חדשות

מחקר ישראלי חדש: טיפול בתא לחץ משפר תפקוד קוגניטיבי בגיל המבוגר

מחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ו"אסף הרופא-שמיר": טיפול בתא לחץ באמצעות חמצן נקי בלחץ גבוה יכול לשפר משמעותית את תפקודם הקוגניטיבי של אנשים בריאים בגיל המבוגר

טיפול בתא-לחץ ב"אסף הרופא" (צילום: "אסף הרופא")
טיפול בתא לחץ ב"אסף הרופא-שמיר". צילום: דוברות בית החולים

המרכז לרפואה היפרברית ומחקר במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא והפקולטה לרפואה ובית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב דיווחו היום (ד') על ממצאי מחקר חדש המראה, לראשונה בבני אדם, כי טיפול בתא לחץ באמצעות חמצן נקי בלחץ גבוה יכול לשפר משמעותית את תפקודם הקוגניטיבי של אנשים בריאים בגיל המבוגר. הדיווח על כך הופיע בכתב העת Aging תחת הכותרת: Cognitive enhancement of healthy older adults using hyperbaric oxygen: a randomized controlled trial.

בדיווח נמסר כי התחומים העיקריים שבהם ניכר השיפור הם קשב, מהירות עיבוד מידע, תפקודים ניהוליים וכן תפקוד קוגניטיבי כולל – כולם נחלשים במקרים רבים כחלק מתהליך ההזדקנות הנורמלי.

כמו כן, נצפה מתאם משמעותי בין שינויים קוגניטיביים לבין שיפור בזרימת הדם באזורים במוח שאחראים על תפקודים אלה.

המחקר נערך על ידי פרופ' שי אפרתי, ראש המרכז לרפואה היפרברית ומערך המחקר ב"שמיר-אסף הרופא", חבר סגל בפקולטה לרפואה ובית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, ועל ידי ד"ר אמיר הדני מהמרכז לרפואה הפרברית בבית החולים.

תא לחץ ב "אסף הרופא-שמיר". צילום: דוברות בית החולים

פרופ' אפרתי וד"ר הדני תכננו את מחקרם על סמך פרוטוקול ייחודי לטיפול בתא לחץ שפותח בבית החולים במהלך העשור האחרון. 63 אנשים בריאים מעל גיל 64 השתתפו במחקר קליני מבוקר שכלל הקצאה אקראית: 33 מהם עברו טיפול בתא לחץ במשך שלושה חודשים ו-30 שימשו קבוצת ביקורת.

תפקודם הקוגניטיבי של כל המשתתפים נמדד באמצעות סוללה אחידה, מקיפה וממוחשבת של הערכות קוגניטיביות, לפני ואחרי תקופת ההתערבות. הערכת זרימת הדם במוח בוצעה באמצעות MRI לבדיקת מעבר דם בכלי הדם הקטנים במוח (זילוח).

פרופ' אפרתי: "ירידה קוגניטיבית ותפקודית כתוצאה מעלייה בגיל היא בעיה משמעותית בעולם המערבי. מאמצי מחקר נרחבים בכל העולם מתמקדים בשיפור הביצועים הקוגניטיביים בקרב האוכלוסיה המזדקנת הבריאה. במחקר שלנו, שנערך לראשונה בבני אדם, גילינו התערבות רפואית בטוחה ואפקטיבית שיכולה לתת מענה לתוצאותיה הבלתי רצויות של הירידה התפקודית הצפויה כתוצאה מהליך הזדקנות נורמלית".

ד"ר דני הוסיף: "במהלך שנות מחקר פיתחנו וקידמנו הבנה של פרוטוקולים ייעודיים לטיפול בתא לחץ שיכולים להביא לחידוש כלי הדם המוחיים (אנגיוגנזיס) ונוירופלסטיות מוחית. בעבר הראינו את הפוטנציאל הטמון בטיפול זה לטיפול בפגיעה מוחית הנובעת משבץ, מפציעה או ממחסור ממושך בחמצן, על ידי הגברת זרימת הדם וחילוף החומרים במוח. המחקר הנוכחי מהווה ציון דרך ועשוי להשפיע באופן עמוק על האופן שבו אנחנו מתייחסים לתהליך ההזדקנות וליכולת לטפל בתסמיניה".

