כמה אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה באמת מתים מסיבוכי המחלה ומהו שיעור התמותה האמיתי (IFR) מהמגיפה? ויכוח עז ניטש בין מדענים ורופאים בסוגיה זו. הוא לא פסק מאז שהחלה פנדמיית ה-Covid-19 בדצמבר שעבר והוא מתלקח מחדש כאשר מופיע מחקר חדש בנושא הזה שמציג מודל חישוב שונה מהאחרים.
IFR - infection fatality rate – הוא מדד מטרי המחשב כמה קטלנית היא מחלה חדשה לפי היחס שבין מספר האנשים שנדבקו וימותו מהמחלה, כולל אלה שלא נבדקו לאבחונה או לא הראו תסמינים. מדד זה לצד הערכת "חסינות עדר" מציג את חומרת המגיפה ועד כמה יש לקחת אותה ברצינות במיוחד כשמדובר במחלה חדשה, הסביר האפידמיולוג ד"ר רוברט וריטי (Verity) מ"אימפריאל קולג'" בלונדון ל-nature.
לפי מודל חישוב איטלקי, שהוא הטרי ביותר בנושא הזה, עשוי שיעור התמותה מקורונה להגיע אפילו עד כדי 7.4%. הערכה זאת נחשבת לקיצונית ביותר בחומרתה מבין כל אלו שפורסמו עד כה - חלקן התפרסם ללא ביקורת עמיתים ב-MedRxiv, ולפי הערכה זאת אחד מכל 13 חולים ימות. מחקר שנעשה בסניף של אוניברסיטת קורנל בקטאר וגם הוא פורסם בשבוע שעבר ב-MedRxiv, טוען ששיעור התמותה הוא רק 0.01% - כלומר פטאליות של 1 ל-10,000. חישוב זה הוא מתמטי.
שיעור הפטאליות של שפעת מוערך ב-0.1%, של פוליו ב-0.38%, של קורונה ב-0.6%, של חצבת 1.45% ושל אבולה 50%. מגיפת ה-SARS גבתה חיי 10% מהחולים. אם הערכת ה-WHO נכונה, הרי שמחלת הקורונה קטלנית פי שישה יותר משפעת וכמעט פי שניים פטאלית מפוליו
ארגון הבריאות העולמי שינה באחרונה את החישוב שלו ועתה הוא מעריך ששיעור הקטלניות של הנגיף הזה 0.6%. כלומר, אדם אחד מכל 200 שיחלו ימות. בתחילת המגפה היתה הערכת ה-WHO שה-IFR יהיה 3.4%. את ההערכה העדכנית סיפקה בשבוע שעבר ד"ר מריה ואן-קרהובה, ראש תכנית ההיערכות לחירום של הארגון, שהסבירה שהתבססה על כמה מחקרים, הגם שלא רבים.
לשם השוואה: שיעור הפטאליות של שפעת מוערך ב-0.1%, של פוליו ב-0.38%, של קורונה לפי ארגון הבריאות העולמי - 0.6%, של חצבת 1.45% ושל אבולה 50%. מגיפת ה-SARS ב-2004-2003 גבתה חיי 10% מהחולים. אם הערכת ה-WHO נכונה, הרי שגם אם היא נראית ונשמעת מינימלית, עדיין מחלת הקורונה קטלנית פי שישה יותר משפעת וכמעט פי שניים פטאלית מפוליו.
המודל האיטלקי לעיל מבוסס על אנליזת הנתונים שנאספו בעיר קטנה באיטליה במחוז לומברדיה. אלא שאחד האפידמיולוגים שבחנו את הממצאים הללו, ד"ר גדעון מאירוביץ-כץ מאוניברסיטת וולונגונג, יחד עם עמיתתו ד"ר לאה מרון מהאוניברסיטה ע"ש ג'יימס קוק באוסטרליה, טען שהערכה זאת היא לדעתו "הגבוהה ביותר בכמה סדרי גודל שראה מעולם", בעוד שההערכה של אוניברסיטת קורנל, שמבוססת על נתונים בקטאר, "היא הנמוכה ביותר שראיתי מימי".
