לאחרונה עלה הרעיון למנות "פרויקטור" לניהול המגיפה – רופא בר סמכא בתחומו, בעל סמכויות נרחבות וחופשי מלחצים פוליטיים. הרעיון נשמע לא רק רעיון טוב אלא גם מוכר לרבים מאיתנו, ולא בכדי בישראל קיים למעשה מינוי כזה בחוק – פקודת בריאות העם 1940 ול"פרויקטור" קוראים מנכ"ל משרד הבריאות.
בפקודת בריאות העם, אשר תקפה גם בימינו, יש פרק העוסק בהתפרצות מגיפה, ואשר מעניק למנכ"ל משרד הבריאות אותן סמכויות רחבות וחסרות תקדים, מרגע ששר הבריאות הכריז על קיומה של מגיפה.
ראוי לצטט מתוך החוק, על מנת להבין את הקף הסמכויות (סעיף 20 לפקודה):
- (1) אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת... או מחלה אחרת שהכריז עליה שר הבריאות... ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר, או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו על ידי כל אדם, לרבות קופת חולים:
כל עניינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה; רשאי הוא להטיל את הסידורים או הקביעות האלה, כולם או מקצתם, על כל הארץ או על כל חלק או חלקים ממנה... לסלק, לבודד, לעצור, להעמיד לפיקוח, לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי אנשים נגועים ואנשים העומדים במגע עימהם; להעמיד להשגחה רפואית נוסעים מאזורים נגועים.
יש לציין כי דווקא לנוכח סמכויות רחבות אלו הקפידו ממשלות ישראל לדורותיהם למנות לתפקיד רופאים מנוסים – עד למינויו של המנכ"ל משה בר סימן טוב (כלכלן במקצועו) על ידי ממשלת נתניהו, מינוי אשר כנגדו אף הוגש בג"צ.
סטייה רבתי זו מתורת לחימה, אשר למעלה ממאה מומחים שקדו על תכנונה, אינה ניתנת להסבר והיא ממתינה לוועדת החקירה אשר קום תקום. ספק אם נטילת סמכויות זו היא חוקית באשר היא מנוגדת לחלוטין לפקודת בריאות העם ולתכליותיה
כמו כן חשוב להדגיש כי מנכ"ל משרד הבריאות עומד בראש משרד אשר שוקד משנת 2003 על תכנית להתמודדות עם מגיפה כמו זו שניחתה עלינו, במשרד הוקם צוות של מומחים למלחמה במגיפות (צט"מ) וכבר משנת 2007 קיימת "תורת לחימה" סדורה בנושא, המכונה כיום "נחשול בריא" והקוראים מוזמנים לעיין בעיקריה כאן וגם כאן.
בשנת 2006, על רקע החשש מהתפשטות שפעת העופות, קיבלה ממשלת ישראל, בראשותו של אריאל שרון ז"ל, החלטה לפיה משרד הביטחון יהיה מי שייתן מענה ברמה הלאומית באמצעות צוות ניהול משבר ובאמצעות רשות החירום הלאומי ופיקוד העורף, אך בו בעת נקבע כי משרד הבריאות "יהיה בעל האחריות הכוללת לניהול המשבר בהיבטים מקצועיים ורפואיים". במילים אחרות: משרד הבריאות מתווה את המדיניות ומשרד הביטחון מבצע.
עם התפרצותה של מגיפת הקורונה מצאה את עצמה ישראל עם מנכ"ל משרד בריאות שהוא כלכלן במקצועו ועם ראש ממשלה שמתקשה להתמודד עם סמכויות שאינן מצויות בידיו.
במהלך, שלי אישית יש ספק גדול לגבי חוקיותו, נוטרלו הסמכויות הן של מנכ"ל משרד הבריאות ושל משרד הביטחון והועברו ל"קבינט קורונה" על טהרת הפוליטיקאים ולמל"ל שתפקידו בעיקר לייעץ לפוליטיקאים. סטייה רבתי זו מתורת לחימה, אשר למעלה ממאה מומחים שקדו על תכנונה, אינה ניתנת להסבר והיא ממתינה לוועדת החקירה אשר קום תקום. ספק אם נטילת סמכויות זו היא חוקית באשר היא מנוגדת לחלוטין לפקודת בריאות העם ולתכליות העומדות בבסיסה.
הדבר דומה למצב שבו ראש ממשלה, עם פריצתה של מלחמה, מנטרל את סמכותם של הרמטכ"ל והמטכ"ל, מבטל תורת לחימה עליה שקדו במערכת הביטחון במשך שנים ומתעקש לנהל את המערכה בעצמו או באמצעות "קבינט מלחמה" המורכב ממספר פוליטיקאים
כתבת תחקיר על הנושא פורסמה בעיתון גלובס גורסת כי הסמכויות ניטלו מאנשי המקצוע עוד קודם להגעת המגיפה לארץ מחשש כי יורו על סגירת הגבולות וכתוצאה מכך "ייפגעו יחסי החוץ". כפי שהראיתי במאמר שכתבתי כאן, סגירה סלקטיבית של הגבולות באמצע חודש פברואר יכולה היתה בסבירות גבוהה להותיר את ישראל מחוץ לתמונת הקורונה.
שלא נטעה, למרות מינויו של פרופ' רוני גמזו לתפקיד שלא ברורות סמכויותיו ולנוכח נטרול סמכויותיו של מנכ"ל משרד הבריאות, ה"פרויקטור" בפועל היה ונותר ראש הממשלה בנימין נתניהו וספק אם "נחשול בריא" היא תורת הלחימה המשמשת נר לרגליו.
הדבר דומה למצב שבו ראש ממשלה, עם פריצתה של מלחמה, מנטרל את סמכותם של הרמטכ"ל והמטכ"ל, מבטל תורת לחימה עליה שקדו במערכת הביטחון במשך שנים ומתעקש לנהל את המערכה בעצמו או באמצעות "קבינט מלחמה" המורכב ממספר פוליטיקאים.