מחקרים

האם אימונותרפיה קרינתית יעילה בטיפול בלימפומה שאינה הודג'קין חוזרת או עמידה?

החוקרים בדקו את היעילות והבטיחות של טיפול הכולל אימונותרפיה קרינתית עם Tositumomab , Etoposide ו-Cyclophosphamide לפני השתלת מח עצם אוטולוגית בקרב מטופלים עם לימפומה שאינה הודג'קין חוזרת או עמידה

הקרנות הן הטיפול היעיל ביותר בלימפומה מקומית, אך הטיפול במחלה מפושטת מוגבל בעקבות רעילות הטיפול. אימונותרפיה קרינתית (RIT – radioimmunotherapy) מאפשרת לקרינה שהורגת את תאי הגידול (Tumoricidal) להגיע לאתרים שונים, כאשר ניתן להגביר את התגובה באמצעות העלאת המינון.

המחקר הנוכחי הוא מחקר שלב 2 שבחן את השימוש ב-RIT במינון גבוה יחד עם כימותרפיה לפני ביצוע השתלת תאי גזע אוטולוגית (ASCT – autologous stem-cell transplant) בקרב מטופלים עם לימפומה שאינה הודג'קין (NHL – non-Hodgkin lymphoma) של תאי B חוזרת או עמידה (R/R – relapsed or refractory) בסיכון גבוה. נקודת הסיום המרכזית במחקר הייתה הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS – progression-free survival). נקודות הסיום המשניות במחקר היו הישרדות הכוללת (OS – overall survival), רעילות וסבילות של הטיפול.

במחקר השתתפו מטופלים בגיל < 60 שנים עם R/R NHL וביטוי של CD20. מטופלים עם אבחנה של לימפומה של תאי מנטל (MCL – mantle cell lymphoma) יכול להמשיך להשתלה לאחר ההפוגה הראשונה במחלה. המשתתפים במחקר טופלו עם I-131-tositumomab שניתן ע"י קרינה במינון ≤25 גריי לאיברים חשובים תקינים, ולאחר מכן Etoposide, Cyclophosphamide ו-ASCT.

Venclexta
AbbVie
RX
Partially covered by the Health basket
Venclexta

F.C. TABS.: Dosage should be ajust. individ. See lit. Tmt. of pts. with Chron. Lymphoc. Leukem./Small Lymphoc. Lymphoma with or without 17p deletion, who have received at least one prior ther. Acute Myeloid Leukem.: in comb. with a hypomethylating agent/comb. with low dose cytarabine is indicated for newly diagnosed pts. with AML who are ineligible for intensive chemother. C/I: Concom. use with strong CYP3A inhib. at init. and during ramp-up phase is contraind. in pts. with CLL/SLL due to the potent. for incr. risk of tumor lysis syndr. Concom. use with St. John’s wort.

במחקר השתתפו 107 מטופלים, מתוכם 29 מטופלים עם לימפומה אגרסיבית, 45 מטופלים עם לימפומה אינדולנטית ו-33 מטופלים עם MCL. לאחר תקופת מעקב עם חציון של 10.1 שנים, החוקרים מצאו כי ה-PFS ל-10 שנים היה 62% בלימפומה אגרסיבית, 64% בלימפומה אינדולנטית ו-43% ב-MCL. בנוסף, נמצא כי ה-OS ל-10 שנים היה 61% בלימפומה אגרסיבית, 71% בלימפומה אינדולנטית ו-48% ב-MCL. כמו כן, נמצא כי הרעילות של הטיפול הייתה דומה לזו שנצפית במשטרי טיפול סטנדרטיים, ושיעור התמותה שאינו כתוצאה מחזרת מחלה ב-100 ימים היה 2.8%. עוד נמצא, כי הופעה של ממאירויות מיאלואידיות מאוחרות התרחשה ב-6% מהמטופלים.

החוקרים הסיקו כי טיפול עם I-131-tositumomab במינון גבוה, Etoposide ו-Cyclophosphamide, ולאחר מכן ASCT, הוא משטר טיפול אפשרי, בטיחותי ויעיל לטיפול ב-NHL, עם PFS משוער ל-10 שנים של 43%-64%. כמו כן, הם סברו כי בהשוואה לטיפולים תאיים חדשים ב-R/R NHL, משטרי טיפול הכוללים RIT במינון גבוה מציגים יעילות ובטיחות דומות וניתן לבצע השוואה פרוספקטיבית ביניהם.

מקור: 

Chow, V.A. et al. (2020) American Journal of Hematology 95,7.

נושאים קשורים:  מחקרים,  לימפומה חוזרת או עמידה,  לימפומה שאינה הודג'קין,  אימונותרפיה קרינתית,  הישרדות ללא התקדמות מחלה,  בטיחות,  המטואונקולוגיה
תגובות