חדשות

ראשי הוועדה לבחינת העבודה בתורנויות: "מחאת המתמחים היא מקומץ צעקני"

פרופ’ רן טור כספא ופרופ’ יוסף קלאוזנר בראיון ל"כלכליסט": "רוב המתמחים רוצים התמחות טובה ורואים בהפיכתם לרופאים מצוינים קדימות לפני איכות הלילות שלהם". ארגון מרשם: "90% מהמתמחים מבקשים קיצור תורנויות"

פרופ' רן טור-כספא. "אין דין כירורג כדין תורן בדימות". צילום: דרור מילר

פרופ' רן טור כספא ופרופ' יוסף קלאוזנר, ראשי הוועדה שהקימה הר"י לבחינת עבודת הרופאים והתורנויות בבתי החולים, טוענים בראיון לאדריאן פילוט מ"כלכליסט" המתפרסם הבוקר (ה') כי "מחאת המתמחים היא מקומץ צעקני" .

פרופ' טור כספא אמר, בין השאר: "נושא קיצור משך התמחות ראוי לדיון אך נדרש דיון עמוק: האם משנים את שעות התורנות ואיך, האם יש מקום ליצור שוני בין סוגי ההתמחויות - אין דין כירורג כדין תורן בדימות. הגיע הזמן לעשות מדרג והתאמה. לכן, גם הקמו ועדות משנה לכירורגיה, גינקולוגיה ורפואת ילדים. כל מקצוע הוא שונה לחלוטין".

פרופ' קלאוזנר: "הרוב המכריע של המתמחים לא זועקים אלא רק רוצים לשפר. מיעוט קטן הוא צעקני. הרוב המכריע רוצים שתהיה להם התמחות טובה והם רואים בהפיכתם לרופאים מצוינים קדימות לפני איכות הלילות שלהם. יש מקצועות שנדרש בהם רצף טיפולי ואין לאפשר מצב שחולה רואה כל שלוש או ארבע שעות דמות אחרת. הוועדה חייבת להתאים את התורנויות, הכוננויות וההתמחות לפי המקצועות”.

אלא שב"מרשם", ארגון המתמחים המתחרה בארגון המתמחים של הר"י, רואים את הדברים אחרת: "תורנות של 26 שעות היא פשע כלפי המטופלים שלנו וכלפינו. במקום תמיכה והובלה של המאבק, אנחנו עדים בשבועות האחרונים למסע השתקה והפחדה שמנהלת הר"י בניסיון לעצור את מאבק המתמחים. 90% מהמתמחים מבקשים קיצור התורנויות. בעשור האחרון הר"י עשתה כל שביכולתה כדי למנוע קיצור תורנויות ואף הכשילה ניסיון להוביל מהלך כזה, על אף שאושר בהסכם מ-2011".

תגובת פרופ' טור כספא: "90% מהמתמחים מיוצגים בוועדה כי הם בהר"י. הוועדה לא מכורה לאף אחד. היא במה חופשית וכל רופא שרוצה להשמיע דעתו מוזמן להשמיע".

עוד אמר פרופ' קלאוזנר: "בארה"ב אסור למתמחה, בכל המקצועות, לעבוד יותר מ-81 שעות בשבוע כולל תורניות ולילות. בארץ המקסימום הוא 71 שעות שבועיות. מתמחה שיעבוד פחות שעות, התמחותו מתארכת – במקום חמש שנות התמחות בפנימית יצטרך לעשות שבע-שמונה שנים. חייבים לדון עם המתמחים אם זה באמת הרצון והאינטרס שלהם".

נושאים קשורים:  פרופ׳ רן טור כספא,  פרופ' יוסף קלאוזנר,  ארגוןן מרשם,  קיצר תורנויות,  חדשות,  מתמחים,  הר"י
תגובות
 
אנונימי/ת
10.07.2020, 10:12

בימי הנעורים הרפואיים שלי בסטז\'ר בתל השומר לא אשכח שני סניורים נפוחים מוטי רז\'נסקי (הפך במשך הזמן לרביד) ומוטי צצינסקי (הפף במשך הזמן לשני) שישבו בחדר מיון והזהירו אותנו לא להטריד אותה בשאלות אחרת ידווחו שאנו לא יודעים להסתגר לבד. ואנו הסתדרנו בעזרת האחיות והתפללנו שהמשמרת הנוראה בפנימית תחלוף בלי להקלע להתייעצות שתפגע בעתידנו.

