דלקת מפרקים ניוונית

השפעה מתקנת על סחוס מפרקי במטופלים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית בברך

שילוב של גלוקוזאמין סולפט עם אטוריקוקסיב מעודד השפעות חיוביות במטופלים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית בברך

הזרקה לברך (צילום: אילוסטרציה)
הזרקה לברך (צילום: אילוסטרציה)

במחקר זה השתתפו 106 מטופלים אשר נבחרו אקראית הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית בברך (knee-osteoarthritis-KOA). המשתתפים חולקו לקבוצת ביקורת (n=40) ולקבוצת התערבות (n=66). קבוצת הביקורת טופלה עם אטוריקוקסיב בלבד ואילו קבוצת ההתערבות טופלה עם גלוקוזאמין סולפט בשילוב עם אטוריקוקסיב.

במחקר נבחנו שינויים בניקוד ה-WOMAC וכן נבדקה היעילות הקלינית של שילוב הטיפולים. הנוזל הסינוביאלי (בין מפרקי) נשאב ונמדדו בו פקטורים כמו מדדי מטבוליזם של העצם, פקטורי גדילה, פקטורי דלקת, מטלופרוטאינזות במטריקס (MMPs) ופקטורי מוות תאי מושרי NO (תחמוצת החנקן). המדידה בוצעה באמצעות ELISA. רמות הRNA שליח של JNK ו-Wnt5a נקבעו באמצעות שימוש ב-PCR-RT.

החוקרים מצאו כי לאחר הטיפול, ניקוד ה-WOMAC של שתי הקבוצות ירד משמעותית (P < 0.05), והיה נמוך יותר בקבוצת ההתערבות. שיעור האפקטיביות הכולל בקבוצת ההתערבות היה גבוה יותר (P < 0.05), רמות BPG וכן רמות OPG עלו, בייחוד בקבוצת התערבות (P < 0.05). רמות הפקטורים CTX-II, COMP, and RANKL ירדו, בייחוד בקבוצת ההתערבות (P < 0.05). רמות הפקטורים TGF-β, IGF-1 ו- FGF-2 עלו בייחוד בקבוצת ההתערבות (P < 0.05). בשתי הקבוצות ובייחוד בקבוצת ההתערבות חלה ירידה ברמות פקטורי הדלקת IL-1β, IL-17, IL-18, TNF-α,MMP-3, MMP- MMP-13י(P < 0.05). הרמות של RNA שליח של JNK ו-Wnt5a צנחו בשתי הקבוצות והיו נמוכות יותר בקבוצות ההתערבות (P < 0.05). רמות NO ורמות LPO ירדו והיו נמוכות יותר בקבוצת התערבות. רמות SOD עלו בייחוד בקבוצת ההתערבות (P < 0.05).

החוקרים מסכמים כי שילוב של גלוקוזאמין סולפט עם אטוריקוקסיב מעודד השפעות חיוביות במטופלים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית בברך.

מקור: 

Yong Sun et al.(2020). Journal of Orthopaedic Surgery and Research. https://doi.org/10.1186/s13018-020-01648-z

נושאים קשורים:  דלקת מפרקים ניוונית,  גלוקוזאמין סולפאט,  אטוריקוקסיב,  מחקרים
תגובות