מגזין

יש פתרון ליציאה מהמשבר והוא לא סגר

במשרד הבריאות מאיימים להטיל סגר נוסף בשל העלייה במספר הנדבקים בנגיף הקורונה אך האם ההנהגה שקלה חלופה ראויה לפתרון המצב הבריאותי, כזאת שלא תעלה בחיי אדם ולא תחריב את הכלכלה?

צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

בחודש מארס השנה, שקלה בריטניה בכובד ראש את האפשרות להימנע מהטלת סגר, אך נסוגה ברגע האחרון לאחר שמודלים מתמטיים שהציג פרופ' פרגוסון בפני מנהיגיה חזו תסריטי בלהות שגויים. המודלים המתמטיים הללו הוצגו גם בפני שוודיה וחזו שמספר המתים שם יגיע עד חודש יוני לכ-100 אלף אם תתמיד במדיניותה להשאיר חברה פתוחה ופעילה ולהימנע מסגר. שוודיה דחתה את המודלים ואימצה באומץ - אך כפי שהודתה מאוחר יותר, עם כשלים נקודתיים - מדיניות דמוקרטית, אשר מאפשרת לחיים במדינה להימשך כסדרם.

למרות בתי האבות הגדולים שם, למרות ההגנה הלקויה עליהם בתחילת המגיפה ובניגוד גמור לתחזית האפוקליפטית, מתו במדינה כ-6% מהחזוי, כ-6,000 איש בגיל ממוצע מעל 81, מחציתם דיירי בתי אבות אשר תוחלת חייהם אינה ארוכה (חציון כ-9 חודשים בלבד מרגע המעבר לבית האבות). במקרה של אימוץ מדיניות דומה בישראל, מספר זה משית גבול עליון של כ-3,000 מקרי מוות בארץ, שכן האוכלוסיה המבוגרת בשוודיה יותר מכפולה בגודלה מזו הישראלית. לשם השוואה, בישראל מתים כל שנה למעלה מ-4,000 איש עם דלקת ריאות, דהיינו בממוצע למעלה מעשרה אנשים בכל יום.

ההגעה לרוויה של התפשטות הנגיף בשוודיה לא הצריכה את מילוי הדרישה המפורסמת (והשגויה) של הדבקת 60% מהאוכלוסיה בנגיף, אותה "חסינות עדר" מפורסמת. כיצד קרה הדבר?

העובדה שחרף מספר הנדבקים הגבוה עדיין לא נמצאו כמעט הידבקויות חוזרות מעידה באופן חד משמעי שחסינות יעילה לפחות לשמונה חודשים לאחר הדבקה (הזמן שחלף מאז פרוץ המגיפה). אין מקום להניח שחסינות זאת תדעך במהירות, שכן לרוב טבעה של חסינות להישאר במשך שנים

בניגוד למקובל לחשוב, המדיניות השוודית לא שמה לה כמטרה לגרום לכמה שיותר אנשים לחלות בקורונה. מטרתה היתה ועודנה לאפשר חיים נורמליים, תוך המלצה לאנשים הפגיעים לנקוט באמצעי זהירות ומתן אפשרות לאנשים שאינם בסיכון להיחשף לנגיף וכך לפתח חסינות ממנו. אותה שכבת אנשים שהתחסנה, המונה פחות מ-20% מהאוכלוסיה, השלימה את החסינות הטבעית שקיימת ממילא באוכלוסיה מפני הנגיף, ובכך הביאה לדעיכת ההתפשטות שלו.

מצבה הייחודי של ישראל מאפשר אימוץ מדיניות טובה אף בהרבה מזו של שוודיה ושל שאר מדינות העולם, אשר תעניק יציאה מהירה מן המשבר והפחתה במספר הקורבנות. על כך בהמשך.

טיעונים שגויים מועלים נגד מתן ההזדמנות לאוכלוסיות שאינן בסיכון להיחשף לנגיף. טיעון ראשון נגד מדיניות זו הוא שהידבקות בנגיף אינה מחסנת מפניו לאורך זמן ולכן לא ניתן לפתח חסינות על בסיס זה. טיעון שני נשען על הסברה שעל מנת להביא לדעיכת המגיפה, על 60% מהאוכלוסיה להידבק בנגיף וזהו שיעור נדבקים בלתי נסבל. טיעון שלישי הוא שמספר המתים בנקיטת מדיניות שכזאת גבוה יותר מאשר החלופה הכרוכה בהטלת מגבלות על פעילויות במשק והסרתן במעין "אקורדיון" לפי מצב התחלואה.

אנו דוחים באופן חד משמעי את שלושת הטיעונים הללו, משום שהראיות המדעיות מוכיחות את ההפך הגמור. מקור הטיעונים הללו בתפישה שגויה, ואלה שהגו תפישה זו ממשיכים להחזיק בה ולהוליך מספר רב של מדינות לאבדון.