אנונימי/ת
10.07.2020, 10:16

השר שמולי נבחר על סמך הבטחות כוזבות לבוחרים. בבחירות הבאות יש להוליך אותו למדבר הפוליטי מקום בו הג\'ינג\'ית סתו שפיר מלקטת פרחים

10.07.2020, 10:34

התמחיתי בפנימית בארה״ב במדינת ניו יורק בתחילת שנות ה 90. משך ההתמחות הפנימית שם 3 שנים בלבד. מתמחים עובדים עד 12 שעות במחלקה הפנימית ו 24 שעות ביחידות לטיפול נמרץ פנימי וטיפול נמרץ לב. אין תורנויות ארוכות יותר. השעות הרגילות של מתמחה הן מ 8:00 ל 16:00. מי שתורן ממשיך לעבוד עד 20:00 כלומר 12 שעות. כל מתמחה עובד חודש בשנה לילות בלבד מ 20:00 עד 8:00 כלומר כתורן לילה (Night float) וזה מאפשר לשחרר את התורן ב 20:00.

אנונימי/ת
11.07.2020, 14:03

טבעול קרה בגלל ליבי ציון שמתה בגיל ה20 מפני שמתנחלים עייפים לא בצעו את העבודה כמו שצריך. חברות הביטוח חייבו את בתי החולים לשנות את התנהגותם

אנונימי/ת
10.07.2020, 10:46

על פי רוב בוחרים לוועדות אנשים המגיעים עם נכונות לשמוע, ללמוד ולהחליט רק אחרי שישמעו את כל הדעות וכל העובדות. כאן לצערי, נבחרו אנשים שקודם קבעו דעה ואחר כך ישמעו [אך אולי לא יקשיבו] לכל שאר הדעות. האם זאת הדרך לקרב את המתמחים להר\"י?

אנונימי/ת
10.07.2020, 11:56

אין לי אלא להסכים. כשחברי הועדה מפרסמים את דעתם טרם הדיון קשה לראות כיצד הדיון מתנהל באופן שבאמת מאפשר הקשבה.

אנונימי/ת
10.07.2020, 12:06

חד משמעית צודק/ת. שני אנשים נפוחים ומלאים בעצמם שלא מסוגלים להקשיב לזולת .

אנונימי/ת
10.07.2020, 10:50

כשפרופ\' טור כספא שימש כדיקן הפקולטה בצפת היה כלל שכל חברי הסגל צריכים לגור בגליל. אך הדיקן לא גר בגליל.

