סרטן ריאות

האם סטטוס עישון של מטופלים עם NSCLC משפיע על התגובה לטיפול עם מעכבי PD-1?

החוקרים מצאו כי אין קשר בין סטטוס העישון של מטופלים עם NSCLC וביטוי משמעותי של PD-L1 לבין התגובה לטיפול עם מעכבי PD-1, אך נמצא רמז לשינויים במשך התגובה, אותם יש לבדוק לעומק

15.06.2020, 18:11
63% מהלא-מעשנים בישראל חשופים לעישון פסיבי (אילוסטרציה)
עישון (צילום: אילוסטרציה)

מעכבי נקודות בקרה חיסוניות (ICIs – immune checkpoint inhibitors) הם טיפולים סטנדרטיים עבור מטופלים עם סרטן ריאות מתקדם של תאים שאינם קטנים (NSCLC - non-small-cell lung cancer) ו-TPS (tumor proportion score) ≥ 50% של
PD-L1י(programmed death-ligand 1). בנוסף, עומס המוטציות בגידול (TMB - tumor mutation burden) מנבא גם הוא את התגובה ל-ICIs, אך לא תמיד מידע זה זמין בזמן אמת לקבלת החלטות במסגרת קו ראשון. חשיפה לעישון יכולה להיות פרוקסי ל-TMB ב-NSCLC. עד כה, ההשפעה של סטטוס העישון על היעילות של חסמי PD-1 בקרב מטופלים עם NSCLC ו-PD-1 TPS≥50%  לא הוגדרה היטב.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין עישון לבין פעילות של ICIs ב-NSCLC ועל כן החוקרים בדקו באופן רטרוספקטיבי 315 מטופלים עם NSCLC ו-PD-L1 TPS ≥50% בחמישה מרכזים רפואיים אקדמאיים בארה"ב. החוקרים השוו את שיעורי התגובה האובייקטיבית (ORRs – objective response rates), הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) ומשך התגובה (DOR - duration of response) בין מטופלים שמעולם לא עישנו (פחות מ-100 סיגריות במהלך כל החיים), מעשנים קלים (עד 10 שנות קופסא) ומעשנים כבדים (מעל 10 שנות קופסא). בנוסף, תת קבוצה של מטופלים עברה ריצוף הדור הבא על מנת להעריך TMB.

במחקר השתתפו 36 מטופלים (11%) שמעולם לא עישנו, 42 (13%) מעשנים קלים ו-237 (75%) מעשנים כבדים עם NSCLC ו-PD-L1 TPS ≥50% שקיבלו טיפול עם ICIs. תגובה אובייקטיבית נצפה בקרב 27%, 40% ו-40% מהמטופלים שלא עישנו מעולם, מעשנים קלים ומעשנים כבדים, בהתאמה (P=0.180 מעולם לא עישנו בהשוואה למעשנים כבדים; P=1.000 מעשנים קלים בהשוואה למעשנים כבדים). בנוסף, נמצא כי החציון של PFS והחציון של DOR היו קצרים מבחינה מספרית בקרב מטופלים שמעולם לא עישנו ומעשנים קלים בהשוואה למעשנים כבדים (PFS 3.0 בהשוואה ל-4.0 בהשוואה ל-5.4 חודשים; חציון DOR 6.9 בהשוואה ל-10.8 בהשוואה ל-17.8 חודשים), אך ללא הבדל מובהק סטטיסטי (PFS: יחס הסיכונים 1.37, P=0.135 ויחס הסיכונים 1.24, P=0.272  DOR: יחס הסיכונים 1.92, P=0.217 ויחס הסיכונים 1.79, P=0.141).

החוקרים הסיקו כי מעכבי PD-(L)1 קשורים לפעילות אנטי גידולית ב-NSCLC עם PD-TPS ≥50%, ללא קשר לסטטוס העישון. אף על פי כן, קיים סיגנל לירידה אפשרית במשך התגובה בקרב מטופלים שמעולם לא עישנו ומעשנים קלים אותו צריך לבדוק לעומק. בנוסף, החוקרים סברו כי מאפיינים אימונו-ביולוגיים שונים עשויים להשפיע על התגובה הראשונית בהשוואה למשך התגובה של החיסוניות האנטי-גידולית למעכבי PD-1.

מקור: 

Gainor, J.F. et al. (2020) Annals of Oncology 31,3.

נושאים קשורים:  סרטן ריאות,  מעכבי PD-1,  ביטוי PD-L1,  עומס מוטציות בגידול,  סטטוס עישון,  מחקרים
תגובות