מחקרים

טיפול באוקרליזומאב בחולי טרשת נפוצה התקפית הפוגתית (RRMS)

יעילות התרופה גם לאחר תגובה תת אופטימלית לטיפול אימונומודולטורי אחר

מאת ד"ר עדי וילף-ירקוני, מומחית לנוירולוגיה ורופאה בכירה במרפאה לנוירואימונולוגיה ולטרשת נפוצה, בית חולים בלינסון, פתח תקווה    

אוקרליזומאב (נוגדן חד שבטי כנגד (CD-20, כבר הוכחה כיעילה לטיפול בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית (RRMS). במחקר ה-OPERA נמצאה תרופה זו כעדיפה על טיפול באינטרפרון בטא A 1. האם אוקרליזומאב יעילה גם לאחר כשלון של טיפול אימונומודולטורי אחר?

שני מחקרים גדולים (מחקרי פאזה IIIB, בעלי זרוע טיפולית אחת) בחנו את יעילות הטיפול באוקרליזומאב בחולי RRMS עם תגובה תת אופטימלית לתרופה אימונומודולטורית קודמת. תוצאות המחקרים פורסמו השנה בכינוס הנוירולוגי האמריקאי והאירופאי השנתי.

תגובה תת אופטימלית הוגדרה במחקרים כאחד או יותר מהבאים לאחר טיפול סדיר של 6 חודשים:

  • עדות להתקף קליני אחד לפחות.
  • נגע אחד או יותר ב-MRI מוח העובר האדרה לאחר הזרקת גדוליניום.
  • הופעה / גדילה של 2 נגעים ברצף T2.

הנבדקים שנכללו במחקרים אלו החליפו את הטיפול הקבוע שנטלו לאוקרליזומאב במינון של 600 מ"ג פעם ב-24 שבועות למשך 96 שבועות לפחות. היעילות של הטיפול באוקרליזומאב הוערכה על ידי מדד ה-NEDAי(No Evidence of Disease Activity): ללא עדות להתקף קליני, ללא החמרה במדד ה-EDSS (שנבדק במרווח של 24 שבועות), ללא עדות לנגעים שעוברים האדרה ו/או הופעת נגעים חדשים / גדילה של נגעים ישנים.

המחקר הראשון, מחקר ה-CHORDS¹ כלל 608 מטופלים עם תגובה תת אופטימלית לטיפול בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית. 55% מהמטופלים טופלו בתחילה בתרופה אימונומודולטורית אחת, בעיקר Glatiramer acetateי(30.8%) (קופאקסון) ו-Dimethyl fumarateי(28.8%)(טקפידרה).

555 נבדקים סיימו את הטיפול (זמן ממוצע מסימפטום ראשון היה 5.4 שנים ומזמן אבחון טרשת נפוצה היה 4.2 שנים). בשבוע 96, 48.1% מהנבדקים היו חופשיים מאירועים קלינים (NEDA). רוב הנבדקים לא חוו התקף קליני (89.6%), מרביתם היו ללא עדות לנגע ב-MRI מוח ברצף T1 העובר האדרה לאחר הזרקת חומר ניגוד (95.5%), וכן ללא נגעים חדשים / גדילה של נגעים ברצף T2י(59.5%) או החמרה במדד ה-EDSS במרווח של 24 שבועות (89.6%). שיעור ההתקפים השנתיים (לפי ITT מותאם) היה 0.046. סך הכל נצפו 71 התקפים (36 התקפים בשבועות 0-24, 14 התקפים בשבועות 24-48 ו-21 התקפים בשנה השניה). בשבוע 96, אצל רוב המטופלים מדד ה-EDSS היה יציב (פחות מעלייה של נקודה אחת ב-61.5%) או אף השתפר (ירידה של נקודה אחת ויותר ב-22.7%) ביחס לבסיס.

המחקר השני, מחקר ה-CASTING² כלל חולי טרשת נפוצה התקפית הפוגתית עם EDSS קטן או שווה ל-4 ומשך מחלה קצר מ-10 שנים. אוכלוסית המחקר כללה 680 מטופלים, 64% נשים, עם EDSS ממוצע של 2.1 ומשך מחלה ממוצע של 5 שנים. 61% מהם טופלו בתרופה אימונומודולטורית אחת בלבד טרם המחקר, כאשר אינטרפרון-בטא היתה השכיחה ביותר (29%), ואחריה Dimethyl fumarateי(24%).