אנונימי/ת
10.07.2020, 10:59

ופרופסור קלאוזנר גם ידוע ביחס המדהים שיש לו למתמחים

אנונימי/ת
10.07.2020, 11:51

ראשית לגבי מוטי רביד ומרדכי שני - כולם/ כולנו היו באותו השלב של סטאג\' וההתמחות, לפני שהיו רופאים בכירים. חלק לקחו את כללי ההתנהגות שלהם לכאן וחלק לשם. אני יכול להביא עשרות דוגמאות אחרות לחלוטין. של בכירים מפרגנים מסייעים ותומכים. אבל הבלטת היוצא מן הכלל היא חלק ממנגנון עיצוב דעת קהל ועצוב תודעה. מאמר שהתפרסם לאחרונה בארה\"ב מדגים בוודאות שקצור שעות תורנות ל 12 שעות גרם ליותר כשלים בטיפול בחולים.
הבעיה מורכבת לא פשוטה במיוחד שתפסו עליה טרמפ פוליטיקאים ולא מעט מעצבי תודעה (תקשורת, גופים זרים)
עובדות: 1. משך התמחות 4-6 שנים
2. משך חיי עבודת רופא (עד 120) עד גיל 75 (30 שנה מבער להתמחות לפחות)
3. משכורת הרופאים נקבעת בעיקר על בסיס משמרות (תורנויות - כוננויות)
4. מספר המתמחים במחלקה נקבע לפי קריטריונים לא עדכניים
5. מספר המתמחים קובע את מספר התורנויות - יש מכסת תורנויות קשיחה
6. עבודה בתורנות מלמדת, עבודה בשעות היום עם רופא בכיר מלמדת יותר וגם מאפשרת מילוי מכסת מטלות בהתמחות (כירורגיה)
7. עוגת התקציב נוקשה
אין פתרון קסמים. עד היום יצאו רופאים מעולים בשיטה הישנה. אבל, הזמנים השתנו.
היום יש דור של שתו לי, אכלו לי, אני רוצה עכשיו וזהו.
השאלה איפה להשקיע ממון ? בדור הרופאים הבכירים אחרי ההתמחות (משך הזמן הארוך) או בתקופת ההתמחות הקצרה. אותם מתמחים יהיו גם מומחים האם יסכימו שיורידו את שכר הבכירים כדי לממן את תקני המתמחים ?
אולי הפתרון הוא תוספת תקני מתמחים

אנונימי/ת
10.07.2020, 15:14

מצטער זו תגובה מקוממת מאוד. \"היום יש דור של שתו לי, אכלו לי, אני רוצה עכשיו וזהו...\". כשמציגים את הדור שלנו באור כזה נלעג עוד עלולים להאמין לשטויות שרשמת פה. אנחנו דור שחשוב לו גם חייו הפרטיים, הילדים שלנו, המשפחה שלנו, והבריאות האישית שלנו. וכן, הם חשובים לא פחות מהמטופלים. לא רואה בכך שום פסול. המתמתחים מציבים קו אדום - שעות עבודה הגיוניות. עכשיו שהמערכת תיערך לכך. תעשו כל מה שצריך כדי לשמור על איכות ההכשרה (או אפילו לשפר רחמנא ליצלן) ולדאוג למטופלים וכל זאת במסגרת הגבולות החדשים שהצבנו פה.

אנונימי/ת
10.07.2020, 16:18

ועל מה תבכה בעוד 4-5 שנים כשתסיים את ההתמחות ותוכח שבעקבות המאבק שלכם אתה נאלץ להמשיך לעשות תורנויות...
המשכורת לא מאפשרת לגמור את החודש ומעבר לכך אתה נאלץ להתרוצץ בין עבודות עלמנת לפרנס את משפחתך...או לעשוק את מטופליך
האם אתה במקצוע הנכון??????
תאבק על שכר הוגן ברפואה הציבורית
על תגמול נאות
התמחות עוברת אחרי 4-7 שנים..
לפי הבקשות שלכם ההכשרה תמשך 8 או 10 שנים
לזה אתם מיחלים???????

אנונימי/ת
10.07.2020, 18:20

אם כך תבחר מקצוע אחר חביבי, אתה לא במקצוע הנכון.

אנונימי/ת
14.07.2020, 18:19

איזו התנשאות. עצוב לשמוע שקיימים אנשים במקצוע הזה שמתייחסים לדרישות לגיטימיות של שעות עבודה כ\"בכיינות\". לא אשכח שבאחת השיחות שלי עם אחד הבכירים הוא התרברב בפניי שהוא מעולם לא היה באסיפת הורים של הילד שלו כי הוא היה בהתמחות. כנראה שגם אתה אחד מאלו. לא נותר לי אלא להתבאס בשבילך ש\"הקרבת\" את שנותיך בשביל כך.
מה גם שאני בטוח שזה מעצבן לגלות שעשית זאת ועכשיו באים \"הצעירים הבכיינים\" ופתאום עומדים על שלהם ומשנים סדרי עולם. חבל על הקנאה.

