קורונה בישראל

רופאי בריאות הציבור מסתייגים ממתווה פתיחת השמיים: תכנית ללא פיקוח

טוענים: התכנית להקמת מעבדה לבדיקת קורונה בנתב"ג לוקה בחסר, אין פיקוח שוטף על עמידה בהנחיות של עובדי התעופה ולא קיים כל מידע על תכנית הערכה אפידמיולוגית לגבי פתיחת השמיים

נוסעים בנמל התעופה בן גוריון. צילום: אבשלום ששוני/ פלאש 90

איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית יציג היום (ב') בדיון שתקיים ועדת הקורונה בכנסת את עמדתו בכל הנוגע למתווה פתיחת השמיים לנכנסים וליוצאים מישראל. מסמך בנושא הזה הועבר אמש ליו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון. מחברי המסמך מציגים בו נושאים המחייבים לדעתם ליבון לצורך שמירה על שמיים פתוחים ובטוחים לטווח הארוך.

יו"ר האיגוד, פרופ' חגי לוין, החתום על המסמך, מצביע בו על הצורך ללוות את פתיחת השמיים לתעופה אזרחית ב"תכנית להערכה אפידמיולוגית כדי לקבל החלטות מבוססות נתונים לבחינת ההחלטה הראשונה ולקראת הדיונים על פתיחה נוספת".

לדבריו, נדרשת "הערכה אפידמיולוגית שתברר אם קיימת תוספת סיכון במצבים הבאים: הכנסת חולי 19-Covid לארץ; הידבקות של צוותי הקרקע או צוותי המטוסים; הידבקות נוסעים בתוך נתב"ג בדרך אל או מהמטוס; הידבקות בטיסות או בארץ היעד. לוין מדגיש כי "תכנית ההערכה חייבת להיות שוטפת ומתמשכת עד סיום הפנדמיה".

עד כה, מציין המסמך, לא קיים מידע על תכנית הערכה ממשרד הבריאות או מגורם אחר. גם לא נמסר על התכנית להקמת יחידת בריאות בנתב"ג שתסייע גם להטמעת ההנחיות וגם להערכה סדורה. "חשוב", צוין, "שהגדרת מדינות ירוקות ואדומות תהיה מבוססת נתונים, ברורה, שקופה ומקובלת מבחינה בינלאומית".

כן מצביע המסמך על הצורך שהנחיות "התו הכחול" יהיו חיוניות לבטיחות הנוסעים, עובדי הקרקע ועובדי המטוסים. חיוני שמשרד הבריאות יישא באחריות להקים יחידה שתבצע פיקוח שוטף על מידת העמידה של נתב"ג, צוותי הקרקע וצוותי המטוסים בדרישות התו הכחול. עדיף שהפיקוח יבוצע באמצעות יחידה אפידמיולוגית ייעודית שתוקם בנתב"ג.

לעניין התכנית להקמת מעבדה לבדיקת קורונה בנתב"ג, מציין פרופ' לוין כי מכרז רשות שדות התעופה להקמת המעבדה, ניהולה והפעלת מערך הבדיקות קורונה לנוסעים הוא "בעיקרו הנדסי ללא התייחסות דיה לאספקט הבריאותי". בנספח למסמך צורפו דוגמאות למעבדות לבדיקת נגיף הקורונה הפועלות כבר בכמה שדות תעופה בעולם.

"לא מצאנו במכרז דרישה שמומחה לביצוע בדיקות מעבדתיות לנגיף יהיה אחראי על תכנון ופיקוח על כל האספקטים הבריאותיים והמעבדתיים של הקמת המעבדה. לא מצאנו התייחסות לתכנון מערך מיזוג האוויר במתחם המעבדה שיקטין ככל האפשר סיכון להדבקה בנגיף דרך האוויר; לא מצאנו דרישה שעל מעבדה לקבל אישור משרד הבריאות לפעול כמעבדה מוסמכת לביצוע בדיקות לנגיף הקורונה.

"הופתענו לקרוא שהגדרת בדיקות קורונה היא בדיקת  PCR ו/או בדיקה סרולוגית ו/או כל בדיקה אחרת הקיימת בשוק ו/או שהוגדרה, נקבעה, הומלצה על ידי הרגולטור ו/או בהתאם להוראות כל דין, לזיהוי, אבחון, איתור, טיפול בנגיף הקורונה.

לדברי פרופ' לוין, הדרישות להקמת מעבדה לביצוע בדיקות PCR שונות לגמרי מהדרישות להקמת מעבדה לבדיקות סרולוגיות וכי אין אף מעבדה בשדה תעופה בעולם שמבצעת בדיקות סרולוגיות כבדיקה יחידה. "לא רשומות במכרז דרישות הרגולטור – מה שמעלה את השאלה אם פרטי המכרז קיבלו אישור ממשרד הבריאות", הוא מדגיש.

לצורך סיוע לנושא הקים האיגוד צוות רב מקצועי בראשות פרופ' אילנה בלמייקר.

נושאים קשורים:  רופאי בריאות הציבור,  פרופ' חגי לוין,  מתווה השמיים הפתוחים,  נתב"ג,  חקירה אפידימיולוגית,  משרד הבריאות,  מעבדת בדיקות,  נמל תעופה,  חדשות,  קורונה
תגובות