מחקר מהראשונים בתחום, שנוהל על ידי קבוצת חוקרים גדולה בהובלת מדענים מאוניברסיטת אוטו-פון-גירקה ושהתפרסם בכתב העת Nutrients, מציג כלי חדש שפותח - ECLB-COVID19 - ותוצאות השימוש בו לאיתור השפעות הסגרים בבתים על התנהגויות אורח חיים של האוכלוסייה במהלך COVID-19.
עוד בעניין דומה
הסקר המקוון תוכנן על ידי קבוצת היגוי של מדענים ואקדמאים רב תחומיים. שלושים וחמישה ארגוני מחקר מאירופה, צפון אפריקה, מערב אסיה ואמריקה קידמו את הסקר בשפות: אנגלית, גרמנית, צרפתית, ערבית, ספרדית, פורטוגזית וסלובנית. הסקר הועלה ושותף בפלטפורמת הסקר המקוונת של גוגל. השאלות הוצגו במתכונת דיפרנציאלית, עם שאלות הקשורות לתגובות "לפני" ו"בתנאי סגר". כלי המחקר (השאלון), ובו 64 פריטים, קיבל את השם: "השפעות הסגר הביתי על התנהגויות אורח חיים מרובות במהלך פרוץ" ובאנגלית: ECLB-COVID19.
התקבלו ונכללו בניתוח תשובות מ-1,047 נחקרים, מהן 54% נשים. מאסיה (36%), אפריקה (40%), אירופה (21%) ואזורים אחרים (3%). הסגר הביתי בעת COVID-19 השפיע לרעה על כל רמות העוצמה של פעילות גופנית (נמרצת, בינונית, הליכה ובכלל). לדוגמא: מספר הימים בשבוע שבהם בוצעה פעילות גופנית כלשהי ירד ב-24% במהלך הסגרים בבית (t = 15.61, p <0.001, d = 0.482). באופן דומה, מספר הדקות ביום של פעילות גופנית כלשהי ירד ב-33.5% במהלך הסגר בבית (t = 12.51, p <0.001, d = 0.387). בנוסף, זמן הישיבה היומי עלה מ-5 ל-8 שעות ביום, צריכת המזון ודפוסי הארוחות (סוג האוכל, אכילה שלא בשליטה, חטיפים בין הארוחות, מספר הארוחות העיקריות) היו לא בריאים יותר במהלך הסגר, כאשר רק שתיית אלכוהול מופרזת פחתה משמעותית.
בעוד שבידוד הוא אמצעי הכרחי לשמירה על בריאות הציבור, התוצאות מצביעות על כך שהוא משנה את הפעילות הגופנית והתנהגויות התזונה תוך התפשרות על שימור הבריאות. ניתוח מפורט יותר של נתוני הסקר יאפשר הפרדה של תגובות אלו בקבוצות גיל שונות, מדינות ותת-קבוצות אחרות, אשר יסייעו בפיתוח התערבויות בכדי למתן את התנהגויות החיים השליליות שהתבטאו במהלך סגרים בבית ב-COVID-19.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