לדעתי יש עוד דרך
לא כל רופא מומחה בבית חולים ראוי וצריך להיות בכיר .
גבול ברור בין אלה שמלמדים, מכשירים ולוקחים אחראיות על המתמחים
ואלה שיעבדו עם מטופלים גם בערב ובלילה מעשי בלי קשר למתמחים תמורת תשלום ראוי כמובן

אנונימי/ת
10.07.2020, 16:08

לדעתי יש עוד דרך
לא כל רופא מומחה בבית חולים ראוי וצריך להיות בכיר .
גבול ברור בין אלה שמלמדים, מכשירים ולוקחים אחראיות על המתמחים
ואלה שיעבדו עם מטופלים גם בערב ובלילה מעשי

אנונימי/ת
10.07.2020, 16:25

שני מתנשאים פלצניים.

אנונימי/ת
10.07.2020, 16:29

ציון חגי האחד והיחיד.
בלי פוזות. ענייני. בעל חשיבה אנליטית.

אנונימי/ת
10.07.2020, 16:50

מכירה את פרפ\' טור כספא עוד מימי ניהולו במחלקת פנימית ד\' בלינסון.לא נכח ,לא היה מעורב,לא לימד כלום.מחלקה הוחזקה ע\' מתמחים ו2 בכירים חזקים .מעדיפה לשכוח את התקופה.

אנונימי/ת
10.07.2020, 18:21

אותו דבר גם כדיקן הפקולטה לרפואה ...יאללה שב בבית עם הנכדים אתה כבר בפנסיה כמה שנים טובות

אנונימי/ת
11.07.2020, 08:11

גם קבל פרס \"מפעל חיים\" על הישגיו הגדולים...

אנונימי/ת
15.07.2020, 21:12

מה שמוכיח במערכת הבריאות שככל שתעשה פחות - יעריכו אותך יותר, ואם תיטיב עשות דהיינו לא תעשה כלום - תזכה בפרס מפעל חיים

אנונימי/ת
10.07.2020, 19:42

על פי דבריהם ברור שהועדה הזאת היא בלוף. שני דינוזאורים, שלא מעוניינים לשפר את תנאי המתמחים.

אנונימי/ת
10.07.2020, 19:58

זו בושה לאירגון שאנשים האלה מייצגים אותו .

אנונימי/ת
10.07.2020, 21:37

שלוש שאלות עומדות על הפרק:
1. האם מקצוע הרפואה מחייב התמסרות במאת האחוזים על חשבון חייו האישיים של הרופא, אחרת אין הוא רופא טוב, ואין דרך להכשירו כראוי?
2. האם מאבק המתמחים בהכרח נוגד את הרצון לשיפור תנאי העבודה כמומחים?
3. האם יש אפשרות למצוא פתרון במסגרת הכלכלית הקיימת?

התשובה לשאלה הראשונה היא כמובן לא, מקצוע הרפואה ככל המקצועות האחרים מתקיים בקונטקסט חברתי היסטורי מסויים. כן יש היום תפיסה שונה לחלוטין של well being מזו שהייתה לפני שנים, וכן זה בסדר לדרוש התאמה של תנאי העבודה וההכשרה לקונטקסט הנוכחי. גם הדרישות של המומחים צריכות להיות מובנות בדיוק באותו הקונטקסט, בעבר הלא רחוק גם מומחים היו עושים תורניות, מדוע הם \"מתבכיינים היום\" כפי שטוענת אחת התגובות לגבי המתמחים? כי ההקשר החברתי משתנה, וזה בסדר לדרוש שינוי בתנאי העבודה. לגבי איכות ההתמחות, ישנן מספיק דוגמאות בעולם על מערכות הכשרה קצרות יותר (לא/נשים צעירות/ים יותר ובשלים פחות) שעובדות מצויין.
הדבר מוביל לשאלה השנייה, האם דרישות המתמחים בהכרח יבואו על חשבון המומחים. התשובה היא כמובן שלא. אלא שאנחנו במקום לחשוב כאיגוד מקצועי עושים כבר את החשבון לאוצר שיגיד אין מספיק לכולם תחליטו או או. הפרד ומשול קלאסי בתוך הרופאים, אחד על חשבון השני. אבל הדבר לא חייב להיות כך, ואין זה בכלל ממקומנו לעשות את ההתחשבנויות האלו לפני שהגשנו את בקשותינו לאוצר. במשא ומתן כנראה שיהיו ויתורים, אבל להחליט מראש שאין מספיק גם למתמחים וכי דרישותיהם יבואו על חשבון המומחים, זה לירות לעצמנו בלגלגלים.
ולגבי השאלה השלישית התשובה היא וודאי שכן, לפחות באופן חלקי. אבל שוב זו שאלה למשא ומתן ולא שאלה של נכון או לא נכון, לפי EBM. הדבר היחיד שאין עליו ויכוח הוא שתורנויות ומחסור בשעות שינה פוגע ברופא ובמטופלים.
ציבור הרופאים קיבל עכשיו רוחית גבית מהקורונה, את מחיאות הכפיים במפרסות צריך לתרגם להישגים בשטח.
אם קברניטי הר\"י היו הם היו עוסקים פחות בהפרד ומשול ויותר בקידום כלל הרופאים אולי היינו רואים פירות מהמצב הקשה אליו נקלענו כמדינה וכמערכת בריאות ציבורית.