במהלך הטיפול שואף המטופל חמצן נקי בתוך תא לחץ שבו לחץ האוויר כפול מזה השורר בסביבה הרגילה. התהליך מגביר את מסיסות החמצן בדם הזורם בגוף. בזמן שבו נמצא המטופל בתוך התא, נעשים שינויים לפרקי זמן קצובים בריכוזי החמצן המביאים לשחרור גורמי גדילה ושגשוג של תאי גזע המקדמים את ריפוי הרקמה. נכון להיום הולכות ומצטברות ההוכחות להשפעתו הרגנרטיבית של הטיפול בתא לחץ.

החוקרים הראו כי שילוב של רמות חמצן גבוהות – היפרוקסיה ולחץ גבוה בסביבה ההיפרברית - מביא לשיפור משמעותי בחמצון רקמות ומעורר גנים הרגישים לחמצן וכן כאלה שמגיבים ללחץ. כתוצאה מכך, חילוף החומרים ברקמות משתפר ומשתקם. יתרה מכך, אותם גנים מניעים התרבות מהירה של תאי גזע, מפחיתים דלקות, גורמים לייצור כלי דם חדשים ומפעילים מנגנונים של תיקון רקמות.

פרופ' אפרתי: "סתימה של כלי דם קטנים, בדומה לסתימות הנוצרות בצנרת של בית ישן מהווה מרכיב מרכזי בתהליך ההזדקנות של בני אדם. לכן, שיערנו שיצירת כלי דם חדשים במוח על ידי טיפול בתא לחץ עשויה להשפיע על ביצועים מוחיים באוכלוסייה המבוגרת. גילינו שהטיפול בתא לחץ מגביר משמעותית את זרימת הדם במוח, במתאם עם שיפור קוגניטיבי ואמנם כך אוששה ההשערה שלנו. ניתן להניח שטיפול מסוג זה עשוי להשפיע בצורה מיטיבה גם על איברים אחרים בגוף המזדקן. בכוונתנו לבחון זאת במחקרים עתידיים".

פרופ' אפרתי וד"ר הדני ציינו כי פרוטוקול הטיפול שנבנה הוא ייחודי. סוג טיפול זה יינתן רק במרכזים רפואיים שבהם תאי לחץ גדולים המאפשרים את השינויים בריכוזי החמצן, תוך כדי הישיבה בתא. אלה הכרחיים כדי לעורר את ייצור תאי הגזע וריפוי רקמת המוח.

"לצערנו", הוסיפו, "יש כיום בארץ ובעולם שרלטנים המשתמשים בשקים מתנפחים, להם הם קוראים תאי לחץ. שקים אלה אינם מאפשרים את פרוטוקול הטיפול הנדרש לריפוי; הם ללא בקרת איכות, עלולים להעביר זיהומים בין המטופלים, מסוכנים לכל מי שנכנס לתוכם ולסביבה בשל סכנת שריפה והם מופעלים לא אישור משרד הבריאות".

עוד ציינו כי מרכזים היפרבריים נוספים, שיפעלו על פי הפרוטוקול שפותח בישראל, נפתחים עתה במקומות שונים בעולם ויעבדו בסינוף עם המרכז ב"אסף הרופא-שמיר" ואוניברסיטת תל אביב. ביניהם מרכז גדול ראשון בפלורידה.

נושאים קשורים:  פרופ' שי אפרתי,  רפואה היפרברית,  ד"ר אמיר הדני,  בית החולים אסף הרופא-שמיר,  אוניברסיטת תל אביב,  תפקוד קוגניטיבי,  חדשות,  מחקר ישראלי,  תא לחץ
תגובות
 
16.07.2020, 05:41

מה לגבי נפגעי חוט שדרה ותיקים (לא אקוטיים)?

אנונימי/ת
16.07.2020, 06:42

לא ברור מהמאמר האם טיפול היפרבארי גורם ליצירת כלי דם חדשים?
והאם השיפור הקוגניטיבי נשאר לטווח ארוך ?

16.07.2020, 08:36

מהדיווח הזה לא ברור מה הטיפול שקיבלה קבוצת הביקורת. האם הכניסו אותם לתא הלחץ , מבלי לתת להם חימצון יתר, או לא עשו איתם כלום. האם המחקר היה בעיקרון של סמוי כפול?