הדבקה בנגיף מחסנת והחסינות נשמרת לאורך זמן

הטיעון הראשון על כך שהידבקות בנגיף אינה מחסנת מפניו לאורך זמן מקורו בסיפורי בדים על אנשים אשר נדבקו פעם שנייה בנגיף. עשרות מקרים של הדבקה מחדש התגלו בקוריאה הדרומית לפני כמה חודשים ועוררו בהלה תקשורתית רבה. ההמולה נחלשה בצפירת הרגעה חרישית כאשר נוכחו לדעת שכל ההדבקות החוזרות אינן אמיתיות ומקורן בטעויות בדיקה. מתוך יותר מ-14 מיליון מאומתים לנגיף, כמעט לא ידועים מקרים של הידבקות חוזרת. ככל הנראה, המקרים הבודדים שמדווחים הם בשל הטעות הסטטיסטית של הבדיקה, אשר מגלה חיוביים שגויים באבחון הראשוני.

העובדה שחרף מספר הנדבקים הגבוה עדיין לא נמצאו כמעט הידבקויות חוזרות מעידה באופן חד משמעי שחסינות יעילה לפחות לשמונה חודשים לאחר הדבקה (הזמן שחלף מאז פרוץ המגיפה). איננו רואים מקום להניח שחסינות זאת תדעך במהירות, שכן טבעה של חסינות ברוב המקרים להישאר במשך שנים, ואין סיבה לשער שדווקא במקרה זה היא תפוג.

אין צורך בהדבקה נרחבת על מנת להגיע לשלב דעיכת המגיפה

הטיעון השני, הגורס שדעיכת המגיפה מושגת רק לאחר ש-60% מהאוכלוסיה נדבקת בנגיף ומפתחת חיסון, מבוסס על חישוב מתמטי שגוי אשר מניח שתי הנחות מרכזיות: הראשונה היא שרמת המגעים של כל אדם באוכלוסיה עם שאר האוכלוסיה זהה; השנייה היא שנגיף הקורונה חדש לחלוטין, וכפועל יוצא אין נגדו חסינות וכל חשיפה אליו תוביל להידבקות.

במחקר בלתי תלוי בגרמניה הראו שחסינות עשויה להגיע אפילו ל-81% מהאוכלוסיה. אנו משערים שבישראל המצב אפילו טוב יותר בגלל ממוצע גילים צעיר יותר וריבוי ילדים למשל, וקוראים לערוך בהקדם בדיקת סקר על רמת חסינות זו בארץ

לאחרונה פורסם ב-Science, אחד מכתבי העת המדעיים המובילים בעולם, מאמר המראה באופן מתמטי עד כמה החישוב של סף 60% הוא מופרך. החוקרים מסבירים את העובדה הברורה מאליה: אנשים באוכלוסיה אינם זהים זה לזה וכמות המגעים ביניהם אינה זהה. כך למשל, קופאי בסופר או נהג מונית פוגשים אנשים רבים יותר מאשר גמלאי ממוצע. היות שאנשים עם מגעים חברתיים רבים הם גורמים מרכזיים בהעברת נגיף, הרי שחסינות שלהם תתרום לעצירת התפשטות הנגיף יותר מאנשים הממעטים במגע עם אנשים אחרים. אנשים אלה אכן נדבקים ומתחסנים מהר יותר מהאנשים עם המגעים הנמוכים, ולכן התפשטות הנגיף מגיעה לרוויה כבר במספר נמוך משמעותית מזה המבוסס על ההנחה המופרכת של אחידות המגעים החברתיים.

הנתון המשמעותי ביותר, שמפריך לחלוטין את התפישה הרווחת והמוטעית של הצורך ב-60% נדבקים, הוא העובדה שלנגיף הקורונה יש קרובי משפחה אשר הקנו לחלק ניכר מהאוכלוסיה חסינות ממנו, עוד בטרם החשיפה לנגיף עצמו. כבר לפני חודשים ספורים כתבו כמה מאיתנו על מהות החסינות הזאת ועל העדויות המספריות שהצביעו על קיומה. כחודש לאחר מכן, קבוצת חוקרים פרסמה ראיות מדעיות ב-Cell, אחד מכתבי העת היוקרתיים במדעי החיים, אשר מאששות את ההשערה שבקרב 60% מהאנשים בקליפורניה, שלא נחשפו לנגיף מעולם, קיימים תאי זיכרון חיסוני אשר מזהים את הנגיף וככל הנראה מסוגלים להקנות חסינות מפניו.

זאת ועוד, במחקר בלתי תלוי בגרמניה הראו שחסינות כזאת עשויה להגיע אפילו ל-81% מהאוכלוסיה. אנו משערים שבישראל המצב אפילו טוב יותר (בגלל ממוצע גילים צעיר יותר וריבוי ילדים למשל) וקוראים לערוך בהקדם בדיקת סקר על רמת חסינות זו בארץ. המשמעות של נתון זה היא שפחות מ-20% מאוכלוסיית ישראל היא ברת הדבקה בנגיף והרוב המוחלט של האוכלוסיה מחוסנת מפניו.

