קורונה בישראל

היעד של פרופ' גמזו: להוריד את מקדם הדבקה בישראל אל מתחת ל-1

פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן טוען שהערכת מקדם ההדבקה של גמזו אינה מדויקת | פרופ' רן בליצר, מנהל מערך החדשנות ב"כללית": "העומס על בתי החולים גדל בכ-100 חולים בינוניים-קשים מדי שבוע והחשש שאיכות הטיפול בהם תיפגע"

פרופ' רוני גמזו. צילום: הדס פארוש/ פלאש 90

היעד הראשון שסימן פרופ' רוני גמזו – שמונה ל"פרויקטור" לניהול משבר הקורונה – יהיה להקטין את מקדם ההדבקה. בתדרוך לתקשורת ביום חמישי האחרון אמר פרופ' גמזו: "מקדם ההדבקה (R) כעת בישראל עומד על 1.2, 1.1, 1.25. היעד שלי הוא להקטין אותו לפחות מ-1. זאת משימה שאנחנו צריכים לעשות ביחד. זו לא משימה רק של רוני גמזו. כולנו יחד יכולים לעשות את זה. אנחנו כמדינה יודעים לעמוד באתגרים האלה ועומדים בהם".

פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן אמר בנושא ל-ynet: "אם מקדם ההדבקה הוא 1 אז למעשה החולה מעביר את הנגיף רק לאדם אחד. אם מקדם ההדבקה הוא מעל 1 מתחילה התפתחות מעריכית כי השניים מעבירים את הנגיף לעוד שניים וכן הלאה. כשמקדם ההדבקה מתחת לאחד, התפשטות המחלה מתכווצת".

בתחילת אפריל, בשיא "הגל הראשון" היתה הערכה שמקדם ההדבקה בישראל הוא 1.3. לפני כחודש, בתחילת "הגל השני", ההערכה היתה שהוא דומה. פרופ' סגל חולק על הערכתו של פרופ' גמזו: "1.2 זו לא ההערכה שלי. אני לא בטוח שזה המצב כרגע. אם הערכה זו נכונה, המשמעות היא שהמגיפה מתפשטת ומספר הנדבקים גדל. באיזשהו שלב יידרשו צעדים נוספים והגבלות נוספות, כולל סגר, כדי להשתלט על המגיפה.

"מאחר שמספר הנדבקים החדשים מדי יום הוא די יציב, 2,000-1,800, ייתכן שמקדם ההדבקה הוא סביב 1 אבל גם שנתון זה מצביע על בעיה אחרת: רוויה ביכולת ביצוע הבדיקות. ייתכן שקיבולת האבחונים היא סביב 2,000 בדיקות חיוביות ביום ואז ייתכן שמקדם ההדבקה גבוה מ-1". עוד אמר פרופ' סגל כי רואים עתה ש"מתחילה התייצבות במספר החולים במצב קשה. יש לקוות שלא תהיה עלייה במספרם - זו תהיה אינדיקציה שהמחלה נבלמת וזה קריטי לקבלת ההחלטות להמשך".

פרופ' בליצר: "כשנגיע לאי ספיקה, לא ניתן יהיה להיחלץ ממנה בקלות"

בסוף השבוע דיווח "ניו יורק טיימס" כי במספר הנדבקים היומיים החדשים למיליון תושבים ישראל נמצאת במקום השישי בעולם.

אמש (מוצ"ש) אמר פרופ' רן בליצר, מנהל מערך החדשנות ב"כללית", בחדשות ערוץ 12: "בעוד מספר החולים במצב קשה ובינוני ממשיך לעלות, מספר המתים נמוך יותר ממה שראינו בגל הראשון. אחת הסיבות האפשריות לכך: בגל השני, הנוכחי, קבוצות האוכלוסיה שבסיכון נשמרות טוב יותר". פרופ' בליצר הציג את הנתונים הבאים: מספר החולים המאושפזים במצב קשה ובינוני ממשיך בימים האחרונים לעלות בהתמדה. כ-500 מאושפזים כאשר כ-300 מהם במצב קשה. בכל שבוע גדל העומס על בתי החולים בכל נקודת זמן בכ-100 חולים בינוניים-קשים נוספים.

לדברי פרופ' בליצר, "אם מגמת העלייה תימשך בשבועות הקרובים, בעוד כחודש מערכת הבריאות תתקשה לתת את התוצאות הטובות שהיא מציגה היום. כשנגיע לנקודת אי ספיקה, לא ניתן יהיה להיחלץ ממנה בקלות. יידרשו יותר שבועות כדי לטפל בחולים הקיימים ולהקטין את זרם החולים הקשים החדשים. בשבועות הללו עולה חשש שאיכות הטיפול בחולים אלה עלולה להידרדר ותסכן את חייהם גם של אלה שיזדקקו לטיפול נמרץ, בכל גיל."

עוד מסר פרופ' בליצר כי ניתוח נתונים שבוצע במכון כללית למחקר הדגים שבגל השני שיעורי התמותה בישראל הם מהנמוכים בעולם ונמוכים אף יותר מאלה שנראו בגל הראשון. שיעור התמותה בקרב חולי קורונה בגל הראשון היה 2.1% לעומת 0.8% בלבד בגל הנוכחי.

"אין הסבר מלא ומוכח לסיבות לכך ולשם כך יידרש מעקב נוסף. ההסבר הוודאי", אמר פרופ' בליצר, "הוא שבגל הנוכחי הצליחה ישראל לשמור יותר טוב על קבוצות הסיכון. שיעור ההדבקה בהן ירד כמעט פי שניים. זה גורם ישיר שאחראי לכמחצית מהירידה בתמותה בין הגל הראשון לגל השני".

עוד הסבר שהעלה הוא כי בגל השני אותרו יותר א-סימפטומטיים (70% עכשיו לעומת 50% בגל הראשון). מהמחקר ב"'כללית" עלה ששיעור התחלואה הקשה והתמותה נמוך משמעותית בקרב חולים שהיו א-תסמיניים ביום בדיקתם. הסבר נוסף: השיפור שחל באיכות הטיפול בחולים, לרבות ההחלטה לדחות ככל האפשר את הנשמתם כשניתן להם טיפול תומך יותר נכון ויוזם, וטיפול תרופתי מתאים.

"בישראל היום כל חולה קורונה מטופל במספר מטפלים ממוגנים יותר והטיפול מאוד אינטנסיבי. עם זאת, נדרשת הגדלת כוח האדם במערכת הקהילתית ובבתי החולים והכשרתו לטיפול ייעודי בחולי קורונה והגדלת מערכי הבדיקות והפעולות לקטיעת שרשראות ההדבקה", סיכם בליצר.

נושאים קשורים:  פרופ' רן בליצר,  פרופ' רוני גמזו,  קורונה,  מקדם הדבקה,  פרופ' ערן סגל,  חדשות
תגובות
 
26.07.2020, 15:57

אין אפשרות לחשב נכון סטטיסטית את מקדם ההדבקה כיוון שהמדגם = הבדיקות שמתבצעות לא נלקחות מהאוכלוסיה בצורה מיצגת. מה גם שמידי פעם משתנה המדיניות של הדגימה- פעם בודקים כל מי שרוצה אחר כך רק את הסימפטומטים , וכן הלאה. זה נכון שכיוון שמספר הנדבקים היומי קובע המקדם הוא אחד , על כל חולה ביום קודם יש נדבק אחד ביום שאחרי. אבל כיוון שיש הדבקה ונשאות לא סימפוטמטיים ובודקים רק את הסימפטומטים לא ניתן לדעת מה המקדם האמיתי.