קורונה בישראל

ב"הדסה" דורשים סיוע של 170 מילון שקל אך משלמים משכורת עתק לבכירים

דיווח ב-ynet: שכרם של ארבעה בכירים ב"הדסה" הסתכם ביותר מרבע מיליון שקל בחודש למרות מצבו הכלכלי של בית החולים | ההנהלה: "השכר הגבוה קוצץ בחצי, המדינה לא העבירה את מלוא השיפוי על הפסדי הקורונה"

הדסה עין כרם. צילום: אבי חיון

שכרם של לפחות ארבעה רופאים בכירים ב"הדסה" הסתכם עד לאחרונה ברבע מיליון שקל בחודש וזאת למרות מצבו הכלכלי הקשה של בית החולים. מנכ"ל "הדסה", פרופ' זאב רוטשטיין, נאלץ לקצץ בעד 50% בשכרם של בכירים אלה עוד לפני שפרץ משבר הקורונה. כך מדווח הבוקר (ג') אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות".

לאחר שפרופ' רוטשטיין הודיע  בשבוע שעבר לשר הבריאות יולי אדלשטיין שהחל מהשבוע יצמצם בפעילות חדר המיון ב"הדסה עין כרם", אתמול ושלשום צומצמה פעילותו למספר שעות וכן צומצמה הפעילות בטיפול נמרץ. פרופ' רוטשטיין, כך מדווח, טוען שמשבר הקורונה היכה באופן קשה במיוחד בבית החולים, "אולם עדויות שהגיעו לעיתון, יחד עם טענות של עובדים, מעלות סימני שאלה באשר למצב שבו היה נתון המוסד הרפואי בטרם החל המשבר".

עד לאחרונה, כך דווח, "היו עלויות שכר גבוהות לרופאים בכירים המועסקים ב'הדסה'. ב־2019, למשל, עלות השכר החודשית של לפחות ארבעה בכירים היתה יותר מ־250 אלף שקל. חלק מהשכר הוא עבור שירותי רפואה פרטיים הניתנים בבית החולים". רופאים ב"הדסה" מועסקים במקביל גם בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית וזוכים למשכורות גבוהות יחסית. על פי רשם העמותות, ב־2018 עלות שכר שנתית של מנהל יחידה רפואית ב"הדסה" היתה 3,903,384 שקל.

בתחילת 2020, לפני התפרצות הקורונה בישראל, צפו ב"הדסה" שבמהלך השנה יגיע המוסד לחדלות פירעון וייקלע למצוקה תזרימית שתקשה לשלם משכורות לעובדים. אלא שהמרכז הרפואי טוען כי "עד פרוץ המגיפה לא היה גירעון תזרימי ואף לא היה צפוי גירעון שכזה".

מדוברות "הדסה" נמסר בתגובה: "השכר השנתי של מקבלי השכר הגבוה ביותר ב'הדסה' קטן בחצי לערך מאז כניסת פרופ' רוטשטיין לתפקיד המנכ"ל. פרופ' רוטשטיין הצליח לבטל הסכם קיבוצי מ־1984 של הרופאים האקדמאים ולהוריד שכר זה בשליש. עלות השכר המוצגת בדו"ח הממונה על השכר באוצר כוללת את העבודה הציבורית והפרטית שמתבצעת רק אחרי שעות העבודה הציבוריות ובתנאי שהרופאים השלימו את מכסתם הציבורית.

"ב־2019 לא היתה 'הדסה' חדלת פירעון, היא אף סיימה שנה זו בעודף תזרימי. בעקבות המגיפה המדינה דרשה מ'הדסה' להקים מחלקות ולבצע טיפולים נמרצים לקורונה וכן אלפי בדיקות ביום במעבדות בית החולים. נדרשו הוצאות כספיות עצומות לשם כך אבל מנגד דרשה המדינה שנפסיק בטיפולים האלקטיביים ובתיירות מרפא. גם הטיפולים לפלסטינים נחתכו - מה שהביא לירידה חדה בהכנסות בית החולים.

"כעת, לאור ההוצאות העצומות, שנמשכות בהתאם לדרישות משרד הבריאות, יש צורך מיידי בסיוע תקציבי בסך 170 מיליון שקל עד סוף השנה. 'הדסה' קיבלה מהמדינה שיפוי מסוים על הפסדיה מהפסקת הפעילות עבור הרשות הפלסטינית ותיירות המרפא אך הסכום מהווה חלק קטן מהשיפוי הכולל המגיע עקב הוצאות הקורונה. אם המדינה תממש מחויבותה זו, 'הדסה' תסיים את 2020 ללא גירעון תזרימי".

נושאים קשורים:  הדסה עין כרם,  שכר רופאים,  קורונה,  סיוע תקציבי,  פרופ' זאב רוטשטיין,  חדשות,  מחלקות קורונה,  תיירות מרפא
תגובות
אנונימי/ת
19.08.2020, 21:28

רופאים לומדים 6 שנים באוניברסיטה, אחרי זה שנה של סטג\', אחר כך התמחות עם 7-9 תורנויות לילה בחודש כאשר נדרשים לעמוד על הרגלים 26 שעות, לתת שרות מקצועי, ממשיכים להיות נחמדים ומבינים בכל שעת עבודה כולל שעות, לא רואים את המשפחות והילדים שלהם, במקביל לומדים יום ולילה. אחר כך כדי להגיע למשהו משמעותי, לוקחים את המשפחות ונוסעים לפלושיפ לחו\"ל וחיים על משכורת קטנה ושוב לילות וימים לומדים ועובדים. ואז חוזרים ארצה כדי לתת לכם, כן, לכם את השרות הטוב ביותר, לרפות והרבה פעמים להציל ממוות.
וסוף סוף מתחילים לנשום, אומנם ממשיכים לעבוד קשה והרבה שעות. האם לא מגיע להם סוף סוף לקבל שכר טוב אחרי על השנים האלה שנתנו?