עדויות לחסינות זאת ניכרות בבדיקה מספרית של אחוזי ההדבקה. הנגיף החל להדביק בני אדם לפני יותר משמונה חודשים, ושיא המגיפה כבר עבר במספר לא קטן של ארצות, אך בכל המדינות הללו שיעור ההדבקה באוכלוסיה הכללית נותר נמוך מ-20%. שיעור הדבקה מוגבל זה נותר בעינו ללא קשר לנקיטת צעדי ריחוק חברתי כמו בידוד, סגרים מקומיים, סגרים כוללים או עטיית מסיכות. אנו רואים למשל, שבשוודיה, שיעור ההדבקה אינו עולה על 20% ושיעור האנשים אשר שורדים את הקורונה בשוודיה עולה על 99.9% מהאוכלוסיה. גם בבלגיה, המדינה שנפגעה מירבית מבחינת תמותה לנפש, פחות מ-20% נדבקו ויותר מ-99.9% מהאוכלוסיה שרדה את הנגיף.

בהנחה ש-80% בקירוב מהאוכלוסיה בארץ הם בעלי חסינות תאית - בין אם בזכות חשיפה לקרובי משפחה של הנגיף ובין אם בשל סיבות גנטיות או אחרות - ובשקלול ההסברים לעיל, אנו מעריכים שדעיכת המגיפה תתרחש כבר כאשר נגיע ל-%5 עד 15% הדבקה מהאוכלוסיה בלבד.

ההשלכות של ממצאים אלה הן משמעותיות ביותר: הן מחייבות לאלתר את הסרת מרבית המגבלות על המשק, חזרה מיידית לחיים נורמליים של האוכלוסיה שאינה בסיכון, תוך מתן עזרה לאוכלוסיות הפגיעות לנגיף על מנת להקטין את כמות המגעים עם שאר האוכלוסיה (למשל, ניטור קפדני של בתי אבות או מתן אפשרות למורים חולי סוכרת לעבוד מהבית).

המתנה וניסיון "השתלטות" על המגיפה יגבו מחיר כבד של חיי אדם

הטיעון השלישי, שהסרת המגבלות תגרום תמותה גבוהה יותר מאשר מדיניות סגרים והגבלות, שגוי אף הוא. נגיף מתפשט באוכלוסיה עד אשר מספיק אנשים נדבקים ומתחסנים או עד מציאת חיסון. סגרים והגבלות רק מאטים את התפשטותו (משטחים את העקומה) אך לא מורידים את מספר הנדבקים הכולל או את התמותה הכוללת.

בשוודיה  אין "גל נוסף" כיוון שלא היה סגר. גם במדינות שבהן היתה התפשטות גבוהה של הנגיף על אף הטלת הסגרים (בלגיה, איטליה, ספרד) לא צפוי גל נוסף משמעותי כיוון שהנגיף התפשט דיו. המדיניות של הטלת מגבלות והסרתן רק מאריכה את המשבר, מחריבה את המשק ותוביל בסופו של דבר למספר רב יותר של קורבנות

אם קיים סיכון לאי ספיקה של מערכת הבריאות, אזי יש מקום לשיטוח עקומה כדי למתן את קצב ההדבקה. בהיעדר חשש כזה, שיטוח העקומה יכול רק להזיק שכן ברגע שההגבלות מוסרות, ההדבקה חוזרת. יתרה מזאת, שמירה על אוכלוסיות בסיכון אפשרית רק לאורך זמן קצוב. ככל שהזמן מתארך, כך קשה יותר למנוע חשיפה שלהן לנגיף. לכן, באופן פרדוקסלי, דווקא הסגרים והמגבלות, המעכבים את בניית השכבה החיסונית הדרושה לעצירת המגיפה, עלולים לגרום לתמותה יתרה בטווח הארוך.

סיבה נוספת לדחיפות שבשינוי המדיניות היא שנראה שבישראל שיעור התמותה מהמחלה הקיץ נמוך פי כמה מזה שבחורף, גם כאשר מביאים בחשבון את העלייה במספר הבדיקות.

הראיה החזקה ביותר לכך שסגר רק משהה את ההדבקה ולא מונע אותה היא העובדה שעם פתיחת הסגר, ההדבקה מתחדשת, כפי שקורה כעת. לעומת זאת, בשוודיה למשל אין "גל נוסף" כיוון שלא היה סגר. גם במדינות שבהן היתה התפשטות גבוהה של הנגיף על אף הטלת הסגרים (בלגיה, איטליה, ספרד וכיו"ב) לא צפוי גל נוסף משמעותי כיוון שהנגיף התפשט דיו. המדיניות של הטלת מגבלות והסרתן רק מאריכה את המשבר, מחריבה את המשק ותוביל בסופו של דבר למספר רב יותר של קורבנות. היא אף עלולה להימשך שנים אם התקוות למציאת חיסון מהיר יתבדו.

החלופה לסגרים ולהגבלות חייבת להישקל בכובד ראש

ניתן להעריך שבעתיד הלא רחוק ייבחן ניהול המשבר וייחקרו הכשלים בו - גם לאור המצב הבריאותי, אך גם לאור הזעם הציבורי על מצב הכלכלה ולאור העובדה שכה רבים איבדו את פרנסתם, את כבודם ואת עתידם. עוני הוא גורם תמותה חמור בהרבה מקורונה והוא פוגע בילדים כמו במבוגרים.

ישראל יכולה להנהיג כעת מדיניות השומרת על האוכלוסיות בסיכון, תוך חתירה להשלמת השכבה החיסונית הדרושה לעצירת הנגיף הרבה לפני סף 60%, וכך להיות כבר בסיום המשבר בחודשים הקרובים עוד בטרם יגיע החורף

אחת מהשאלות המרכזיות שתישאלנה תהיה האם ההנהגה שקלה אי פעם ברצינות חלופה ראויה לפתרון המצב הבריאותי, אשר לא תעלה בחיי אדם ולא תחריב את הכלכלה. מדינות כמו נורווגיה, אירלנד ובלגיה הכריזו כבר שלא יטילו סגרים נוספים בעקבות התפשטות קורונה, כיוון שהנזק עולה על התועלת עשרות מונים. כך יש להכריז לאלתר גם כאן, כדי להפיג את אי הוודאות הכלכלי.

לישראל תנאים מיטביים למיגור הנגיף

אנחנו נמצאים בהזדמנות אחרונה של ההנהגה בישראל להתעשת ולהכריז שלא תטיל סגר נוסף, חלקי או מלא. לישראל יתרונות עצומים על פני שוודיה ומדינות אחרות בהקשר לקורונה: האוכלוסיה בממוצע צעירה בהרבה (רק כ-11% מהאוכלוסיה מבוגרים מגיל 65); יש לישראל מערך רפואי ולוגיסטי משובח עם יכולת קיבול גבוהה של חולים קשים בבתי החולים; הקיץ, שככל הנראה משפיע גם הוא לטובה על קצב התפשטות הנגיף והתמותה ממנו, הוא ארוך במיוחד.

בנוסף, נראה שבאזור המזרח התיכון קיימת חסינות טבעית גבוהה, אולי כתוצאה מחשיפה גבוהה לנגיפי צינון, זאת בניגוד למדינות מערב אירופה אשר שם, ככל הנראה, היו "קרחות חיסוניות" כתוצאה מחשיפת חסר לנגיפים אלה.

לאור תנאי הפתיחה המצוינים של מדינת ישראל, היא יכולה להנהיג כעת מדיניות השומרת על האוכלוסיות בסיכון, תוך חתירה להשלמת השכבה החיסונית הדרושה לעצירת הנגיף הרבה לפני סף 60%, וכך להיות כבר בסיום המשבר בחודשים הקרובים עוד בטרם יגיע החורף, תוך מתן דוגמה ומופת לעולם בטיפול בהתפשטות נגיף קורונה.

פרופ' קימרון הוא ראש המחלקה הנבחר למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' שחר הוא מומחה לאפידמיולוגיה מאוניברסיטת אריזונה; פרופ' לויט הוא ביולוג חישובי ומבני, זוכה פרס נובל לכימיה ב-2013 מאוניברסיטת סטנפורד; ד"ר גביש הוא פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגוריתמים ויועץ בתחום הביו-רפואה

(המאמר פורסם לראשונה ב"הארץ")

נושאים קשורים:  קורונה,  סגר,  התפשטות נגיף,  מגיפת הקורונה,  מגזין,  חסינות לנגיף,  פרופ' אודי קימרון,  פרופ' אייל שחר,  ד"ר אורי גביש,  פרופ' מייקל לויט
תגובות
23.07.2020, 21:36

מאמר בעל ניתוח מרתק. אכן, סגר לא היה פתרון יחיד וגם לא הכי חכם, אבל לדעתי גם לתופעה הזאת היית סיבה. במרץ לאור מראות קשים שהגיעו מספרד ואיטליה, גם בישראל, היה קשה לא לאבד קור רוח ולהבין משמעויות של התהליכים. במצב כזה הלכו על הישן והבטוח. בעיניי זה גם תוצאה של מדניות הנוקשת שהובילה פרופ׳ סדצקי על בסיס תחזיות של מכון גרטנר.
בפועל, במהלך חכם היה אפשר לבלום ולהכחיד את הנגיף עוד באפריל, לא הפעילו מערך ניטור מי שפכים, לא התמקדו בקטיעה שרשראות הדבקה, והכי חשוב, בגלל הפחדה מופרזת, יצרו מפגע עצום בשיתוף פעולה עם הציבור. זה נמשך בהנחיות סותרות ולא עקביות, וגם מהלכים קיצוניים של סגר מהיר ושחרור מהיר, ששני הליכים האלה היה צורך לעשות (אם כבר עושים) מפוקח ומתוכנן, מה שלא קרה אפילו בקירוב.
גם פקטור של דעיכה של הנגיף בקיץ לא ניצלו, שלא נדבר על התעסקות של גורמים אחראים בפתחו של הקיץ בכל דבר חוץ מניהול שיטתי של המשבר.
יש לי הסתייגות להשוות אותנו למדינה אחרת כלשהי, אפשר לנתח תהליכים כאלה או אחרים שהיו במדינות אירופה או אסיה, אבל להעתיק אותם ברובם או חלקם, גם גישה שגויה בעיניי. כל מדינה סיפור אחר, מנטליות שונה, וגם אף פעם לא לקחו בחשבון צפיפות ממוצעת של אוכלוסייה, וכמות הערים גדולות בעל מדינה ומדינה, רק יחס של אוכלוסייה לכמות נפטרים.
לסיכום, יכולנו גם להתקדם אחרי מאה שנה גם במאבק בפנדמיות, בכל זאת, שלחנו אדם לחלל, התגברנו על מחלות חשוכות מרפא, המצאנו רשתות גלובליות, אבל בדבר כל כך עתיק ימים, נשארנו קדמוניים להפליא. מקווה שבפעם הבא זה לא יקרה...

כותבי המאמר שכחו לציין כי המדיניות השוודית כמעט ולא הועילה לכלכלתה, והמצב הכלכלי בשוודיה דומה לדנמרק השכנה, אשר הטילה הגבלות מחמירות (אשר חסכו בחיי אדם רבים). ההנחה השגויה כי ההגבלות הן אלה שגורמות למרבית הנזק הכלכלי נסתרה גם במחקר שבוצע בארה"ב והשווה בין מדינות שהטילו סגר למדינות שהאירו כלכלה "פתוחה". הכותבים מציעים לשלם בחיי אדם - עבור קרוב לכלום.

24.07.2020, 10:43

צודק

24.07.2020, 11:07

שוודיה - 10% עסקים נסגרו - הכי נמוך בעולם!

24.07.2020, 15:10

ההשוואה לדנמרק הייתה נקודתית מאוד והתעסקה באבטלה. אני בטוח שאם ישוו את שוודיה בעוד פרמטרים, ובראשם צמיחת הגרעון וסגירתם של עסקים קטנים, נקבל תמונה אחרת.

אני מודה על התגובות. מדובר בנושא שעומד בשורש התגובה וההתגוננות מפני הנגיף וראוי לדיון רציני. לגופו של עניין- המסקנות לעניין נזקי הקורונה עולים לא רק מהמחקר הנקודתי שהשווה את שוודיה לדנמרק אלא גם ממחקרים נוספים, לרבות מחקר שהשווה מספר מדינות בארה"ב שנקטו גישות שונות ומחקר מתקופת ה-SARS. כל המחקרים הללו מצביעים על כך שההגבלות השונות תורמות מעט מאוד להרעת המצב הכלכלי שרובו נובע משינויים בהתנהגות הצרכנים, המשקיעים והמעסיקים. אני מציע לקוראים לאתגר עצמם ולחפש מחקרים סותרים ולא להתסמך רק על אינטואיציות.

24.07.2020, 17:32

צודק

26.07.2020, 09:16

מסכימה לחלוטין
מאד קל להיות פופוליסט ולהאשים אחרים, תוך השמטת עובדות לא רצויות.....המבין יבין

24.07.2020, 10:29

שבדיה, מדינה בה רוב (או חלק גדול) מהאוכלוסיה גרים בבתים חד משפחתיים ובוודאי לא בצפיפות המאפיינת את ישראל. דהיינו, ההדבקה כאן תהיה חסרת פורפורציה ביחס לשבדיה.

הבלעתם בכמה מילים את "הפתרון הסופי".
כבר במלחמת העולם השניה, היו מי שאמרו שישנם אוכלוסיות טפילים המבזבזים משאבים רבים ביחס ליחסם הכמותי באוכלוסיה.
ההבדל ביניכם, הם השמידו את האוכלוסיות האלו בידיים עם נשק גלוי אתם רוצים להשמיד את המיותרים (הזקנים והחולים) עם נשק נגיפי באופן אבולוציוני "החזק שורד".
עוצמת החוסן האישי של אדם נמדד בהתייחסותו לחלש, לא לחזק.
כך גם אומה כך גם מדינה.
בושה וחרפה לאומה, למדינה ולגילדה מסויימת שאנשים מתוכם מעיזים להתבטא כך בקול. (אין שליטה על מחשבה, אמורה להיות בושה להוציא את המחשבה החוצה!).

ישנם הרבה טיעונים וטענות על אופן ניהול המשבר.
ועדות חקירה לצד מחקרים רבים עוד יצלבו את העומדים בראש הפירמידה ומנהלים את האירוע באופן כושל.
אבל בספרי ההיסטוריה ייזכרו לדראון עולם הוגי 'הפתרון הסופי' של הדור הזה כפי שזוכרים את חבריהם לפני שבעים שנה!

h b
24.07.2020, 12:04

משה, אתה חייב לשתות מים ולהרגע. אין כאן אף אחד עם אידיאולוגיה כפי שתארת. מדובר בהערכות סיכון מושכלות ובחינת חלופות הגיונית לחלוטין, הנשענת על ניתוח עובדתי. כיצד ניתן להתעלם מההשלכות הבריאותיות הכבדות מסגר מלא, האם לא תהיה תחלואה בגינו?!
כידוע בודאי גם לך הסיכון מזיהום אויר ותאונות דרכים גדול יותר, והר המצבות מתחלואה בגינם נערם מול עינינו. וכי העלת בדעתך לסגור את התנועה המוטורית הקטלנית? האם אתה דורש לסגור את הכבישים לתנועה כדי להגן על הילדים והקשישים מכבישים?

אנונימי/ת
24.07.2020, 20:51

משה, האדם לא נועד לחיי נצח, וכן, אנשים חולים וחלשים מתים מתו וימותו, עם קורונה או בלעדיה. ההנחה שתמותת החולים והחלשים מושפעת מ"סגר כן או לא" היא היבריס. הערכת יתר של היכולות שלך להשפיע על הביולוגיה.
*התמותה המצטברת למליון בישראל על פני השנה האחרונה וזו שלפניה היו הנמוכות בעשרים השנים האחרונות וההשפעה של הקורונה זניחה עד לא קיימת.
* אתה לגמרי מבלבל בין סיפורים קורעי לב ורגשנות ובין הערכה אוביקטיבית של העובדות. הארכת חיים של בודדים בכל מחיר, גם במחיר של עוני לאחוז ניכר של האוכלוסיה אינה ראויה לכינוי "פיתרון סופי" יותר מההחלטה ההפוכה בה אתה דן אנשים לבחור בין מזון לילדים ותרופות. בסופו של דבר המשאבים סופיים, כפי שיעידו חברי ועדת סל התרופות.
ולסיום - הטענה שלך שמישהו הציע "להשמיד את המיותרים" פשוט אינה נכונה. כל ההצעות כוללות הגנה מיוחדת על קשישים וחלשים. ההפך, המאמר טוען שככל שמשך הקורונה באוכלוסיה יתארך ציבור החלשים יפגע יותר כיוון שלא ניתן להתמיד בהגנה יעילה לאורך זמן.

26.07.2020, 09:25

המדיניות הפתוחה ומניעת הסגר לא עוזרת לכלכלה...........ראו את שבדיה לא הטילה סגר ואיבדה 6000 חיי אדם והכלכלה שלה גם כן בבעיות רציניות (לפחות לפי הפרסומים)....
המשוואה פשוטה....אי סגר = הדבקות המוניות עם תחלואה המונית = אנשים לא מגיעים לעבודה כי חולים = הפריון יורד = הכלכלה נפגעת = לא הוסג דבר....
כך או כך, עם סגר או בלי סגר הכלכלה נפגעת....ראו את שבדיה...לא להתעלם ממה שלא נוח....

24.07.2020, 10:44

כלכך הרבה הנחות שגויות שאני לא יודע מהיכן להתחיל. תתחילו להוכיח את הטענות ויש לכם המון עבודה.

24.07.2020, 10:48

פרופ לויט חתן פרס נובל לכימיה: ״אופתע מאוד אם בישראל ימותו מעל עשרה אנשים״

15.08.2020, 14:34

מתחילת השנה נפטרו בישראל ס"ה פחות אנשים מהממוצע.

24.07.2020, 11:13

מסכים בהחלט! סוף סוף קולות ההגיון מבוססות מדע! חבל מאד שמקבלי ההחלטות לא מקשיבים לקולות אלה....

אנונימי/ת
24.07.2020, 12:37

"בהנחה ש-80% בקירוב מהאוכלוסיה בארץ הם בעלי חסינות תאית - בין אם בזכות חשיפה לקרובי משפחה של הנגיף ובין אם בשל סיבות גנטיות או אחרות"
איך אפשר להניח את זה ללא כל מידע? עוד מעט יתפרסם המדגם הסרולוגי שבוצע בקופ"ח ונדע קצת יותר (זה לא היה מדגם מייצג, כי מי שנדגם הגיע לבדיקות דם אחרות). עד עכשיו המדגמים הסרולוגיים בישראל דיברו על 2% מהאוכלוסיה עם נוגדנים ל COVID 19 . אז איך הגיעו החוקרים המלומדים ל 80% ? ובנוסף אם 80% בישראל מחוסנים, האם לא היינו צריכים לראות כבר מזמן דעיכה של המגיפה? במקום זאת אנחנו רואים עלייה מתמדת מרגע שהוסר הסגר. נכון, זה לא גל שני, כי הגל הראשון מעולם לא נגמר. זה אפקט הסגר ואפקט הפתיחה. אילו לא ננקטו שום צעדים, היינו מגיעים באפריל למספרים של היום. הסגר אינו פתרון, הוא תרופה זמנית. הפתרון אינו חיסון עדר, שיגבה קורבנות רבים. הפתרון הוא חיסון מיוצר. הסגרים זה מה שמאפשר להוריד זמנית את התחלואה ולקנות זמן, עד הגעת החיסון, ולמנוע את קריסת מערכת הבריאות. בחודש יולי עלתה התמותה בישראל מ 322 ל 442, בעוד שביוני היא עלתה מ 285 ל 322. בקצב הזה, ללא נקיטת צעדים "מיותרים" , הצפי הוא ל 2278 מתים בארץ עד נובמבר https://covid19.healthdata.org/israel. מאחר שרק אחוז נמוך מכלל החולים מתים, אפשר לשער שמספר החולים הבינוניים והקשים יאמיר בהתאם. אם נוסיף את זה לתחלואת החורף הסטנדרטית, סביר להניח שמערכת הבריאות תגיע לאי ספיקה, הרבה לפני שהחיסון יגיע. הגיע הזמן שמנהיגנו יפסיקו לדבר ולהתווכח ויתחילו לפעול.

אנונימי/ת
24.07.2020, 13:07

אין חכם כבעל ניסיון.תיאוריות יש לרוב.

אנונימי/ת
24.07.2020, 21:12

* ההנחה שמעל ל 80% מהאוכלוסיה מחוסנים באופן טיבעי נתמכת בנתונים מספינות הקורונה ועיירות באירופה בהן כולם נחשפו לנגיף, ובכולם חלו כ 20% או פחות.
* הסקרים הסרולוגים מצביעים על הדבקה של 2-3% מהאוכלוסיה, שזה כ 250000 איש, כשיש כ 400 מתים. כלומר תמותה של 0.16% - סדר גודל של תמותה משפעת. הטענה שהמוות מקורונה יתווסף למוות משפעת חסרת ביסוס - סביר להניח, והסטטיסטיקה תומכת בכך שיש חפיפה גדולה בין קבוצות הניפגעים הקשים משתי המחלות.
* אכן חייבים להפסיק להתווכח, להתחיל להציג תוכנית כלשהי, ולהערך לתחלואת החורף.

24.07.2020, 15:15

מחלה דיפרנציאלית, קבוצה ברורה בסיכון גבוה לתחלואה קשה. הקשישים. בקבוצה הזאת צריך ככל האפשר למנוע הדבקה. קשישים סביבה בטוחה יותר הן משום ששומרים על עצמם יותר והן עקב אחוז נמוך יותר של נשאות לא תסמינית. המנגנון אם כך צריך להיות הפחתה של אינטרקציה בין דורית ופיקוח הדוק בנקודות בהן זה. לא אפשרי. צריך לאפשר לקשיש בידוד עצמי ברמות כאלו ואחרות מבחירה בה בעת לאפשר חיים סבירים. למשל: פתיחת בתי עסק בימים קבועים ובשעות קבועות לקשישים בלבד, בדיקות שבועיות לצוות צעיר אשר משרת באותה העת. באופן כזה אפשר להפעיל גם התחבורה ציבורית ומוקדים של תרבות פנאי. היתר יתנהלו בחופשיות יחסית. אין לנו ידע אמיתי על התחסנות האוכלוסיה. המדד צריך להיות תחלואה קשה. אם אמצעים מסוג מה שכתבתי לא מספיקים אין מנוס גם מסגר.

אנונימי/ת
24.07.2020, 15:15

ברגמו, איטליה - 58% הדבקה במחוז (ומי יודע אם זה לא עלה מאז) לפי סקר סרולוגי
ניו יורק, ניו יורק, ארה"ב - העיר כולה עם 30% הדבקה לפחות, שכונות בעיר עם 50-60 אחוז הדבקה (כולל שכונות יהודיות כנראה, עם הרבה ילדים), לפי סקר סרולוגי.
שארל דה-גול, נושאת מטוסים - מעל 50% הדבקה (צעירים) לפי PCR. כך שסרולוגית כנראה יותר.
בתי הכלא באוהיו - אסירים (ייתכן שלא נחשפו לוירוסי הצטננות אבל לא ודאי) - עד 80% הדבקה לפי *PCR*.
שתי הדוגמאות האחרונות הן לפי PCR, כך שסביר מאוד שהסקרים הסרולוגיים יראו על אחוז הדבקה שאף גבוה יותר.
מדינות דרום אמריקה, חלקן צעירות כמו ברזיל - ההדבקה משתוללת. למרות ילדים רבים (כביכול). במזרח התיכון רוב המדינות הדביקו את "הפער" מולנו למרות ילדים רבים.
ומי בכלל צריך ללכת כל כך רחוק? חושבים שילדים מגנים מהדבקה נרחבת? קדימה, תחקרו סקרים סרולוגיים אצל חרדים, תבדקו שיעורי תמותה סופיים, ותעשו חשבון.
זה לא משנה מי חתום על המאמר ובכמה פרסים הוא זכה.
אם מכניסים זבל - יוצא זבל. GARBARGE IN GARBAGE OUT. אפילו אם הזבל הוא דובדבנים שנקטפו במיוחד

אנונימי/ת
24.07.2020, 21:20

יש הבדל גדול בין חשיפה לנגיף ובין מחלה. הטענה במאמר היא שכ 80% מחוסנים טיבעית, כלומר לא יחלו. זה לא אומר שהם לא יפתחו נוגדנים, ויספרו כמודבקים בסקר סרולוגי.
יש כבר סקר סרולוגי מבני ברק (הסקר הראשון) שהראה שם 3% מודבקים, ו 1-3% באזורים אחרים בארץ. החשבון מראה שאחוז התמותה מקורונה הוא בסדר גודל של אחוז תמותה משפעת.

