פקקת ורידים עמוקה

אבחון פקקת ורידים עמוקה בחולי סרטן עם תסמינים חשודים

חוקרים סבורים כי בדיקת אולטרסאונד עם הפעלת לחץ על הווריד נותרת הגישה המועדפת לאבחנת פקקת ורידים עמוקה בחולי סרטן עם תסמינים חשודים

ידוע כי מטה-אנליזות קודמות על IPDי(individual participant data), הראו כי סולם הקריטריונים של Wells ובדיקות די-דימר, לא מצליחים לשלול את החשד לפקקת ורידים עמוקה בחולי סרטן. מטרת החוקרים הייתה לבחון את הסיבות לחוסר הדיוק האבחנתי ולייעל את שיטות האבחנה, עבור חולי סרטן עם חשד לפקקת ורידים עמוקה.

החוקרים השתמשו ב-IPD מ-13 מחקרים העוסקים בחולים עם חשד לפקקת ורידים עמוקה. הם השוו את ההימצאות של פקקת הורידים ואת ערך הניבוי של קריטריוני Wells ובדיקות די-דימר, בין חולים עם סרטן וחולים ללא סרטן. לאחר מכן, פיתחו מודל ניבוי עם חמישה משתנים שנבחרו מכלל המנבאים האבחנתיים הזמינים.

החוקרים מצאו כי בקרב 10,002 חולים עם חשד לפקקת ורידים עמוקה, ל-834 היה סרטן. הם מצאו כי ההימצאות החציונית של פקקת ורידים עמוקה בחולים עם סרטן הייתה 37.5% (טווח בין-רבעוני 30.8-45.5), בהשוואה ל-15.1% בחולים ללא סרטן (טווח בין רבעוני 11.5-16.7). בנוסף, מצאו כי הביצועים האבחנתיים של קריטריוני Wells ספציפיים ושל בדיקת די-דימר, היו דומים בחולים עם וללא סרטן, למעט הסעיפים "חוסר תנועה" ו"היסטוריה של פקקת ורידים עמוקה". זאת ועוד, הכלל החדש שפיתחו החוקרים הציג c‐statistic מאוגד של 0.80 (רווח בר-סמך 95%: 0.75-0.83) ודרגת כיול טובה. עם זאת, כאשר נעשה שימוש במודל זה, בכל זאת ניתן היה לזהות רק 4.3% (רווח בר-סמך 95%: 3.0-5.7) מחולי הסרטן החשודים, עם הסתברות ניבוי של פחות מ-2% לפקקת ורידים עמוקה, לאחר ביצוע הבדיקות.

החוקרים הגיעו למסקנה כי ככל הנראה, בגלל ההימצאות הגבוהה של פקקת ורידים עמוקה, מודלים קליניים ולאחריהם בדיקת די-דימר נכשלים בשלילת פקקת ורידים עמוקה באופן יעיל, בחולי סרטן חשודים. ככל הנראה, ביצוע ישיר של אולטרסאונד עם לחיצה על הווריד, היא הגישה המועדפת לאבחנת חולי סרטן עם חשד לפקקת ורידים עמוקה.

מקור:

Takada, T. et al. Journal of Thrombosis and Haemostasis 2020; 18(9); 2245-2252. https://doi.org/10.1111/jth.14900

נושאים קשורים:  פקקת ורידים עמוקה,  חולי סרטן,  אולטרסאונד,  מחקרים
תגובות