משרד הבריאות: בחורף הקרוב רוב בדיקות הקורונה יבוצעו בקהילה

לקראת החורף, עם התחזית לעלייה צפויה בתחלואת הקורונה, נערך משרד הבריאות להגדיל את כוח האדם במעבדות הרפואיות ולהעביר את ביצוע רוב בדיקות הקורונה לקהילה לשם הקלה על העומס שיוטל על כלל המעבדות. כך מסר חיים הופרט, מנהל אגף הכלכלה במשרד הבריאות, בדיון שהתקיים אתמול (ב') בוועדת הקורונה של הכנסת בראשות ח"כ יפעת שאשא-ביטון.

בדיון עלה לא רק נושא כוח האדם אלא גם בעיית השכר של עובדי המעבדות והשימוש במכשור שהן מפעילות, מאחר שקיימת הסכמה לכך שנתוני התחלואה בקורונה – ירידה או התגברות המגיפה – תלויים במידה משמעותית גם בבדיקות הנעשות במעבדות הרפואיות שעתה קורסות מעומס עבודה.

ח"כ שאשא-ביטון קראה לאייש בהקדם האפשרי את מלוא תקני כוח אדם שהוקצו למעבדות ולהעניקם לתקופה ממושכת. "קשה לגייס כוח אדם בתנאי שכר שכאלה, בתנאי עבודה כאלה, לזמן מוגבל של חצי שנה", אמרה יו"ר הוועדה. היא קראה למשרד הבריאות "לקיים בדחיפות שיח אמיתי עם ראשי איגוד עובדי המעבדות בעת בניית התכניות עתידיות להתמודדות עם משבר הקורונה וכן לבנות תכניות מערכתיות כוללות ולא נקודתיות".

עוד אמרה ח"כ שאשא-ביטון: "ההיערכות לקראת החורף חייבת לשלב את שיפור תנאי השכר של העובדים, עם הקלת בעומס במעבדות וזאת על ידי שימוש במכשור ובטכנולוגיות מתקדמות. מכשור כזה לא יחליף את עובדי המעבדות והרופאים המומחים – אבל בהחלט יקל עליהם".

משרד הבריאות נדרש להעביר לוועדה את הנתונים המלאים על חלוקת התקנים בין המוסדות השונים, רמת השכר והפריסה הארצית שלהם.

בדיון סיפרה אסתר אגמון, יו''ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, כי אמנם הובטחו 200 תקנים לעובדי מעבדות אך רק 40 מהם אוישו "בגלל הקושי לגייס עובדים נוספים, עקב השכר הירוד". משנת 1995, סיפרה אגמון, לא עודכן שכר עובדי המעבדות, בעוד שבאותה השנה העובדים היו בעלי תואר ראשון והיום רבים הם כבר בעלי תואר שלישי, דוקטור או עם פוסט-דוקטורט, אך שכרם לא השתנה. "המעבדות נושאות יותר ויותר בנטל התשובות לחולים, כיוון שהרפואה מתאימה את עצמה יותר ויותר לעולם הגנטי. תנאי ההסמכה לעובד מעבדה כוללים לימודים ממושכים, התנסות, בחינה על ידי בכיר וליווי צמוד עד שהעובד יוכל לחתום על תוצאות בדיקת המעבדה".

עוד מסרה אגמון בדיון כי ב-2019 עזבו כ-20% מעובדי המעבדות, כך שעם תחילת משבר הקורונה המעבדות עובדות עם תקן חסר. "משרד הבריאות העלה את השכר ב-25 שקל לעובדי מעבדות העוסקים בקורונה, ובתנאי שיעבדו 235 שעות בחודש במקום 175 שעות. הקורונה מתוקשרת אך הסכם זה צריך להיות רוחבי לכלל עובדי המעבדות".

בדיון הציעה כרמל פלדמן-אבוטבול, ראש תחום ענפי הכימיה בהתאחדות התעשיינים, להפנות ביצוע בדיקות קורונה ובדיקות דם ל"עמדות אחרות כדי להקל על המעבדות", אולם אגמון התנגדה להצעה בנימוק ש"יש צורך להקפיד מאוד על רמה גבוהה ומדויקת של אמינות הבדיקות".

שרה לוי-שרייר, סמנכ"לית טכנולוגיות בחברת הסטארט-אפ CTO, מסרה כי החברה פיתחה מכשיר לבדיקות דם המספק תוצאה מהימנה בתוך דקות ספורות ומיועד לשימוש בקהילה, במרפאות קופות החולים, במרפאות לאם ולילד וכן בבתי אבות. המכשיר יכול להבחין בין חולי קורונה הזקוקים לאשפוז לבין אלה היכולים לשהות בבידוד ביתי.

לדברי לוי-שרייר, המכשיר אושר בארה"ב ובישראל, הוא כבר זמין בשוק ונמכר בכל העולם, איננו מצריך כוח אדם מקצועי מיוחד ותוספת שעות מעבדה, "אבל דווקא משרד הבריאות מעכב את השימוש המלא בו, כיוון שהוא מגביל את השימוש רק במעבדות עבור סוג מסוים של בדיקות. נוהל זה לא עודכן מאז שש שנים. אם יעודכן, אפשר יהיה לבצע שימוש נרחב במכשיר שיביא להקלה בעומס על המעבדות".

אלא שד"ר אבי פרץ, יו"ר האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית, הזהיר מפני שימוש גורף במכשיר הזה. הוא הבהיר כי השימוש בו יכול להתאפשר רק על ידי רופא מומחה. "החורף בפתח וללא משאבים נקרוס. עוד דיונים לא יפתרו את המצוקה במעבדות", אמר ד"ר פרץ.