אנונימי/ת
26.07.2020, 09:29

מסכימה לחלוטין

אנונימי/ת
24.07.2020, 17:25

כל עוד אין ניהול לארוע והכל מונע משיקולים פוליטים, לא נראה שמשנה באיזה גישה ננקוט - סגר או לא, אנו נידונים לכישלון.
מערכת הבריאות בבלאגן - אין שוויון בנטל בין בתי החולים השונים וקופות החולים; אין גוף שמרכז בעיות מהשטח וכל גוף רפואי אם זה בית חולים או קופת חולים מתפקד כאי בודד; אמצעי המיגון מחולקים ללא כל קשר למספר המטופלים או הנטל, כנ"ל הציוד המעבדתי; משרד הבריאות לא יורד לשטח ולומד ממנו ולשטח, שכבר צבר הרבה נסיון יש לא מעט דברים מועילים להגיד; צוותי רפואה רבים חולים או מבודדים ומעבר לזה לא מעט מאוכנים על ידי השבכ ללא כל מנגנון ראויי לשחרר אותם; לאזרח הפשוט אין מענה יעיל לשאלותיו אז הוא פונה לרופא או אחות המוכרים לו וכך הצוותים הרפואיים עסוקים גם בהרגעה ומענה של אזרחים רבים;ועוד ועוד...
בבלאגן הזה הצוותים הרפואיים - אחיות ורופאים שמטפלים במחלקות הקורונה, רופאי יופול נמרץ, מומחים למחלות זיהומיות, מערכי הקורונה בקופות, כולם כולם כבר עייפים ומתוסכלים. בקצב הזה עד שתיבחר גישה כבר לא יהיו שרותים רפואיים יציבים.

אנונימי/ת
25.07.2020, 06:58

בספרד (קטלוניה) יש יופי של גל שני, למרות שגם הראשון היה מרשים. ביוון עם פתיחת התיירות - עלייה של ממש בתחלואה. The tragedy of science is the slaying of a beautiful theory by an ugly fact

אנונימי/ת
25.07.2020, 10:12

מילים ועוד מילים ועוד מילים .
משעמם לכם?
עוד תהליך של הטבע שגם לו יהיה סוף כנראה לקראת האביב הבא ועד אז ,הדבר היעיל היחיד שניתן לעשות הוא" לפרק מנשקו" את ערוצי החדשות הזורעים רק דיזאינפורמציה וחרדה בעיקבות הצגת אין סוף "מומחים", הנהנים מאור הזרקורים.
חלק גדול מהקריסה הכלכלית היא גם קריסה נפשית אשר ערוצים אלו מדביקים בה את העם.
הם כרגע אוייב העם האמיתי ולא הוירוס אשר ישאר כאן איתנו כמו הוירסים האחרים המוכרים.

25.07.2020, 11:08

לדעתי התלהמות של התקשורת, זה רק חלק מהנזק הכולל. יש עוד מרכיבים ידועים, שהם בסופם מרכיבים ״סערה מושלמת״ בכוס מים שלנו. זה במובן מסויים אפקט של כדור שלג, שבו כל פרמטר שלילי, מחזק ומגביר פרמטר שלילי שקדם לו, וטעות לא ניתן לתקן עם עוד טעות. עד שלא נחזור לחשיבה רציונלית ומאוזנת, לא נצליח להתגבר על המכשול בריאותי וכלכלי.
כך דוגמה מעולם התעופה. כמות נמלים ומטוסים כנגד כמות הנוסעים ומטענים, יודעם להסתדר יופי בזכות התארגנות ונהלים שיטתיים. אם הם היו מתנהלים כמו שמנהלים את המשבר קורונה, כל מטוס חמישי היה מתרסק.

אגב, גם מבנים ארגוניים מורכבים פועלים על בסיס תרגול קבוע, בהעדר כזה בתקופה ארוכה, אם לא להחזיר אותם בהדרגה תחת פיקוח, זה תהיה מתכון לאסון. מזכיר קצת חזרה לשגרה בחודש מאי-יוני.

אנונימי/ת
25.07.2020, 20:50

כתבת יפה ונכון .
מסכים.

אנונימי/ת
29.07.2020, 20:04

כותבי המאמר הם בעלי חוסר הבנה מוחלט בנושא ולא משנה כמה בכירים הם ובאילו פרסים זכו