קורונה בישראל

משרד הבריאות מבהיר: לקחת בערבון מוגבל את הנתונים על מקומות ההדבקה

בכירים במשרד הבריאות מודים כי הנתונים על מקומות ההדבקה הציבוריים שפורסמו על ידי המשרד עצמו אינם מדויקים

בית קפה בתל אביב. צילום מרים אליסטר/ פלאש 90

בעוד בכירי משרד הבריאות מציגים נתונים שונים על מקומות ההדבקה הציבוריים, הם עצמם מודים ש"יש לקחת נתונים אלה בערבון מוגבל משום שכאשר ההדבקה היא מחוץ לבית קיים קושי גדול לאתר את המקום". עם זאת יש מומחים שטוענים שהשאלון בחקירות האפידמיולוגיות הוא בעייתי. כך  מדווח הבוקר (ד') עידו אפרתי ב"הארץ".

בדיווח נמסר כי "לאחר לחץ רב שהופעל על משרד הבריאות הציגו אנשיו לחברי ועדת הקורונה של הכנסת נתונים על המקומות הציבוריים שבהם נעשתה ההדבקה: 67% מההדבקות מתרחש בבית; 9.5% התרחשו במוסדות החינוך; 5.6% באירועים, 4.8% במוסדות דת ו-4% במסעדות ובתי קפה. 2.2% במקומות עבודה ו-1.2% בחנויות ובקניונים. הנתונים הם מחקירות אפידמיולוגיות בקרב 2,227 מבין 7,998 נדבקים בין 16-10 ביולי), כלומר מסתמכים על פחות משליש מהמקרים.

גורמים במערך האפידמיולוגי ציינו שאין לגביהם ודאות מובהקת: גם החולה המאומת שנחקר ומשחזר את המסלול שלו שבועיים אחורה, ברוב הגדול של המקרים לא יידע להעריך היכן נדבק. לפיכך היכולת לשייך הדבקה למקום מסוים היא על פי הערכה וקשה לקבוע באופן נחרץ שאותו החולה לא נדבק במקום אחר.

מומחים שונים הסבירו לכתב "הארץ" שפערי הידע באשר לדפוסי התפשטות המגיפה לא קיימים רק בישראל, הניסיון לגבש כלים שיאפשרו להציג תמונה מנומקת הוא מאמץ עולמי וכמה משיטות העבודה שהתגבשו התגלו עם הזמן כשגויות.

לדברי הפיזיקאי פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, ראש הצוות המייעץ למל"ל, חוסר היכולת לגבש תמונה מקיפה טמון באיכות השאלונים, התחקירים בישראל כושלים והשאלות אינן מותאמות. נסיונות לשפרם נתקלו בהתנגדות. "יש טכניקות לשיפור היכולת לשחזר מהלכים, אך לא במשרד הבריאות".

פרופ' נדב דוידוביץ', לעומת זאת, הדגיש ש"ניכר שיפור במערך זה עם הזמן וכי הוסיפו אפשרות להצליב מידע וחקירות ולהרכיב פרופילים שונים. בגלל מחסור בכוח אדם יכולות אלו לא מנוצלות עד הסוף - והנתונים לא מוצגים בצורה מספיק טובה למקבלי ההחלטות ולציבור".

נושאים קשורים:  קורונה,  משרד הבריאות,  חקירה אפידימיולוגית,  חדשות
תגובות