טיפול אדג'ובנטי עם Trastuzumab מפחית את שיעורי החזרה וסיכון התמותה של סרטן שד חודרני (IBC – invasive breast cancer) בקרב מטופלות עם HER2 מוגבר או בביטוי יתר. קיימת תת אוכלוסייה של מטופלות שהשתתפו במחקרים בהם נבדק טיפול אדג'ובנטי עם Trastuzumab של מטופלות שתחילה היו חיוביות ל-HER2 בבדיקה, אך שליליות ל-HER2 בבדיקה מרכזית, שנראה כי הן הרוויחו מהטיפול עם Trastuzumab.
עוד בעניין דומה
מטרתו של מחקר ה-NSABP B-47 הייתה לקבוע האם הוספה של Trastuzumab לטיפול הכימותרפי האדג'ובנטי (CRx) יכולה לשפר את ההישרדות ללא מחלה חודרנית (IDFS – invasive disease-free survival) בקרב מטופלות עם סרטן שד שלילי ל-HER2.
במחקר השתתפו 3,270 נשים עם IBC ראשוני בסיכון גבוה והן עברו חלוקה אקראית לשתי קבוצות: CRx עם או בלי Trastuzumab במשך שנה. קריטריוני ההכללה כללו דירוג אימונוהיסטוכימי (IHC – immunohistochemistry score)י1+ או 2+ עם יחס FISH (fluorescence in situ hybridization) < 2 או, אם לא נבדק היחס, מספר עותקי גן HER2 < 4.0. ה-CRx במחקר הייתה Docetaxel יחד עם Cyclophosphamide או Doxorubicin יחד עם Cyclophosphamide ובהמשך Paclitaxel אחת לשבוע במשך 12 שבועות.
תוצאות המחקר לאחר תקופת מעקב עם חציון של 46 חודשים הראו כי הוספה של Trastuzumab ל-CRx לא שיפרה את ה-IDFSי(IDFS ל-5 שנים: 89.8% בקבוצה שקיבלה CRx יחד עם Trastuzumabי[CRxT] בהשוואה ל-89.2% בקבוצה שקיבלה CRx בלבד; יחס הסיכונים 0.98; רווח בר סמך 95%: 0.7-1.25 ; P=0.85). התוצאות לא השתנו לפי רמות הביטוי של HER2 IHC, מעורבות בלוטות לימפה או סטטוס רצפטורים להורמונים. בנוסף, החוקרים מצאו כי ההערכות של המרווחים ללא חזרת מחלה מרוחקת (distant recurrence-free interval) ב-5 שנים היו 92.7% בקבוצת ה-CRxT בהשוואה ל-93.6% בקבוצת ה-CRx (יחס הסיכונים 1.10; רווח בר סמך 95%: 0.81-1.50; P= 0.55) וההישרדות הכוללת הייתה 94.8% בקבוצת ה-CRxT ו-96.3% בקבוצת ה-CRx (יחס הסיכונים 1.33; רווח בר סמך 95%: 0.90-0.95; P=0.15). לא נצפו תופעות לוואי בלתי צפויות בעקבות הוספת Trastuzumab ל-CRx.
החוקרים הסיקו כי הוספה של Trastuzumab ל-CRx לא הובילה לשיפור ב-IDFS, במרווח הזמן ללא חזרת מחלה מרוחקת או בהישרדות הכוללת אצל נשים עם IBC ללא ביטוי יתר של HER2. כלומר, אין תועלת בהוספת Trastuzumab לטיפול בנשים עם סרטן שד ללא IHC 3+ או יחס FISH מוגבר.
מקור:
Fehrenbacher, L. et al. (2020) Journal of Clinical Oncology 38,5.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
