ידוע זה מכבר כי הפתופיזיולוגיה של מחלת האנמיה החרמשית, כוללת הן וסקולופתיה והן אנמיה. ידוע גם כי רמות גבוהות של הומוציסטאין בפלזמה, מהוות גורם סיכון למחלות כלי דם ועשוי להיות קשור לעלייה בסיכון לסיבוכים וסקולריים בחולי אנמיה חרמשית.
עוד בעניין דומה
במחקר הנוכחי, החוקרים העריכו את המאפיינים המיקרו-וסקולריים בלחמית התחתונה, ב-18 ילדים ו-18 מבוגרים עם אנמיה חרמשית. הבדיקה נעשתה בטכניקה לא פולשנית ממוחשבת, באמצעות מיקרוסקופ המאפשר הסתכלות ישירה על רקמות המטופל. החוקרים חישבו את ה-SI י(severity index) של הוסקולופתיה, על מנת לכמת את מידת המיקרו-וסקולופתיה בכל מטופל. בנוסף, מדדו את רמות ההומוציסטאין בפלזמה, כמו גם נגזרות מסוימות שלו (חומצה פולית וויטמין B12, ויטמין B6) ורמות קריאטינין להערכת התפקוד הכלייתי.
החוקרים מצאו כי גיל המטופל היה בקורלציה חזקה עם מידת המיקרו-וסקולופתיה, בקרב חולי אנמיה חרמשית, כאשר ה-SI גדל בכ-0.1 יחידות לכל עליה של שנה בגיל (p<0.001). בנוסף, לאחר התאמה לגיל, מין, מצב ויטמין B6 ורמות הקריאטינין בפלזמה, מצאו החוקרים כי ריכוז ההומוציסטאין נמצא בקורלציה ישירה עם ה-SIי(p<0.05). זאת ועוד, נמצא כי גיל וריכוז ההומוציסטאין היו מנבאים בלתי תלויים של מיקרו-וסקולופתיה בחולי אנמיה חרמשית.
החוקרים סבורים כי עוד נותר לקבוע האם הפחתת ריכוזי ההומוציסטאין בפלזמה, על ידי מתן תוספים של ויטמין B (חומצה פולית וויטמינים B12 ו-B6), בייחוד אם ניתנים בשלב מוקדם של החיים, יכולה להפחית את המיקרו-וסקולופתיה ואת הסיבוכים המלווים אותה, בחולי אנמיה חרמשית.
מקור: