קורונה בישראל

תוצאות הקורונה: נזק קוגניטיבי, פיזי ונפשי בדיירי בתי אבות בישראל

בעקבות הבידוד והנתק מבני המשפחה, יותר מ-10 אלפים מקרים של דיכאון, פצעי לחץ ונסיגה קוגניטיבית אצל קשישים בבתי אבות ודיור מוגן | עמותת משפחות הקשישים: "הנזק הנפשי הוא גורם מוות"

דייר בבית אבות. צילום: אילוסטרציה

בבתי האבות אובחנו יותר מ-10,000 מקרי דיכאון ונסיגה קוגניטיבית אצל קשישים מאז שנכנסו לבידוד בגלל מגיפת הקורונה. כך נמסר אתמול (ב') בדיון על תחלואת הקורונה הגבוהה בבתי אבות ודיור מוגן, שקיימה הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח. בדיון הוצג דו"ח מבקר המדינה על הטיפול בקשישים במוסדות אלה.

ד"ר יצחק אוריין, מייסד עמותת משפחות הקשישים מסר בדיון נתונים אלה: "יש בידינו 3,100 דיווחים על פצעי לחץ, על 5,000 מקרי דיכאון, 5,800 מקרים של נסיגה קוגניטיבית. יש צורך לתת מענה לדברים האלה. לא יכול להיות שסוגרים בתי אבות ושדיירי המוסדות הללו לא יוצאים לקבל טיפול. למנוע מאדם לצאת מחוץ למוסד, זה נוגד את חוק כבוד אדם וחרותו. יש לאפשר לאפוטרופוס לראות מהו מצבו של קשיש".

ד"ר יצחק הוסיף: "בכל מה שקשור למצב הקשישים הסיעודיים, ההידרדרות שלהם ניכרת בשל הנתק הארוך בינם לבין בני משפחתם, שעומד היום על 160 יום". לדבריו, "הנזק הוא קוגניטיבי, פיזי ונפשי ברמה האישית. מדובר בקשישים שהיו במצב יחסית טוב. אצל כולם יש אי שקט משמעותי. אף אחד לא טרח להגיע ולעשות סקר ולראות מה מצבם. הנזק הנפשי הוא גורם למוות. אנחנו רואים תמותה מדיכאון, אנשים שאיבדו את הרצון לחיות, כי אין להם למה, הם לא רואים את בני משפחתם.

"בגל הראשון היו פחות התפרצויות, פחות נפטרים. ועכשיו למרות מערכת הדיגום החדשה של פרופסור מיימון רואים יותר התפרצויות מתגלגלות מאשר התפרצויות רגילות. איך מגיעים להתפרצויות של עשרות מתים? אין הבחנה בין מבקר לבין איש צוות שנכנס מהמוסד. אם היה מספיק כוח אדם ותקציבים אז לא היו לנו טענות. אבל גם בשגרה המשפחות מהוות כוח מסייע בסמוך לצוותים בבתי האבות ולכן ההיעדרות שלהם ניכרת כי המטופל נפגע. בן משפחה חשוב שייכנס למוסד ויטפל מיוחס למטופלים הדמנטיים הזקוקים למגע ולהאזנה".

האחראי על הטיפול בנושא הקורונה בבתי האבות, פרופ' נמרוד מיימון מ"סורוקה", אמר: "מה שאנחנו רואים כעת זו ירידה משמעותית בשיעורי התמותה בבתי אבות ומדינת ישראל חווה גל שני שקשה מהגל הראשון שבו היה סגר כללי גם על בתי האבות והיום כן ניתן להיכנס לבית האבות ואנחנו מקפידים על הדבר הזה שיהיו ביקורים.  תחום הביקורים מלווה אותי מהיום הראשון שהגעתי לתפקיד. ביוני, בין הגלים, הוצאתי נוהל שמרחיב יכולת לבקר כולל כניסה לחדרים של שני מבקרים בבת אחת והרחבה של השעות באותה מידה כמו טרם הקורונה. זה נעצר על ידי מנכ"ל בר סימן טוב, ואנחנו נכנסים לגל שני גדול בהרבה מהגל הראשון. מדינות שחוות גל בגודל שלנו סוגרות בתי אבות".

ח"כ שלח, שסיכם את הדיון, התבטא: ״נושא בתי האבות הוא מרכזי ומורכב בתוך משבר הקורונה. מהדיון שהתקיים בוועדה, אנחנו לא רואים שיש ריכוז המאמצים הנדרש לזה. אנחנו כבר חצי שנה בתוך המשבר, ועובד זר אחד לא הגיע כדי לעבוד בבתי אבות. יש בהם מחסור של 40% בעובדים הקיימים.

"מעט מאוד זז ברמה המעשית: אולי עושים יותר בדיקות, וזה מאוד חשוב", אמר שלח, "אבל גם כאן נדרשת ההבנה שהמשבר הזה ילווה אותנו הרבה מאוד זמן וצריך לנהל בהקדם דיאלוג משמעותי עם משפחות דיירי בתי האבות, הם חלק מהצוות המטפל בגלל ההשלכות הפסיכולוגיות הקשות הנוגעות לבידוד. התחושה של האנשים שבתוך המערכת היא שאין מספיק תוצאות בשטח. לא נניח לנושא שהוא מרכזי בטיפול במשבר הקורונה".

נושאים קשורים:  ח"כ עפר שלח,  בידוד,  דיכאון,  בתי אבות,  חדשות,  קורונה,  קשישים,  דיור מוגן,  חולים סיעודיים,  גריאטריה
תגובות