הריון ומחלות מעי דלקתיות הם גורמי סיכון עצמאיים לתסחיפים ורידיים (VTE). יחד עם זאת, הדרך המיטבית למניעת תסחיפים ורידיים בנשים עם מחלת מעי דלקתית במהלך ההריון ובמשכב לידה עדיין לא נמצאה. החוקרים העריכו את גורמי הסיכון לתסחיפים ורידיים במהלך ההריון ובתקופת משכב הלידה בנשים עם מחלת מעי דלקתית באמצעות סקירה שיטתית ומטה אנליזה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו חיפוש שיטתי ב-MEDLINE, ב-Embase, ב-CENTRAL ובאתר (Science (Tomson Reuters אחרי עבודות שפורסמו עד מאי 2017 על מנת לאתר מחקרים רלוונטיים המדווחים על סיכון לתסחיפים ורידיים במהלך ההריון ו/או בתקופת משכב הלידה בנשים עם מחלת מעי דלקתית. החוקרים ביצעו מטה-אנליזה עם השפעה רנדומלית (random effect) על מנת להשוות תוצאים הקשורים לתסחיפים ורידיים בין נשים עם ובלי מחלת מעי דלקתית. הפרוטוקול נרשם כ-CRD 42017060199 במערכת הבינלאומית לסקירות שיטתיות PROSPERO.
בניתוח נתונים של חמישה מחקרים שנבדקו הודגם כי מטופלות עם מחלת מעי דלקתית (n = 17,636) היו בסיכון גבוה יותר באופן מובהק לפתח תסחיף ורידי במהלך ההריון (RR 2.13, רווח בר סמך 95% 1.66-2.73) ובתקופת משכב הלידה (RR 2.61, רווח בר סמך 95% 1.84-3.69), בהשוואה לנשים ללא מחלת מעי דלקתית (n = 11,251,778).
מבחינת מיקום האירועים הטרומבוטיים, הסיכון לפקקת ורידים עמוקים עלה באופן מובהק במהלך ההריון עם RR של 2.74 (רווח בר סמך 95% 1.73-4.36), בעוד שהסיכון לתסחיף ריאתי לא היה גבוה באופן מובהק סטטיסטית.
בניתוח נתונים של תת קבוצה, רמת הסיכון לתסחיף ורידי היתה גבוהה יותר בשתי התקופות בקבוצת החולות בקוליטיס הכיבית לעומת החולות בקרוהן שהיו דומות לאוכלוסיה ללא מחלת מעי דלקתית (קבוצת הקוליטיס הכיבית RR 2.24, רווח בר סמך 95% 1.6 -3.11 במהלך ההיריון, RR 2.85, רווח בר סמך 95% 1.79-4.52 בתקופת משכב הלידה).
לסיכום, נמצא סיכון מוגבר באופן מובהק לתסחיפים ורידיים במהלך ההריון בנשים עם מחלת מעי דלקתית בתקופות השונות לפי סוג מחלת המעי הדלקתית. ממצאים אלה יכולים לתמוך באסטרטגיית טיפול מפורטת של טיפול מניעתי בנוגדי קרישה בנשים עם מחלות מעי דלקתיות.
מקור:
Kim, YH., et al. (2019) Medicine (Baltimore) 98(38): e17309. doi: 10.1097/MD.0000000000017309.