מחקרים - נגיף הקורונה

מחקר חדש: הגוף האנושי הוא זה שגורם למוטציות של נגיף הקורונה

נגיף הקורונה עובר מוטציות שמוכתבות על ידי חלבונים אנושיים - טיפול במנגנון הזה עשוי להוות בסיס הגיוני ליצירת תרכיב לחיסון

הדמיה של נגיף הקורונה. מקור: שאטרסטוק

מדענים החוקרים את האבולוציה של הנגיף SARS-Cov2, מחולל מגיפת הקורונה Covid-19, סבורים כי נראה שהמוטציות שעובר הנגיף מוכתבים ישירות על ידי חלבונים אנושיים הגורמים ל"הנמכה", דגרדציה, במצבו, אבל חוקי הברירה הטבעית של הנגיף מאפשרים לו להתאושש מהר. ממצאים אלה עשויים לסייע בפיתוח תרכיבי החיסון נגד הנגיף.

במאמר שפורסם בחודש שעבר ב-Molecular Biology and Evolution, כחלק מפרסומי אוניברסיטת אוקספורד, שמחברו הראשון הוא אלן רייס וראש הצוות הוא פרופ' לורנס הרסט, מנהל המרכז למחקרי אבולוציה באוניברסיטת באת' הבריטית, צוין שכל האורגניזמים עוברים מוטציות. גם אצל בני אדם מתרחשת התופעה. אנשים נולדים עם בין עשר למאה מוטציות חדשות בדנ"א. בדרך כלל זה תהליך רנדומלי שמטרתו לתקן טעויות המתרחשות בעת התיעתוק בדנ"א.

המחקר הנוכחי, המשותף לצוות מאוניברסיטת אדינבורו, טוען שהמוטציה בנגיף הקורונה איננה תהליך רנדומלי, אבל בני אדם גורמים לו לעבור את המוטציה כחלק ממנגנון ההגנה שלו מפני דגרדציה.

החוקרים בדקו מעל 15 אלף גנומים של הנגיף מרצפים שנאספו ממנו בעולם וזיהו בו מעל 600 מוטציות. במיוחד התמקד המחקר בכל אחת מארבע האותיות מהם מורכב הקוד הגנטי של הנגיף A, C ,U ו-G והתברר ששיעור גבוה של מוטציות מתרחשות ב-U. פרופ' הרסט (Hurst), החוקר הבכיר בצוות, אמר: "בחנתי פרופילי מוטציות של אורגניזמים רבים אבל מעולם לא ראיתי מצב מוזר וכה מוצק שכזה".

עוד מצא הצוות שבדרך כלל המוטציות מתרחשות ברצף המקורי של CU ו-UC – כלומר מדובר ב"טביעת אצבע" של הפרופיל המוטציוני שמקורו בחלבון האנושי APOBEC הגורם למוטציות בנגיפים. כשנבחן הרכב הנגיף התברר שהברירה הטבעית מאפשרת לו "להיאבק מחדש" כנגד התהליך המוטציוני.

החוקרים מעריכים שנגיפי קורונה שהכילו יותר מדי U לא שורדים מספיק כדי להתרבות. על כל עשר מוטציות שנראו קיימות כנראה עוד שש שלא נראו מאחר שאותם נגיפים מוטציוניים חלשים מדי מכדי להתרבות.

הסיבות לגירסאות עשירות של U בגנים של הנגיף הן כנראה גם משום שאלו הן הפחות יציבות ונמצאות ברמות נמוכות. לבני אדם יש חלבונים אחרים בגוף שתוקפים את רצפי הגנום של הנגיף העשירים ב-U, שגם הם כופים הרס על גירסאות שונות של הנגיף. לכן, תקיפת הנגיף במנגנון המוטציה שלו תביא להנמכה ביכולותיו ולכך יש השלכות על פיתוח תרכיבי החיסון הסינתטיים כנגדו. הוא אמנם ייחשב לחי, אבל יהיה מוחלש וחסר יכולת לפעול. "הרעיון לפיו יש להגדיל את תכולת ה-U כמו שהחלבון APOBEC מבצע בתאי הגוף שלנו, עשוי להיות אסטרטגיה הגיונית", הדגיש פרופ' הרסט.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  קורונה,  חדשות,  מוטציה,  מחקרים
תגובות