים בהם אינם מספיקים לשם הישרדותם של החולים".

צוות המומחים בודק מדוע חלה ירידה ניכרת במספר ימי האשפוז של אלה שנפטרו מקורונה במהלך חודש ספטמבר. סוגיה זאת הוצגה בסדרת גרפים הנכללים במסמך תחת הכותרת "אינדיקטור אפשרי לירידה בביצועי מערכת הבריאות". החוקרים הראו כך כי ממוצע הימים שבהם שוהה חולה במצב קשה עד תמותה מהמחלה ירד מ-15 יום לכ-11 מאז תחילת ספטמבר. זה אינדיקטור לירידה אפשרית ביכולת ההשרדה של מערכת הבריאות".

כמו כן סבור הצוות כי מ"תוך ניתוח מדדי התחלואה נראה שהסגר, שהחל לפני כעשרה ימים, לא מראה עדיין השפעה מספקת. ייתכן שחוסר יעילותו נובע מההדבקה בבית, אולם בוודאות נדרשת הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק".

צוות החוקרים התייחס גם ליציאה אפשרית מדורגת מהסגר. "יש חשיבות רבה בניהוג היציאה מהסגר באמצעות מדדים רבים, הקשורים לא רק למספר הנדבקים המאומתים היומי, אלא גם למגמות בתחלואה הקשה ולביצועי המערך האפידמיולוגי ויכולות האחיזה שלו בשרשראות ההדבקה. מטרת העל צריכה להיות: להגיע לרמות תחלואה שיאפשרו 'בידוד וכיבוי של התפרצויות'. כלומר, גיבוש צורת חיים לצד המחלה עד למציאת פתרון רפואי - תרכיב חיסון או תרופה יעילה" .

הצוות מקווה להגיע למקדם הכפלה יומי קטן מ-0.9 תוך יכולת שימורו לאורך מספר שבועות. הגעה למקדם יומי של 0.9 תאפשר דיכוי גל הקורונה הנוכחי בתוך שלושה שבועות.

"על מנת לאפשר ייצוב שגרת חיים בזמן ההתפרצות, ניתן לשקול חזרה של מערכת החינוך בכיתות הנמוכות בלבד ובאזורים שאינם 'אדומים', בקפסולות עם הפרדת הסגל (בשונה ממה שבוצע עד כה) וחידוש פעילות משקית ארצית, ללא התקהלויות במקומות סגורים וללא החרגות בדומה למתווה 'אזורים אדומים'".

על הדו"ח החדש חתמו: פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ מהמכון לפיזיקה; פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה.