קורונה בישראל

ה-WHO הודיע על הנגיף בדצמבר אבל במשרד הבריאות החלו לטפל רק בפברואר

דיווח ב-ynet: יומני הפגישות של שר הבריאות לשעבר ליצמן והמנכ"ל שהתפטר משה בר סימן טוב חושפים איחור בתחילת היערכות ישראל להתמודדות עם המגיפה

שר הבריאות לשעבר ליצמן ומנכ"ל המשרד שפרש בר סימן טוב. "האסימון נפל באיחור". צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

שר הבריאות הקודם יעקב ליצמן נעדר מחלק גדול מהדיונים, המנכ"ל הקודם במשרדו משה בר סימן טוב התעלם כמעט לחלוטין מהחקירות האפידמיולוגיות והמשנה למנכ"ל פרופ' איתמר גרוטו מודר מדיונים רבים שעסקו בקורונה בתחילת המשבר. כך מדווח הבוקר (ג') אדיר ינקו ב-ynet.

הדיווח מבוסס על חשיפת יומני הפגישות של ליצמן ובר סימן טוב בעקבות עתירה מנהלית שהוגשה לבג"צ על ידי התנועה לחופש המידע. היומנים מצביעים על ההתארגנות הלקויה של משרד הבריאות בתחילת ההתפרצות.

מיומני הפגישות עולה שבכירי המשרד ערכו פגישת עבודה ראשונה בנושא הקורונה רק כחודש לאחר שה-WHO הודיע ב-31 בדצמבר 2019 על התפרצות נגיף מסתורי בסין ובהמשך הופיעו הדיווחים הראשונים בתקשורת הבינלאומית על כך. אלא ששר הבריאות דאז יעקב ליצמן, לא נכח באותה פגישה. בין 31.12.2019 ועד 24.1.2020 לא התקיימה במשרד שום פגישת עבודה בנושא הקורונה או היערכות לקראת הגעה אפשרית של הנגיף לישראל, למרות שהצטברו עדויות על בסיס יומי על המחלה והתפשטותה. רק ב-1 בפברואר התקיימה שיחה ראשונה בין המנכ"ל לבין ראש הממשלה נתניהו, שארכה כחצי שעה.

"בחינת יומן הפגישות של בר סימן טוב מעלה ש'האסימון' בצמרת המשרד בדבר גודל האירוע נפל רק באמצע פברואר", נמסר בדיווח. מיומנים אלה גם עולה שפרופ' גרוטו מודר מהדיונים ורק מאפריל-מאי מידת מעורבותו בטיפול במשבר גברה.

בפרק הזמן הזה נמצאו ביומנו של ליצמן אזכור לעשר פגישות שעסקו בקורונה ו"הוא בחר להיות לא דומיננטי בניהול המשבר". תגובת לשכת ליצמן: "בתפקידו הקפיד לקחת חלק פעיל ושוטף בכל דיוני הקורונה וברובם המכריע השתתף אישית. בחלק מהם לא התאפשרה השתתפותו הפיזית מסיבות לו"ז ואחרות ולכן נכח נציג השר שעדכן אותו און-ליין בכל מהלכי הדיונים וייצג את עמדתו".

תגובת משרד הבריאות: "הכרזת ה-WHO שהמחלה עוברת באופן מוגבל בין אנשים התרחשה רק ב-20.1.2020, ורק ב-31.1.2020 הוכרז כאירוע הדורש התייחסות גלובלית (עדיין לא פנדמיה. הגדרה זאת נעשתה במארס). הפעולות המהירות שהוביל המשרד הביאו להשתלטות אפקטיבית על הגל הראשון של התחלואה. כל הפעולות נעשו כמעט ללא מידע מקדים ומוסמך. היומן לא משקף מאות שיחות טלפון שהתקיימו באותה תקופה".

נושאים קשורים:  משה בר סימן טוב,  יעקב ליצמן,  פרופ' איתמר גרוטו,  קורונה,  חדשות,  מגיפת הקורונה,  ראש הממשלה בנימין נתניהו
תגובות
 
אנונימי/ת
28.07.2020, 16:04

הצגה מאוד מגמתית של ynet. בסוף ינואר עוד היה לא ברור עד כמה התפשטות הנגיף תשפיע מחוץ לסין על יתר מדינות, אבל אחרי הטלת סגר ב-23 לינואר בוואהן, התחילו לשקול סגירת השמיים עם סין ואכן כך קרה שבוע אחרי זה בהודעת שר ליצמן עצמו. מה שגם גרר לא מעט ביקורת וכמעט נזיפה לשגריר ישראל בסין.
פרופ׳ גרוטו היה ביפן מתחילת פברואר ועקב מקרוב על המתרחש בספינת תענוגות ״דיימונד פרינצס״, כבר אז דיברו על ״דרך יצירתית״ להדיח אותי מדיונים על התפשטות קורונה, בזמן שהוא היה בלב הבעיה וגם נדרש לבידוד כשחזר.
לחשוב שמשרד הבריאות לא עקב אחרי דווחים מסין מתחילת ינואר, זאת בעיניי אמירה קונספרטובית ומופרכת. בפועל מסוף ינואר ועד סוף מרץ יחס למשבר היה נחוש עד אפילו מוגזם. משהו השתבש מתחילת אפריל, ומשם והלאה זה התחיל לצבור רצף של טעויות, ואת התפר בין מרץ לאפריל צריך לחקור יסודית. לקחת לו״ז מינואר עד אמצע פברואר ולהציג את זה ככשל מערכתי, לדעתי נסיון לקחת פוקוס מעיקר אל הטפל.