אנונימי/ת
11.07.2020, 09:20

התמחות טובה היא כזו שבסיומה המתמחה עצמאי בעבודתו. כמובן שהנסיון בהמשך ותוכניות של השתלמות עמיתים תגביר את מיומנותו.
אבל מה הקשר בין זה ולעובדה שהתורנות הארוכה לא מאפשרת לימודים מחד (אין בנמצא רופא בכיר בתורנות ) או טיפול נכון ויעיל למטופל?
לא די בעייפות המתמשכת, למחרת ההמתמחה יוצא מבית החולים ולא חשוף למנהל המחלקה אם בכלל טרח להגיע לביקור או רופא בכיר המחלקה או משתתף בפעילות בחדר ניתוח.

11.07.2020, 13:59

עברתי התמחות בפנימית שבה עשיתי בין 8 ל 9תורנויות לחודש והייתי נשאר אחרי התורנויות וגם אחרי שסיימתי התמחות פנתה אלי הנהלה שאמשיך לעשות תורנויות כי לא היה מספיק כח אדם . הסכמתי להמשיך כי אלו שהיו צריכים לעשות תורנויות היו חברים שלי
אני לא כותב כל זה להתרברב אלא כדי לומר שאני חויתי את המצב הקשה הזה והמשכתי להיות עד לו כרופא בכיר במחלקה עד לפני מספר שנים
יש הרבה יתרונות לכך שרופא יישאר אחרי תורנות ויקבל משוב מידי על מה שקרה שלא לדבר על כך שרופאים שרואים לראשונה חולה חדש בוקר ירצו לשאול את התורן לגביו שאלות שלא עלו בדעתם בשעה שהוא נשאר מעבר ל תורנות ואולי לא עולות דדעתו של אף אחד
במקום להתווכח על מי הטובים מי הרעים מי קשוח יותר ומי רכרוכי ( כל הנאמר זכר תוש גם לנקובה ) צריך להציע פתרונות יעילים יותר
הצעה שלי היא שצריך גורם שיביא להכפלת כח של הרופאים וזה עי פינוי זמן שלהם ממטלות ביואוקרטיות . הצמדת מספר MEDICAL SCRIBES בכל משמרת במחלקות ספצפיות כגון כירורגיה פנימית מיטן טיפול נמרץ וואלי עוד כמה עם הוספת תורך רק למחלקות עמוסות יאפשר להוריד עומס עבודה להקדיש הרבה יותר זמן למפגש פרונטלי עם החולים וגם אם יש יותר מתורן אחד - מנוחה מוגדרת מראש של כמה שעות . שיפור כזה בתנאים יביא להעלאת הסיפוק העלאת תפוקה ולהערכתי יעלה פחות מהעלאה במספר התקנים באופן גורף וניתן לישום יותר מהיר
לדוגמא אפשר תוך זמן קצב להכשיר כתבנים רפואיים כתחליף לשרות לאומי

