קורונה בישראל

גמזו מאחד מודלים של מומחים שונים לחיזוי תחלואת קורונה קשה בישראל

מקבלי ההחלטות בהתמודדות עם משבר הקורונה יסתמכו על תחזית שבועית אחת המשלבת מספר מודלים וזאת כדי להימנע מתחזיות לא מבוססות

מחלקת קורונה בישראל. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

מעתה תחזית התחלואה בקורונה תתבסס על מודל שיציג את ההערכה לשבוע אחד בלבד קדימה, וזאת כדי לשמור על רמת אמינות גבוהה, להימנע מתחזיות לא מבוססות וליצור האחדה במודל החיזוי על מספר חולי הקורונה הקשים. על נתונים אלה יסתמכו מקבלי ההחלטות בהתמודדות עם משבר הקורונה.

בנושא הזה התקיים בשבוע שעבר דיון שיזם פרופ' רוני גמזו בהשתתפות "חמשת המודליסטים" הבולטים לחיזוי מגמות המגיפה: ד"ר עמית הופרט ממכון גרטנר, פרופ' רן בליצר משירותי בריאות כללית, פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, פרופ' אלי שפרכר מבית החולים איכילוב ופרופ' דב שוורץ מאוניברסיטת בן גוריון. כך מדווח הבוקר (ד') עידו אפרתי ב"הארץ".

בדיווח נמסר כי נדונו המודלים השונים, אופני הניתוח ורמת אמינותם. "קיימת הסכמה רחבה בין המומחים, לפיה ניתן לספק תחזית ברמת אמינות גבוהה רק שבוע ימים קדימה". את ריכוז המודלים והצגתם למקבלי ההחלטות יבצע מכון גרטנר.

עד היום הפיצו מומחים שונים מודלים משלהם לניבוי התפתחות התחלואה בישראל. הם ציירו תמונות מצב שונות שבמקרים רבים התבררו כלא מדויקות. פרופ' גמזו החליט ליצור האחדה בנושא זה.

לפי הדיווח המומחים שהשתתפו בדיון מסכימים שמודלים המסתמכים על מספר נדבקים עתידי הוא בבחינת הנחה ורמת הוודאות שלו נמוכה בהרבה. גם אם יש הבדלים בין המודלים שחלקם מביאים בחשבון פילוח של גילי החולים, ואחרים גוזרים את הנתון באופן אחר, הם מעלים תוצאות דומות כאשר התחזית לשבוע אחד בלבד קדימה.

פרופ' גמזו סבור שנושא זה מחייב גישה חדשה "גם כדי לחזק את אמון הציבור במערכת הבריאות ולהימנע מהצגת תרחישי אימה תיאורטיים באשר להתקדמות המגיפה".

נושאים קשורים:  תחלואת קורונה,  קורונה,  פרופ' רוני גמזו,  ד"ר עמית הופרט,  פרופ' רן בליצר,  פרופ' ערן סגל,  פרופ' אלי שפרכר,  פרופ' דב שוורץ,  חדשות
תגובות