פרופ' רוני גמזו אמור להציג היום (ב') לקבינט הקורונה, בפעם הרביעית, את "מתווה הרמזור" שלו, לפיו יוטלו הגבלות על ערים ויישובים בהתאם לארבע רמות התחלואה בהן המתוארת בצבעים: ירוק, צהוב, כתום ואדום. ההערכה הבוקר היא שהמתווה יאושר.
עוד בעניין דומה
מטרתה של תכנית הרמזור היא להימנע מהטלת סגר כללי ארצי, בעיקר בחודש החגים, ולהעביר את עיקר ההתמודדות עם התחלואה לרשויות המקומיות שייעזרו לשם כך בפיקוד העורף וכן התמקדות במקומות שבהם תהיה עלייה בתחלואה שתחייב הפעלת הגבלות שונות, בעיקר על תנועת תושבים והתקהלויות.
בשלוש הפעמים שבהן הוצג המתווה לשרים, ההצבעה עליו נדחתה עקב חילוקי דעות. את ההתנגדות לפרטים שונים הכלולים במתווה מובילים השרים יעקב ליצמן ואריה דרעי בנימוק שהמתווה פוגע בתפילות שמתקיימות בבתי הכנסת.
אתמול קיים פרופ' גמזו שיחה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתמקדה בעיקר בדרישת גמזו למנוע הגעת מתפללים לעיר אומן שבאוקראינה מחשש שהתקהלויות המוניות באירועים שמתקיימים שם, סמוך לקברו של הרב נחמן מברסלב, יהוו מוקד הדבקה בנגיף שיהיה קשה לשלוט בו וגם מחשש שהנדבקים יביאו אותו עימם בשובם לישראל וכאן יפיצו אותו בקהילותיהם, מה שיעלה את שיעורי התחלואה באופן משמעותי.
בתוך כך פורסם אמש בערוצי החדשות בטלוויזיה שליצמן הטיח בגמזו כבר ביום חמישי שעבר את הדרישה שיתפטר ועל פי גירסה אחרת דרש מראש הממשלה שיפטר את פרופ' גמזו. ליצמן, שר הבריאות לשעבר, תקף את התנהלות ממונה הקורונה והתמקד בעיקר בפנייתו של פרופ' גמזו לנשיא לאוקראינה, במכתב ששיגר אליו ביוזמתו, למנוע את הגעת המתפללים לאומן. "לא ראיתי מצב שפקיד שולח מכתב לנשיא", הטיח ליצמן בגמזו. כמן כן הלין שמכתבו של גמזו לנשיא אוקראינה "הוא בגדר סטירה בפרצופם של רבבות חסידי ברסלב, הפניית עורף להם, ללא הקשבה וללא דיון מעשי כיצד הולכים לקראתם".
אמש נמסר על ידי הדוברת האישית של פרופ' גמזו כי הוא דבק באזהרתו שיש להימנע ולמנוע נסיעה לאומן בעת הזאת והבהיר את עמדתו בנושא זה לראש הממשלה, שלדבריו "מגבה אותי".
עוד אמר גמזו: "אין בכוונתי לשנות את עמדתי בנושא אומן. אני בטוח ששרי הממשלה יקבלו את ההחלטה הנכונה למנוע את הטיסות לאומן. התורה מחייבת את כולנו 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. התקהלות של עשרות אלפי אנשים במתחם אחד תהפוך את ישראל למדינה אדומה יותר ותוביל לסגר שיפגע באזרחי ישראל, בעולם התורה ובכלכלת ישראל. ליבי עם חסידי ברסלב, אך למרות הרצון הגדול להגיע לאומן, שמירה על חיי אזרחי ישראל ובריאותם חשובה יותר מכל דבר אחר".
בהתייחסו לאפשרות שיפטרו אותו ולכך שיאבד את הסמכויות שלו, אמר פרופ' גמזו, לפי דיווח בחדשות ערוץ 12, "יש לי גיבוי מלא מנתניהו". עוד אמר כי את הפנייה לנשיא אוקראינה עשה על דעת עצמו וראש הממשלה לא עודכן בכך. גם אחרי שנתניהו נחשף לתוכן המכתב, הוא לא ביקש מגמזו לחזור בו מדבריו. "כיוון שלא ביקש ממני לחזור בי, יש לי גיבוי מלא בסיפור של אוקראינה", ציין גמזו.
הסיכום המסתכם לקראת הדיון היום: בבתי כנסת בערים אדומות יתאפשר כניסת מתפללים בשתי קפסולות בכל כניסה, בכל קפסולה עשרה אנשים כאשר תהיה חובה ריחוק של ארבעה מטרים בין מתפלל למתפלל. החרדים דורשים להרחיב את ההיתר ל-25 אנשים בכל קפסולה.
כמו כן מוצע שמספר המשתתפים בתפילה בבית כנסת יהיה תלוי במספר פתחי האוורור בכל מבנה, בגודל אולם התפילה, במצב התחלואה באותה עיר ובמיקום בית הכנסת באותו ישוב.
לגבי סוגיית אומן, עלה הרעיון שיותר לחסידי ברסלב לטוס לאוקראינה אבל יהיה עליהם להתחייב על ריחוק-חברתי, בדיקות קורונה מוקדמות לפני כל טיסה וחלוקת הנוכחים באירועים בקפסולות, כפי שהדבר נעשה עתה בתפילות ליד הכותל בירושלים.