11.07.2020, 22:36

במדינות אחרות בחרו בפתרון של הכשרת \"עוזרי-רופא\" PA\'s
בתקופת ה-Fellowship שלי (1984-1987) בבלטימור ראיתי איך עזרה של PA\'s בחדר מיון ובמחלקות מפחיתה באופן משמעותי את המטלות הפשוטות והמתישות של הרופאים התורנים (לקיחת אנמנזה, בדיקה גופנית, סיכום והצגת החולה).
בישראל מתכתשים על כך כבר כמה שנים. הנראה שהמכשול הוא תקציב ושיקולים אינטרסנטיים (ארגון האחיות).
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001267505

12.07.2020, 07:32

אני גאה ושמח על בחירתו של מורי פרופ קלאוזנר לועדה חשובה זו.
פרופ קלאוזנר כירורג מדהים מורה בחסד ואדם קפדן שקדן ומאוד יסודי. אני מאחל לכל המצקצקים שבקריירה שלכם תצליחו לחנך שמינית ממספר מנהלי המחלקות והיחידות שהוא חינך.
ללמוד ממנו ומהצוות המדהים שלו היה כבוד והנאה וכן גם עבודה קשה וסיזיפית שהוציאה את הטוב מכולנו.
כן יצאנו עייפים הביתה כן היו ניתוחים בשעה 15:00 אחרי תורנות, גם לא פעם הלכנו לישון בחדר מתמחים לאחר ניתוח ארוך ומורכב שהתקיים אחרי תורנות ובשום פנים לא רצית להפסיד.
היו גם מיקרים בודדים בהם גם נשארנו יומיים בבית חולים (48 שעות) . פרופ קלאוזנר אישית היה מעורב בכל חולה ידע הכל לפני המתמחה. היה מתקשר כמעט כל ערב לעבור על המחלקה , כל יום שישי היה עושה ביקורי פתע בהם המתמחה הצעיר היה פוגש אותו ועובר עימו על המקרים הקשים. היו ניתוחים עם פרופ קלאוזנר שנועדו לבחון ולשפר יכולות כירורגיות ולבדוק את התאמת של המתמחה למעבר לניתוחים מורכבים יותר.
דיוני הצוות אצלו והישיבות האונקולוגיות העלו את קרנה של כירורגיה והיחס שלו לחולים היה מדהים.
התקופה היתה קשה אך גם הרווחנו המון.
נכון שזה לא התאים לכולם ואלו שחיפשו חיים קלים יותר עזבו אך אלה שנשארו זכו בהכשרה מדהימה.
בנוגע לdolce vita שמתמחים מחפשים (לדעתי קשה לאתרה בתחום הכירורגיה) אבל לוועדה הצעתי שיאפשרו גמישות בהתמחות יהיו כאלו שיסיימו אחרי 10 שנים וכאלו שיבצעו התמחות אינטנסיבית של 5 שנים בכירורגיה.
אבל בבקשה להמנע מלפגוע בכבוד ראשי הוועדה.

אנונימי/ת
13.07.2020, 07:37

וואו , דר גדעון קרפלוס, נשמע שפרופ קלאוזנר עשה את העבודה שלו! מגיע לו צל״ש?
אם כלכך נהנת לשהות בבית החולים 48 שעות אתה מוזמן להמשיך לעשות תורנויות כבכיר.

אנונימי/ת
12.07.2020, 08:23

השבע לא רואה את הרעב

אנונימי/ת
13.07.2020, 07:35

סטודנטית במבחני גמר
בהלם לקרוא את הדברים האלה.
אנחנו קומץ צעקני?!
איזה ניתוק, פשוט לא להאמין.
יכולה להעיד שהסטודנטים באופן גורף בעד קיצור תורנויות ושיפור התנאים. זה חייב לקרות. אם זה לא יקרה- פשוט לא נמשיך במקצוע הזה. האמון בהר״י ירד בגלל/בזכות הועדה הזו, הפרצוף האמיתי התגלה, ואין ספק שיש צורך ביצוד נפרד למתמחים.
עד עכשיו התרחקתי מהשיח הזה של מרשם נגד הר״י, אבל עכשיו אין לי כל ספק שכמתמחה אהיה חברת מרשם. שום אמון בהסתדרות הרפואית המנותקת והעתיקה. שיתביישו להם אם ככה הם מייצגים את העובדים שלהם. כנראה למדו רק רפואה בכל השנים האלה, ולא למדו מה זה ארגון עובדים.
ועוד לאיים בהארכת ההתמחות?! למה בכל המדינות בעולם ההתמחות קצרה יותר?! למה שנאריך פה??
פשוט המומה.

