אסטרטגיות הפחתה עכשוויות לתסמונת הנשימה החריפה SARS-CoV-2 נשענות על אימוץ של התערבויות שאינן תרופתיות בקרב האוכלוסיה. החוקרים מהמחלקות לרפואה פנימית, בריאות בינלאומית ואפידמיולוגיה ב-Johns Hopkins Bloomberg School of Public Health, ביקשו לבדוק את מידת האימוץ באוכלוסיה של עטיית מסיכה וריחוק פיזי במדגם קטן במרילנד שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Clinical Infectious Diseases ויספקו ראיה נוספת לדיונים בנושא בישראל.
עוד בעניין דומה
במאמר זה, הסוקר נתונים ממחקר The COVID-19 Pandemic Pulse Study, נדגמו 1,030 אנשים במרילנד, ארה"ב, בין התאריכים 17 ביוני עד 28 ביוני 2020 כדי לאסוף מידע חברתי-דמוגרפי וגיאוגרפי על אודות אימוץ השימוש במסיכה וריחוק פיזי למניעת הידבקות בנגיף, כמו גם נגישות לבדיקות SARS-CoV-2 ובחינת קשרים בין המשתנים האלה לתוצאות חיוביות לבדיקת SARS-CoV-2 בדיווח עצמי.
מכלל הנחקרים, 92% דיווחו על נסיעה לשירותים חיוניים ו-66% על ביקור אצל חברים/ בני משפחה. 18% דיווחו על שימוש בתחבורה הציבורית.
68% דיווחו על הקפדה על ריחוק פיזי בחללים סגורים ו-53% על שימוש קפדני במסיכה בחללים סגורים; ריחוק פיזי היה באופן סטטיסטי מושפע מגיל, גזע או אתניות ואילו השימוש במסיכה נמצא קשור לרמת הכנסה.
55 משתתפים (5.3%) דיווחו על עצמם כמי שנמצאו חיוביים ל-SARS-CoV-2. צורות ותדירות תנועה בין מקום למקום נמצאו קשורים באופן סטטיסטי בערכי תגובה-מינון לתוצאה מדווחת חיובית של הידבקות בנגיף.
בניתוח רב-משתני, הידבקות בנגיף SARS-CoV-2 נקשרה באופן שלילי לריחוק פיזי קפדני (סיכון יחסי מותאם 0.10; רווח בר-סמך 95%: 0.03-0.33). שימוש אך ורק בתחבורה ציבורית (במשך ≥7 פעמים לעומת אף פעם לא; סיכון יחסי מותאם 4.29) וביקור בבית תפילה (עבור ≥3 פעמים לעומת אף פעם; סיכון יחסי מותאם 16.0) נותרו קשורים באופן הדוק להידבקות ב SARS-CoV-2 לאחר התאמה לריחוק פיזי קפדני ודמוגרפיה.
תוצאות אלו תומכות בהמלצות בריאות הציבור להקפדה על ריחוק חברתי במהלך מרבית הפעילויות בתקופת המגיפה כדי להפחית הדבקה ב-SARS-CoV-2. שיקולים נוספים נדרשים לצמצום ההדבקה בחללים פנימיים בהם יש מספר רב של אנשים (מקומות תפילה ותחבורה ציבורית), שבהם מסיכה או ריחוק פיזי אינם אפשריים או מספיקים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