ביקורת על פרויקטור הקורונה: לא עמד ביעדים
בתוך כך בכירים במערכת הבריאות, שהתראיינו בעילום שם, החלו להשמיע ביקורת על "פרויקטור הקורונה" פרופ' גמזו, בתום החודש הראשון שלו בתפקיד. גמזו מונה רשמית ב-23 ביולי והחל במילוי התפקיד ב-28 בו. מבקריו טוענים ש"בינתיים איננו עומד ביעדים שהציב בתכניותיו ובעיקר שאיננו מקבל גיבוי מהדרגים הפוליטיים", לפי דיווח של אדיר ינקו ב-ynet ואיתמר אייכנר ב"ידיעות אחרונות" הבוקר (ב') תחת הכותרת "פרויקטור בלי גיבוי: ראש הממשלה לא עמד מאחורי דרישת גמזו לאסור על הגעת החסידים לאומן ואף הורה לבחון מתווה שהציעו חסידי ברסלב".
בדיווח הראשון פורטו הבעיות העיקריות שטרם נפתרו: מספר המאובחנים החדשים מדי יום לא השתנה כמעט במהלך החודש האחרון; לא גדל מספר הבדיקות למרות ההבטחות וההכרזות של גמזו ושל ראשי משרד הבריאות.
אחד האירועים ממחישים את כשלונו עד כה של פרופ' גמזו, כפי שמתואר בדיווח: ביום שישי שעבר התקיים במשרד הבריאות דיון-עדכון בהשתתפות מנכ"ל המשרד פרופ' חזי לוי. פרופ' גמזו ביקש מנציג פיקוד העורף להציג את הנעשה במערך החקירות האפידמיולוגיות ו"לטענת גורם במשרד, סירבה ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי, לכך שפיקוד העורף הוא זה שיעדכן והתבטאה: מערך החקירות הוא באחריות משרד הבריאות". פרופ' גמזו נסוג מדרישתו.
בנוסף, ב-23 ביולי, על פי נתוני משרד הבריאות, אובחנו 1,918 מאומתים עם נגיף הקורונה מתוך 28,612 בדיקות. 6.7% מהבדיקות נמצאו אז חיוביות. מסוף יולי מספר המאומתים היומי התייצב סביב 1,600-1,500. שיעור הבדיקות החיובית נותר כ-6%. מאז, אין שינוי מהותי בנתונים אלו.
בשבוע שעבר ניכר מדברי פרופ' גמזו בראיונות השונים שהעניק לתקשורת ש"הוא מתחיל להבין את מורכבותה של בעיית התחלואה ואף הודה כי היעד שנקבע בתחילה להגיע לכמה מאות מאובחנים ביום בספטמבר איננו בר השגה".
פרופ' גמזו ביקש להעביר לאחריות צה"ל את מערך החקירות האפידמיולוגיות וב-28 ביולי אמר שבתוך כחודש יפעילו אותן לפחות אלף חיילים במסגרת פיקוד העורף. בפועל, לפי הדיווח, נכון לאתמול עוסקים בכך רק 187 ובניית המערך טרם הושלמה. כמה עשרות חיילים נמצאים עתה בשלבי הכשרה לשם כך.
גם על "מתווה הרמזור" נמתחת ביקורת, כך לפי הדיווח, בטענה ש"לא ברור אם יהיה יעיל במדינה קטנה כמו ישראל". כמו כן הצביעו המבקרים על עמדת השרים החרדים הבולמים כמה מהרעיונות שמציג פרופ' גמזו בכל הנוגע ל"מכסות" המתקהלים וכי השרים ליצמן ודרעי חוששים ש"היישובים הצפויים לספוג את הפגיעה הקשה ביותר, אם יוטלו הגבלות חמורות, הם יישובי החרדים".
"גמזו לומד עתה בדרך הקשה שבישראל יש בריאות הציבור ויש פוליטיקה – והאחרונה לרוב חזקה יותר" התבטא אחד המבקרים.
בחודש האחרון לא נרשמה עלייה, בניגוד לכל ההכרזות, במספר הבדיקות. בממוצע שבועי בוצעו בין 24 אלף ל-27 אלף בדיקות יומיות בלבד בעוד שמשרד הבריאות הכריז שהמספר היומי יעבור 30 אלף לפחות ובהדרגה יגיע ל-60 אלף ביום.
בכיר במערכת הבריאות לפי הדיווח מתח ביקורת חריפה במיוחד על פרופ' גמזו: "יש לו כוונה טובה אבל הוא נכנס לתפקיד ללא כתב מינוי מוגדר. יש מנכ"ל אחד ויש שר והם מנהלים את האנשים וקובעים מה יקרה. הקרדיט הציבורי שלו ייגמר בקרוב והפרויקט הזה שלו הוא כישלון. הוא לא אשם. היה עליו לחשוב מה המשמעות של להיכנס לתפקיד כזה ולהיות גלגל חמישי. בימים הקרובים יתקבלו כמה החלטות שיהיו בניגוד לעמדתו המקצועית ואז נראה מה יעשה ואם יבחר להמשיך בתפקיד".