קורונה בישראל

גמזו מאמץ מודל של מומחה מ"איכילוב" לחיזוי תחלואת הקורונה בישראל

תחזיות תחלואת הקורונה בישראל יהיו מבוססות מעתה על מודל ניבוי של פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל המו"פ ב"איכילוב" בשילוב עם מודל מכון גרטנר, שנוטה לתחזיות פסימיות יותר

פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל המו"פ במרכז הרפואי תל אביב. צילום ג'ני ירושלמי, דוברות "איכילוב"

מעתה, על פי החלטתו של פרופ' רוני גמזו, תחזיות תחלואת הקורונה בישראל יהיו מבוססות על מודל ניבוי שהכין עמיתו ב"איכילוב", פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל המו"פ במרכז הרפואי התל אביבי, ולא המודל שהוכן במכון גרטנר, שתחזיותיו נחשבות לפסימיות יותר. עם זאת הורה פרופ' גמזו לשלב בין שני המודלים. המודל שאומץ ישמש בסיס למקבלי ההחלטות.

תחזיות מכון גרטנר, הכוללות הערכה של מספר החולים הקשים והמונשמים, היו פסימיות יותר ומבקריהן ציינו שאלו הערכות מופרזות. לביסוס טיעון זה הביאו מודל שהכין פרופ' שפרכר ותחזיותיו הוכיחו עצמן במבחן המציאות כמדויקות יותר.

פרופ' גמזו מסר: "המודלים השונים מסתמכים על הנחות שונות ועל נקודות מבט שונות. אבל יש צורך באיחודם למודל משולב שיהווה בסיס מהימן למקבלי ההחלטות".

המודל המשולב החדש ינבא שלושה נתונים: עומס התחלואה בקהילה, מספר החולים הכולל בבתי החולים ומספר החולים הקשים המאושפזים בבתי החולים.

המודל של מכון גרטנר שימש את המנכ"ל הקודם של משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ואת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, פרופ' סיגל סדצקי שהודיעה על התפטרותה אבל מעשית עדיין ממשיכה בתפקיד כי טרם נמצא לה מחליף.

נושאים קשורים:  פרופ' רוני גמזו,  מכון גרטנר,  תחלואה ותמותה,  קורונה,  פרופ' אלי שפרכר,  חדשות
תגובות