יתכן שההבדלים בין הערכות נובעים מצורת חישוב שונה: לפי גישה אחת שיעור הקטלניות הוא היחס שבין מספר החולים שחלו לבין מניין המתים, בעוד שיש שמודדים את ה-IFR בהתבסס רק על מספר המקרים המאומתים של ההידבקות בנגיף.
מעניין במיוחד הוא המודל שבנה צוות בראשות ד"ר גבריאלה פאגאני מאוניברסיטת מילנו, שסרק את אוכלוסיית העיר הקטנה קסטיליונה ד'אדה ((Castiglione d'Adda במחוז לומברדיה בצפון איטליה שהוכתה קשה במגיפה. אצל 22.6% מתושבי העיר, כמעט רבע מהאוכלוסיה, 1,028 מבין 4,550, נמצאו נוגדנים למחלה ב-21 ביוני, בעוד מניין החולים הרשמי נכון לאותו מועד היה 184, כלומר פי חמישה יותר נמוך.
מחקר זה התבסס על דגימות דם שנלקחו מאלפים מתושבי העיר. 20% מתושבי עיר זו הם בני 65 ומעלה לעומת 13% מקרב אוכלוסיית בריטניה. נכון לסוף השבוע חלו בבריטניה בקורונה 307,184 בני אדם ונפטרו 46,364. אבל מניין המתים באותה עיר איטלקית היה 76 בהתאם לדיווח הרשמי ב-21 ביוני – כך שמתוך 1,028 מקרי הקורונה שיעור התמותה היה 7.39%.
בבריטניה נעשתה הערכה שה-CFR הוא 15% - כלומר קורונה קטלנית כדי פי 30 מהערכת ה-WHO, בעוד ה-IFR מעריך כמה אנשים מכלל האוכלוסיה ימותו מהמחלה, כולל חולים שלא הציגו תסמינים וגם לא נבדקו כלל
מחקר אחר שנעשה באוניברסיטת קיימברידג' הבריטית וניתח נתונים בזמן אמת מציג תמונת עכשווית של המגיפה ומחפש תחזית להערכת תחלואה ותמותה. ד"ר פול בירל (Paul Birell) יחד עם גוף בשם Public Health England (PHE), שהמידע שלו מוזן ישירות לגורמי הממשלה הבריטית, הציג מודל שלפיו שיעור התמותה הכללי מהזיהום הוא 1.4% אבל ציין כי ייתכן שהוא בין 0.98% ל-1.8%. עוד ציין המודל שהטווח הוא בין 0.0046 בקרב בני 24-15 ועד 18% בקרב בני 75 ומעלה.
לפי מודל של אימפריאל קולג' בלונדון, פורסמה בשבוע שעבר גם האזהרה שעד חצי מיליון בריטים עלולים למות אם לא יוטלו על ידי הממשלה הגבלות מחמירות, כולל סגר. מודל זה מעריך ששיעור התמותה הוא סביב 1%.
האפידמיולוג ד"ר מאירוביץ-כץ מסר כי אסף נתונים מ-13 מחקרים גלובליים שבהם נעשה ניסיון לחשב את שיעור התמותה האמיתי מקורונה והוא הגיע למסקנה שבממוצע מדובר ב-0.75%. הוא הסביר כי "לא מן הנמנע שהשיעור נע בין 0.49% ל-1.01% ויהיה גבוה בקרב חולים מבוגרים-קשישים או כאלו שהם גם חולים במחלות רקע כרוניות, בעוד שה-IFR יהיה נמוך בקרב צעירים.
בין השאר ביסס המומחה את הערכותיו על נתונים מניו יורק, שם בוצעה באפריל בדיקה אקראית של נוגדנים, ובהתאם נעשתה הערכה שכרבע משמונה מיליון תושבי ניו יורק נדבקו במחלה, כך שהפטאליות תהיה של 16 אלף מקרים עם שיעור תמותה של 0.79%.
