קורונה בישראל

משרד הבריאות אישר שימוש בשיטת איגום ישראלית לבדיקות קורונה

השיטה החדישה והמתקדמת שפותחה על ידי חוקרים ישראלים חוסכת בחומרי גלם ובכוח אדם לפיענוח הבדיקות

מפתחי השיטה פרופ' תומר הרץ ופרופ' אנגל פורגדור. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

משרד הבריאות אישר שיטה שתייעל את הבדיקות לאיתור נגיף הקורונה ומבוססת על איגום (Pooling) קומבינטורי – ריכוז של עשרות דגימות לדגימה אחת.

השיטה המתקדמת מדומות לה שכבר קיימות פותחה על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה והאוניברסיטה הפתוחה. היא מאפשרת למעבדות הקליניות להוסיף שלב לתהליך ניתוח דגימות המטושים. דיווח על השיטה החדישה, שחוסכת בחומרי גלם וגם מאפשרת את ביצוע הפענוח בכוח האדם הקיים עתה במעבדות, פורסם ביום ו' בכתב העת Science Advances.

עד כה אישר ה-FDA לבצע שתי שיטות של איגום בדיקות ואילו זו שפותחה בישראל מתקדמת יותר מהן. צוות הפיתוח כלל את פרופ' אנג'ל פורדגור ופרופ' תומר הרץ מאוניברסיטת בן גוריון והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), פרופ' יונת שמר-אבני, מנהלת המעבדה הוירולוגית בבית החולים סורוקה וד"ר נעם שנטל מהאוניברסיטה הפתוחה.

הרעיון בבסיס השיטה: כמה דגימות מכמה נבדקים מאגמים לדגימה אחת ובוחנים רק אותה. אם הדגימה המאוגמת יוצאת שלילית, אפשר לדעת שכל הנבדקים שנכללו בה אינם חולים. רק אם הבדיקה המאוגמת נמצאת חיובית, חוזרים לדוגמות הבודדות שהרכיבו אותה ואז מזהים את החולה הספציפי. בדרך זאת מגבירים את קצב הבדיקות וחוסכים בחומרי גלם. לשם ייעול התהליך משתמשים בכלים מתמטיים (שיטות קומבינטוריות) ובמחשוב.

השיטה של הצוות הישראלי משוכללת וגם מסובכת: היא מאפשרת לקבל 384 דגימות שמחולקות ל-48 איגומים. רובוט מבצע עבור הצוות את ההתאמה במעבדה. התוצאות המזוהות בבדיקת האיגום מוזנות אוטומטית לתיקים הרפואיים של הנבדקים שנמצאים במחשבי המעבדה הבודקת.

על פי דיווח בסוף השבוע של אסף רונאל ב"הארץ", בניסוי קליני שהחל באפריל נבדקו בשיטה הזאת 1,115 מעובדי "סורוקה" וכולם יצאו שליליים. התוצאות הוצגו למשרד הבריאות ומרכז השליטה והבקרה (משל"ט) שהוקם להתמודדות עם המחלה ולמינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת). פיילוט שגובש לתיקוף שיטת האיגום הסתיים במאי והמתווה הוצג לקבלת אישור של משרד הבריאות.

עם זאת מציין הצוות כי חסרונה של השיטה הוא "ירידה מסוימת ברגישות. אנחנו לא מתחייבים שהשיטה תזהה 'חיוביים חלשים' – נשאים שריכוז הנגיפים בגופם נמוך מאוד", הסביר פרופ' הרץ. "ייתכנו מצבים נדירים יחסית שבהם הסיבה לכך שנבדק הוא 'חיובי חלש' היא שהדגימה נלקחה בדיוק ביום שבו הנגיף החל להשתכפל במהירות בגוף והעומס הנגיפי עוד לא התחיל לטפס. אולם במרבית המקרים מדובר בנשאים לקראת סוף המחלה שלהם ולכן הם גם מידבקים פחות. השיטה שלנו מפצה על אובדן הרגישות והסיכון לפספס חולים בשלבים הראשונים של המחלה, בכך שניתן לערוך הרבה יותר בדיקות ולתפוס' אותם חולים בסיבוב הבדיקות הבא אחרי כמה ימים".

מגבלה נוספת של שיטות האיגום: התועלת שלהן פוחתת ככל ששיעור החיוביים באוכלוסיה הנדגמת גבוה יותר. עד כה נבדקו בשיטה זאת יותר מ-5,000 דגימות ונמצאו בהן רק שלושה חיוביים-שגויים.

נושאים קשורים:  שיטת איגום,  משרד הבריאות,  פרופ' אנג'ל פורדגור,  פרופ' תומר הרץ,  פרופ' יונת שמר-אבני,  ד"ר נעם שנטל,  קורונה,  חדשות,  בדיקת קורונה
תגובות