חדשות

האם מערכת הבריאות מוכנה לשינויי האקלים בעשורים הבאים?

איגודי הרופאים הגישו נייר עמדה המפרט המלצותיהם להיערכות מערכת הבריאות לקראת שינויי האקלים: "לאור משבר הקורונה מתחדדת ההבנה שאסור לנו לטמון את הראש בחול"

יולי 2019. שריפה עקב מזג אוויר חריג במושב אדרת. צילום: נעם ריבקין/ פלאש 90

נייר עמדה המפרט הצעות להיערכות מערכת הבריאות נוכח שינויי האקלים הצפויים בעשורים הקרובים, הוגש אתמול (ב') לוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת. את המסמך הכין צוות שכלל נציגים מאיגוד רופאי בריאות הציבור, האיגוד לרפואת ילדים, האיגוד למחלות זיהומיות והאיגוד לרפואה תעסוקתית, כולם מאיגודי הר"י יחד עם אנשי אקדמיה.

במסמך הוצגו המלצות להיערכות מערכת הבריאות לשינוי האקלים. הוא כולל גם סקירה על ההשפעות הצפויות על הבריאות בתחומים המרכזיים הבאים: תחלואה נשימתית, ביטחון תזונתי ובטיחות מזון, הגירה, אלימות, בריאות הנפש ומחלות זיהומיות.

"משבר הקורונה", נאמר במסמך, "הראה שמדיניות ציבורית, הכוללת כלי מדיניות מתאימים ושינוי הרגלים בציבור, יכולה להפחית משמעותית את עודף התחלואה והתמותה. לכן, היערכות לקראת גלי חום גבוה בקיץ הוכחה כמפחיתות משמעותי את עודף התחלואה והתמותה". התכנית שהכין הצוות קוראת לשיתוף פעולה עם קופות החולים, בתי החולים, איגודי הרופאים ובעלי עניין נוספים.

"יש לקחת בחשבון כי יש גבול לכושר ההסתגלות של מערכות הבריאות. במקרה של עליית טמפרטורה ממוצעת של מעל 2 מעלות צלזיוס, ההשפעות הבריאותיות צפויות להצטבר באופן לא ליניארי. הדבר נובע ממגבלות פיזיולוגיות להתמודדות עם חום; מגבלות ביולוגיות לייצור מזון; סובלנות תרמית של וקטורים של מחלות מידבקות וגבולות גיאוגרפיים להגירה. במקביל להערכות לשינוי האקלים, על מדינת ישראל לפעול בשיתוף עם מדינות העולם גם להפחתת פליטות גזי חממה", צוין במסמך.

חוף הים בתל אביב. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

בין ההמלצות להיערכותה של מערכת הבריאות לשינוי אקלימי, הומלץ להקים יחידה במשרד הבריאות שתעסוק בהערכות לשינוי האקלים ולהקצות את המשאבים הדרושים לכך; נדרש שיפור ביכולות הניטור ויכולות האבחנה המהירה; יש לקדם מיפוי פגיעויות ומערכות מעקב משופרות המשלבות משתנים סביבתיים ואקלימיים, תחזיות ומיפוי פשוט וקל הבנה, עבור משתנים סביבתיים כגון רמות UV, איכות האוויר ורמות אבק; וקטורים מעבירי מחלות וכן איסוף נתונים מכלל המוסדות והגופים הרפואיים בזמן אמת באמצעות מערכת ממוחשבת ייעודית.

לצד זאת, נדרשת היערכות בקהילה ובבתי החולים והכשרת צוותים ייעודיים ואנשי מקצוע למתן טיפול במצב חירום אקלימי לקבוצות אוכלוסיה פגיעות יותר, ביניהן בעלי מוגבלויות, חולים במחלות כרוניות, קשישים, נשים, מהגרי אקלים ופליטים ואנשים החיים בעוני, וכן טיפול נפשי באוכלוסיה בכלל ועבור נפגעים ישירים ומהגרים בפרט.

בבתי החולים יש לתרגל הערכות לאירועי חירום רבי נפגעים הקשורים בנזקי סביבה כמו גלי חום קיצוני, שטפונות, סופות וכדומה. נדרש תכנון מעבר בעת הצורך מבתי החולים למרפאות נגישות יותר בקהילה, וכן פתיחת מוקדי חירום ומוקדי אשפוז נוספים.

מחברי המסך ממליצים על הכנת תכנית מגירה בין-משרדית למצב חירום אקלימי כדוגמת גל חום קיצוני וממושך, לרבות חלוקת האחריות המקצועית והאופרטיבית עם גופי הממשלה השונים ועם שירותי בריאות הציבור; הכנת מערך אשפוז, רפואת הקהילה, מגן דוד אדום ופיקוד העורף. תכנית המגירה יכולה להשתלב עם מוכנות למצבי משבר בריאותיים אחרים כדוגמת פנדמיה או אסונות סביבתיים.

עוד הם ממליצים לתת דגש לטיפול באוכלוסיות שבסיכון, על פי המאפיינים הבאים: גיל - קשישים מעל 65 וילדים צעירים נמצאים בסיכון מיוחד להשפעות הבריאותיות של שינויי אקלים. ילדים צפויים לחוות את ההשפעות הגדלות של שינוי האקלים לאורך כל חייהם. ההשפעות השליליות על בריאותם של ילדים מתחילות עוד בטרם היוולדם. יש לקחת בחשבון שקיימים הבדלים פיזיולוגיים בין המגדרים בכל הנוגע למנגנון הוויסות התרמי שגורמים להשפעת החום על נשים יותר מאשר על גברים.

נמצא גם שיש פגיעות בריאותית ותמותה כתוצאה מחום והיא מתעצמת בעיקר בקרב אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך. אחת הסיבות לכך היא: סבירות נמוכה יותר לשימוש במזגנים בקרב אוכלוסיה זו וכן עבודה פיזית בחוץ.

"לאור משבר הקורונה, מתחדדת ההבנה שאסור לנו לטמון את הראש בחול. חובתנו להכין את מערכת הבריאות בישראל להשפעות של מצב החירום האקלימי על הבריאות. שינוי האקלים מהווה איום חמור על בריאות תושבי ישראל. אפשר וצריך להיערך אליו כראוי", נאמר בסיכום נייר העמדה.

נושאים קשורים:  שינויי אקלים,  קורונה,  נייר עמדה,  חדשות,  עליית טמפרטורה,  גז חממה,  משרד הבריאות
תגובות