לפי המודל של ה-WHO, כאמור, ה-IFR של קורונה הוא 0.6%, כלומר אחד מכל 200 חולים ימות. לצד זאת, מחקר אחר שנעשה באוניברסיטת הרווארד קבע כי שיעור התמותה בקרב נוסעי ספינת הנופש Diamond Princess שחלו בקורונה בתחילת התפשטות המגפה היה 0.5% ולדעת החוקרים שניתחו את הנתונים "היא היתה מקום אידיאלי למחקר כזה, שכן בה הצטבר מאגר נתונים מלא וזמין לגבי אלה שנמצאו על סיפונה מרגע תחילת התפרצות המחלה".
תחילה קבע צוות חוקרים זה כי שיעור הפטאליות היה 1.8% - 13 מקרי מוות בקרב 712 מהנוסעים שחלו ואחר כך תוקנה ההערכה, תוך השוואה לכלל האוכלוסיה, ונקבע שה-IFR הוא 0.5%.
במחקר אקראי אחר שמבוסס על נתונים שנאספו עוד באפריל בעיר הקטנה גנגלט בגרמניה, שם נעשו בדיקות לאיתור נוגדנים בקרב 919 בני אדם מקרב 405 בתי אב בעיר, נמצא כי 15% מכלל התושבים נדבקו בנגיף. היו שבעה מקרי מוות בקרב 1,800 מקרים מאומתים, כלומר לערך 0.37%.
מחקרים אחרים שגם מבוססים על סקירת נוגדנים טוען ששיעור התמותה מקורונה הוא בכלל 0.25% - כלומר אחד מכל 400 שחלו. מודל זה מבוסס על 23 בדיקות שונות שנעשו במקומות שונים בעולם והטווח לגבי שיעור התמותה נע בין 0.02% ל-0.78%. מדידת רמת הנוגדנים בגוף היא סימן להידבקות-עבר בנגיף ונחשבת לאמינה יותר לעומת הערכת התמותה ביחס למניין האנשים שנדבקו.
הערכה המינימליסטית ביותר – זו שנעשתה בקטאר – מבוססת על מודל מתמטי על מנת לברר כמה אנשים במדינה זאת חלו לאורך תקופת הפנדמיה. נלקחו נתונים שמציגים כיצד התפשט הנגיף באופן טבעי באוכלוסיה ולמדד זה נלקחו נתונים מבדיקת סקר ובדיקות לנוגדנים שנעשו סביב 10 ביולי. אלא שקיימת הערכה שהממצאים הללו פחות אמינים משום שכנראה רבים שנדבקו כלל לא הגיעו לבדיקות. נכון לסוף השבוע שעבר, מבין 2.8 מיליון תושבי קטאר, היו בה רק 111,538 מקרי קורונה ו-177 מתים.
גישת חישוב אחרת היא ה-CFR - Case fatality rate - שיעור קטלניות המשמש מדד לחומרת המחלה. אלא שמדד זה משמש להערכת הפרופורציה של המתים ממחלה בקרב חולים מאומתים בלבד. בבריטניה נעשתה הערכה שה-CFR הוא 15% - כלומר קורונה קטלנית כדי פי 30 מהערכת ה-WHO, בעוד ה-IFR מעריך כמה אנשים מכלל האוכלוסיה ימותו מהמחלה כולל חולים שלא הציגו תסמינים וכאמור גם לא נבדקו כלל.
יש להביא בחשבון שלא כל אדם שחלה ב-Covid19 פיתח נוגדנים אם חלקים אחרים במערכת החיסונית שלו סילקו את הנגיף מהגוף. יש מחקרים שהראו כי עם הזמן ייתכן שקיימת דעיכה ברמת הנוגדנים כך שלא ניתן יהיה לאתרם בבדיקות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