מטרת המחקר הראשונית היתה הערכת שיעור המטופלים שהגיעו ל-NEDA. על מנת להמנע מספירת נגעים מוחיים שהופיעו בתקופה שבה אוקרליזומאב טרם החלה להשפיע ובכך להעריך בצורה נכונה יותר את יעילות הטיפול, עברו הנבדקים MRI מוח 8 שבועות לאחר התחלת טיפול באוקרליזומאב - ששימש כהדמית הבסיס אליה הושוו ההדמיות בהמשך המחקר. 74.8% מהמטופלים הגיעו ל-NEDA,י80.4% מהמטופלים היו חופשיים מהתקפים קליניים ו-91.5% מהמטופלים היו ללא עדות לפעילות מחלה בהדמיה.

כמו כן, בתום שנה מהטיפול הראשון באוקרליזומאב במחקר ה-CASTING³, בוצעה הערכה של השיפור בחומרת תסמיני המחלה על ידי SymptoMScreen. מערכת זו, המתבססת על דיווח עצמי של מטופלים, מעריכה את חומרת תסמינים במספר תפקודים נוירולוגיים שונים.

בשבוע 48 ניקוד ה-SymptoMScreen השתפר בצורה משמעותית מ-15.19 ל-13.79 (P<0.001). שיפור משמעותי נצפה בתחומים הבאים: הפרעות תחושה, ראיה, עייפות, סחרחורות, קוגניציה, הליכה, תפקוד ידיים ודכאון. בשאר התחומים נצפה שיפור אשר לא הגיע להבדל משמעותי סטטיסטית.

לסיכום, מחקרים אלה מספקים עדות ליעילות הטיפול באוקרליזומאב באוכלוסית חולים הסובלים מטרשת נפוצה התקפית הפוגתית בשלב יחסית מוקדם של המחלה, לאחר תגובה תת אופטימלית לטיפול אימונומודולטורי קודם. כמו כן, חולי טרשת נפוצה עם תגובה תת אופטילית לטיפול אימונומודולטורי שעברו לטיפול באוקרליזומאב חוו שיפור בתסמיני המחלה (בעיקר בהפרעות תחושה, עייפות וראייה) לאחר שנה של טיפול. הבטיחות במחקרים אלה תאמה לפרופיל הבטיחות הידוע של אוקרליזומאב.

References:

1. Two-year results of the Phase IIIb CHORDS study evaluating ocrelizumab effectiveness and safety in patients with relapsing-remitting multiple sclerosis who had a suboptimal response with prior disease-modifying therapy. B. Weinstock-Guttman, R. Bermel, C. Csoboth, G. Cutter, M. Freedman, T. Leist, X. Ma, B. Musch, A. Reder, J. Stankiewicz, J. Wolinsky. Eposter presentation; AAN annual meeting 2020.

2.Ocrelizumab phase IIIb efficacy: 2-Year NEDA rates with MRI re-baselining from the CASTING study in relapsing-remitting multiple sclerosis patients with a suboptimal response with prior disease-modifying therapy. P. Vermersch, C. Oreja-Guevara, A. Siva, B. Van-Wijmeersch, H. Wiendl, J. Wuerfel, R. Buffels, T. Kuenzel, G Comi. epresentation; European Academy of Neurology (EAN) virtual 20202.

3. Improvement in Patient-Reported SymptoMScreen Scores Among Ocrelizumab-Treated Patients With Relapsing-Remitting Multiple Sclerosis: 1-Year Results From the CASTING Clinical Trial. I. Kister, G. Cutter, R. Buffels, S. Clinch, W. Wei, P. Vermersch. Eposter presentation; AAN annual meeting 2020.

הכתבה בחסות חברת רוש ישראל.

נושאים קשורים:  מחקרים,  טרשת נפוצה התקפית הפוגתית,  אוקרליזומאב