חדשות

מחקר ישראלי: טיפול זול ובטוח מקטין הסיכון לגרורות לאחר כריתת גידול סרטני

במחקר ארוך טווח שנערך באוניברסיטת ת"א, "שיבא ו"שמיר" וממצאיו פורסמו בכתב העת Cancer, לא התפתחו גרורות אצל מנותחים שהשלימו את הטיפול התרופתי בדרלין ואתופן | החוקרים קוראים לחולי סרטן המעי והלבלב להצטרף למחקר המשך

משכך כאבים (אילוסטרציה)
תרופות (אילוסטרציה)

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתח טיפול קצר, זול ובטוח המקטין את הסיכון להתפתחות גרורות לאחר כריתת גידול סרטני. למחקר, בהובלת פרופ' שמגר בן אליהו מבית הספר למדעי המוח ומדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' עודד זמורה מהמחלקה לכירורגיה ב"שמיר", היו שותפים המרכז הרפואי שיבא ו-UCLA וממצאיו פורסמו החודש ב-Cancer, כתב העת של האגודה האמריקנית לסרטן ACS והוא אף לווה במאמר מערכת אוהד.

החוקרים מסרו כי הטיפול שהציעו - דרלין ואתופן - ניתן החל מחמישה ימים לפני ניתוח לכריתת גידול סרטן המעי ועד שבועיים לאחר הניתוח. במעקב הקליני אחרי המטופלים שהשתתפו בניסוי, שניים מתוך 16 שקיבלו את הטיפול התרופתי הראו חזרה של הסרטן במהלך שלוש שנים לאחר הניתוח, לעומת שישה מתוך 18 מנותחים שטופלו בפלצבו.

פרופ' שמגר בן אליהו. "הניתוח והימים הספורים שלפניו ואחריו משפיעים באופן קריטי על הסיכויים להתפתחות מחלה גרורתית"

מבין המנותחים שהשלימו את הטיפול התרופתי המלא על פי הפרוטוקול, אפס מתוך 11 הראו מחלה גרורתית לעומת חמישה מתוך 17 (p=0.054) שקיבלו פלצבו.

פרופ' בן אליהו אמר ל"דוקטורס אונלי": "למרות שהתוצאות המולקולריות ברמת הגידול הן חד משמעיות, המחקר קטן בהיקפו מכדי להעריך את התוצאות הקליניות ולהסיק כי הטיפול מונע מחלה גרורתית. לכן, יש לחזור עליו בהשתתפות מספר גדול יותר של חולים בתקווה שתוצאה דומה בקבוצה גדולה אכן תראה שהטיפול שהצענו יכול להציל חיים של חולי סרטן".

פרופ' זמורה, שהתייחס להשלכות הבטיחותיות של הטיפול, אמר: "לא נצפו עד היום תופעות לוואי חמורות במחקרנו, כמו גם במחקרים דומים הנערכים כיום בעקבות מחקר זה, באותן תרופות, בחולי סרטן שמקבלים אותן סביב תקופת הניתוח.

"כדי להקטין את הסיכון בטיפול במסגרת במחקר, בחרנו מראש תרופות עם פרופיל בטיחותי גבוהה. הגבלנו את השימוש לחולים ללא קונטרה אינדיקציות. בשל אמצעי זהירות אלה, רק כחצי מהמנותחים עומדים בקריטריונים על מנת להיכלל במחקר. אם יוכח שהטיפול יעיל במניעת חזרת הגידול והתפתחות הגרורות, תהיה הצדקה להגדיל משמעותית את שיעור החולים המטופלים על ידי פיקוח הדוק או אשפוז מוקדם".

מאחר שהטיפול שנבחן במחקר הזה ובוצע ב"שיבא" מבוסס על תרופות קיימות וזולות שאינן מצויות כבר תחת פטנט, המחקר מומן כולו ממענקים שקיבלו החוקרים ממקורות בארץ ובארה"ב. שני מחקרי ההמשך, שמתחילים בימים אלה, ממומנים ממענקי מחקר ישראליים ובינלאומיים "באופן רזה" ולפי שעה רק באופן חלקי. הם למעשה כבר מתבצעים בכמה בתי חולים בארץ.

פרופ' בן אליהו מסר כי נעשה עתה גיוס כספים למחקרים אלה מגופים פילנטרופיים. "אנחנו מזמינים חולי סרטן המעי וסרטן הלבלב להצטרף למחקר שלנו, שבוע לפני הניתוח. ניתן לקרוא עליו ועל המרכזים הרפואיים שבהם הוא נערך באתר הייעודי.

