בפיילוט שנעשה בישראל על ידי צוות מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע והטכניון, יחד עם חברת טכנולוגיית ניטור השפכים KANDO, התברר כי במי השפכים באשקלון אותרו שרידים של נגיף קורונה, מה שמעיד על כך שניתן לאתר מוקדם בדרך זאת התפרצויות קורונה מקומיות.
עוד בעניין דומה
יש לציין כי בדיקות דומות נעשו כבר באפריל בהולנד ובאיטליה, ובפיילוט לאיתור התפרצויות הנגיף בשפכים אכן הוכח שקיימת יכולת לאיתור מוקדם של מוקדי התפרצות עד לרמת השכונה ואף הרחוב.
אשקלון נבחרה כאתר הניסוי כיוון שמספר המקרים המאומתים בה נמוך יחסית, למעט "מלונות הקורונה" שהופעלו בעיר. במהלך הפיילוט נמצאה כמות גבוהה של שרידי הנגיף במי הביוב.
איתור שאריות נגיף במי שפכים מהווה אמצעי לגילוי מהיר ומוקדם יותר מאשר בבדיקות לבודדים, במיוחד כשמביאים בחשבון את משך הזמן העובר בין ההדבקה ועד הופעת התסמינים.
במחקר שפורסם באפריל בהולנד נטען שמעקב אחרי מי ביוב עשוי להיות שיטה יעילה לאיתור מוקדם של הנגיף בקהילות שונות.
לשם האיתור פותחה טכנולוגיית בינתחומית לניטור רשת הביוב. היא התחילה בבדיקות שנעשו במפעל לטיהור שפכים והתקדמה לכיוון העיר עצמה. נעשה שימוש במערך חיישנים, שהוצבו בצמתי הצנרת של מערכת הביוב העירונית. בעזרת אלגוריתמים מתקדמים ובינה מלאכותית הוסקו המסקנות בדבר שיעור האוכלוסיה שנדבקה בנגיף. הובא בחשבון שיש גורמים כמו ההרכב הכימי במי השפכים ופסולת תעשייתית שיכולים לדלל או להשמיד כליל את הנגיף וכן קצב זרימת השפכים בצנרת, שגם הוא מדלל את ריכוז הנגיף במים.
בצוות המחקר בישראל השתתפו מומחים ומתמחים בוירולוגיה, אפידמיולוגיה, הנדסת מים, ביו-סטטיסטיקה ובריאות הציבור. הממצאים סיפקו כימות ותיאור מדויק של ההיבטים האפידמיולוגיים והסביבתיים שסייעו במיקוד אזור התפרצות ספציפי – כלומר עד לרמה של שכונה מסוימת ורחובות בודדים בה. אלה יאפשרו לרשויות מקומיות לקבל החלטות בדבר סגר מקומי או לסייע להן בצמצום אזורי הסגר.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