אנונימי/ת
13.07.2020, 10:01

אנא צאי מההלם.
וחסכי איומים (לא נמשיך במקצוע).
התקופה הזו במיוחד עם חוסר הביטחון התעסוקתי חידדה את אחד היתרונות. תמיד יש נתח שלא ממשיך, אבל הרוב ממשיכים וכך זה יהיה בין אם יהיה קיצור תורנויות ובין אם לא.
שלא תשלי את עצמך שבחוץ יש איזה גן עדן שמחכה לך. חלק ניכר מההתמחויות הן פחות קשות מאשר עבודה במגזר הפרטי. ושם הקושי לא מוגבל למספר שנים - החרב מונחת על הצוואר כל הזמן

13.07.2020, 11:45

סטודנטית יקרה.
רפואה זה מקצוע נהדר ומתגמל- למי שמוכן להקריב את עצמו למען החולים שלו.
כתב הרופא ליפמן בן שלמה היילפרין בשבועת הרופא שחיבר עבור המחזור הראשון של בוגרי בי\"ס לרפואה בירושלים (ל\"ג בעומר תשי\"ב 1952):
\" על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה\".
אם המחוייבות המוסריות הזו בוטלה לאחרונה, אני לא שמעתי על כך...

אנונימי/ת
13.07.2020, 12:42

רפואה זה אכן מקצוע נהדר ומתגמל מבלי שהרופא יצטרך להקריב את עצמו למען החולים.
למעשה רק טפש יחשוב שכדי להיות רופא טוב יש צורך להקריב את עצמך למען החולים. בדיוק כמו שרופא נעזר באמצעי מיגון אחרים (נגד מחלות מדבקות, נגד קרינה וכו\') וממשיך לטפל בחולים.
מטפורות אין צורך לפרש באופן מילולי, ומוסר הוא דבר שמשתנה עפ\"י התקופה ומודעות.

אנונימי/ת
13.07.2020, 20:42

מצטער, רפואה היא לא ספרות נשים, עריכת דין או פקידות בבנק. שם אתה צריך לתת שירות באחד עם יחסי ציבור בשני מתוך קרירות ביורוקרטית. רפואה מקצוע שונה. רופא הנותן \"שירות\" למטופלים בלי נשמה יתרה עדיף שלא יטפל בבני אדם. לא צריך להקריב, אבל רופא שלא לוקח את החולים הביתה במחשבות, שלא קורא מתעניין ומנסה לעשות את הטוב ביותר למטופליו, עדיף שלא יהיה רופא. אני באופן אישי לא מוכן להיות מטופל על ידי רובוט שדואג רק לעצמו.

אנונימי/ת
14.07.2020, 07:37

לקחת מקיצוניות אחת לקיצוניות שניה.
אף אחד לא אומר שרופא צריך לדאוג רק לעצמו , אבל מצד שני הוא צריך לדאוג *גם* לעצמו ולא רק למטופלים. דרך אגב, גם אף אחד לא היה רוצה להיות מטופל על ידי עורך דין שחושב רק על עצמו, וכך לגבי הרבה מקצועות אחרים.
המקום היחיד שאדם נדרש להקריב את עצמו הוא במסגרת שירות צבאי.

אנונימי/ת
14.07.2020, 18:23

התבטאות קלאסית של רופא. אתה לא סופר-מן ולא מלאך שהגיע מן השמיים. אתה בן אדם כמו כל אחד אחר. מאמין שצורת החשיבה המתנשאת הזאת באה לידי ביטוי גם בעבודתך היומיומית. אם לדאוג \"רק לעצמו\" משמעו לדאוג גם לילדים שלי, למשפחה שלי ולעמיתים שלי לעבודה אז אני מעדיף להיות \"רובוט שדואג רק לעצמו\" מאשר רופא שנפוח מרוב חשיבות עצמית