"מטרת הטיפול", הדגיש עוד פרופ' בן אליהו, "למנוע תגובות יתר סימפתטיות ודלקתיות הנגרמות כתוצאה מהניתוח. ידוע שהן יכולות להאיץ תהליכים גרורתיים. התוצאות שקיבלנו הראו שינויים מולקולריים אנטי-גרורתיים ברקמה הסרטנית שהוסרה בניתוח, שינויים חיוביים בנוכחות לימפוציטים ברקמה הסרטנית והקטנה בשיעור חזרת הסרטן במהלך שלוש השנים שלאחר הניתוח.

"מידע שהצטבר ממחקרינו הקודמים וממקורות רבים ברחבי העולם מצביע על כך שהניתוח והימים הספורים שלפניו ואחריו משפיעים באופן קריטי על הסיכויים להתפתחות מחלה גרורתית. אלא שלרוב זו תתגלה רק חודשים או אף שנים לאחר הניתוח ולכן קשה ליחסה לתקופה קריטית זאת.

"ניתוח לכריתת הגידול הוא שלב הכרחי ומציל חיים במלחמה בסרטן, אך לצערנו הוא גורם גם לכמה תהליכים המעודדים יצירת גרורות חדשות והתפתחות מואצת של מיקרו-גרורות קיימות ורדומות. מצד שני, הסרת הגידול יכולה לעצור או לגרום לנסיגה של התהליכים הגרורתיים, כפי שדיווחנו במחקר שנעשה קודם לכן בבעלי חיים. שיווי המשקל שבין תהליכים מנוגדים אלה, המתרחשים בתקופה הקצרה סביב מועד הניתוח, משפיע באופן ניכר על ההסתברות להופעת מחלה גרורתית שתתגלה בעתיד.

"לצערנו, בתקופה קריטית זאת לא ניתן להשתמש בתרופות המקובלות למניעת גרורות, כגון כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים, מאחר שרובם פוגעים בתהליכי ריפוי פצע, החיוניים בתקופת הניתוח ולהחלמה ממנו. הטיפול אותו פיתחנו ובו השתמשנו במחקרנו מתאים לתקופה זאת, וזה הוא אחד מיתרונותיו.

"בנוסף לחשיבות ההתערבות בתקופת הניתוח עצמו, מצאנו במחקרינו הקודמים כי תגובות לחץ סימפתטיות ותגובות דלקתיות, הנגרמות בו זמנית הן בשל הניתוח והן בשל הימצאות הסרטן, הן משמעותיות בהאצת תהליכים גרורתיים. מכאן נגזר הטיפול התרופתי המשלב חסימה בו זמנית של תגובות יתר סימפתטיות ודלקתיות בתקופת הניתוח, בעזרת החסם הבתה-אדרנרגי, דרלין (פרפרנולול), ומעכב ייצור פרוסטוגלנדין, אתופן (COX2 inhibitor אתודולק).

"במחקרינו בבעלי חיים מצאנו כי שימוש באחת מתרופות אלו בלבד היה הרבה פחות יעיל מהשימוש המשולב בזמן הניתוח, כנראה בשל היתירות והחפיפה של השפעת גורמי לחץ וגורמי דלקת על תהליכים גרורתיים. ואכן, כל אחד מגורמים אלה ידוע ביכולתו לחזק תאים סרטניים בפעילותם הגרורתית באופן ישיר ובנוסף ידוע ביכולתו לדכא פעילות חיסונית אנטי-גרורתית".

כן דיווחו החוקרים שנמצאו בניסוי שינויים לטובה ברמת הביו-מרקרים הידועים כקשורים בסיכון מוגבר למחלה גרורתית, כמו EMT ו-12 מתוך 19 סמנים מולקולריים נוספים (transcription factors) שנבחנו ברקמה הסרטנית. בנוסף, נראתה ירידה במספר המונוציטים ועלייה במספר תאי NK ברקמה הסרטנית.

"שינויים אלה", ציין פרופ' בן אליהו, "מנבאים כולם פרוגנוזה חיובית, כפי שאמנם נראה במעקב ארוך הטווח בחולים. אך כל אלה אינם תחליף לבדיקת הישרדות ארוכת טווח במספר גדול של מנותחים ולשם כך מתבצע עתה גיוס גדול יותר של משתתפים למחקר ההמשך".

נושאים קשורים:  כריתת גידול סרטני,  פרופ' עודד זמורה,  פרופ' שמגר בן אליהו,  אתופן,  דרלין,  גרורות סרטניות,  חדשות,  מחקר ישראלי,  אונקולוגיה,  סרטן מעי,  לבלב
תגובות
 
אנונימי/ת
29.06.2020, 20:43

מה היו המינונים?

אנונימי/ת
30.06.2020, 06:10

האם מתן כמוטרפיה לגידול ראש הלבלב ללא גרורות ,אך לא נתיח בגלל מיקומו, מהווה הוריית נגד לטיפול ?

30.06.2020, 10:02

מרתק. נקווה לתוצאות טובות במחקרי ההמשך. יישר כח למפרסמים.