דעות

אולי אנחנו לא סינים אבל אנחנו יכולים לנסות להיות ניו זילנדים

תגובת הנגד המבולבלת והבלתי יעילה של ישראל כנגד מגיפת הקורונה מתבססת על הנחות דוגמטיות, חלקן סמוי, שלא זכו עד היום לדיון רציני ואין להתפלא על ההתפרצות המחודשת של הנגיף בישראל

היעדר אכיפה גם בנושאים כגון ריחוק חברתי, שימוש במסיכות ועוד. צילום: אוליביה פיטוס/י פלאש 90

תגובת הנגד המבולבלת והבלתי יעילה של ישראל כנגד מגיפת הקורונה מתבססת על הנחות דוגמטיות, חלקן סמוי, שלא זכו עד היום לדיון רציני, ואין להתפלא על ההתפרצות המחודשת של הווירוס בישראל. הנה כמה מהן:

1. "אנחנו לא סינים"

האמירה מיוחסת בין היתר לפרופ' רונית קלדרון מרגלית, מומחית בבריאות הציבור ופרופ' לאפידמיולוגיה שקבעה בראיון ל"כלכליסט" כי "אנחנו לא סינים ולא מסוגלים באמת לקיים סגר מלא".

הנחה תבוסתנית זו, שמעולם לא הוכחה, הופרכה, או זכתה לדיון רציני כלשהו, הובילה למעשה להכרעה בין שתי גישות בסיסיות שונות להתמודדות עם המגיפה: מיגור המגפה (תפיסה שנראית בלתי אפשרית לאור ההנחה הנ"ל) או "שיטוח העקומה", שגוזרת עלינו חיים תחת איום מתמיד של הגל השני.

לפני כשבוע הוכיחה ניו זילנד, שגם תושביה "אינם סינים", כי אפשר אחרת - המדינה הטילה בהצלחה סגר מוחלט בן ארבעה שבועות שלאחריו היא הוכרזה כ"נקייה מקורונה". ניו זילנד השיקה חבילת חקיקה וסיוע ממשלתי לאזרחיה, בשקיפות ובקונצנזוס בין כל המפלגות, מה שמאפשר היום ניהול חיים נורמליים בתוך המדינה.

ההנחה כי לא ניתן לכפות בישראל סגר מלא משליכה למעשה גם על יעילות הגישה השנייה, שכן היא מובילה להיעדר אכיפה גם בנושאים נוספים כגון ריחוק חברתי, שימוש במסיכות ועוד.

סגירת הגבולות בישראל הובילה לכך שאין למעשה כיום בישראל הדבקות ממקור חיצוני, כך שהוכח שמדובר באמצעי יעיל ונסתרה ההנחה חסרת הבסיס כי כניסת המחלה לישראל היא בלתי נמנעת

עדות לכך שמדובר בגישה שגויה מהיסוד ניתן למצוא בסקר של גיאוקרטוגרפיה שנערך עבור משרד הבריאות ולפיו רוב מוחלט של הציבור בישראל בעד אכיפה של הכללים - כמעט 80% מהציבור תומך בהגברת האכיפה של עטיית מסיכות, שמירת מרחק והיגיינה.

2. הגעת הקורונה לישראל היא בלתי נמנעת

"הנחת עבודה" זו, אותה ביטא מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב במסיבת עיתונאים ב-28 בינואר השנה, מבטאת הנחה סמויה לפיה לא ניתן לסגור את גבולותיה של מדינת ישראל באופן שימנע למעשה התפשטות המגיפה בתוכה.

בחיבור שכתבתי באתר זה הראיתי כי ניתן היה, בסבירות גבוהה, למנוע התפשטות המחלה בישראל באמצעות איסור יציאה למדינות שבסיכון בחודש פברואר, או אף באמצעות פרסום אזהרות מסע בלבד.

בפועל, מרבית המדינות סגרו את גבולותיהן, וכך גם מדינת ישראל. סגירה זו הובילה לכך שאין למעשה כיום בישראל הדבקות ממקור חיצוני, כך שסגירת הגבולות כאמצעי יעיל הוכחה, ונסתרה ההנחה חסרת הבסיס כי כניסת המחלה לישראל היא בלתי נמנעת.

3. "תגובה מידתית"

מדובר בעיקרון ומשפטי שפירושו שמירה על יחס נאות בין המטרה של נקיטת צעד כלשהו לבין התוצאה וההשלכות. העיקרון תקף כמובן בהתמודדות עם מגוון בעיות, אך שגוי מהיסוד כאשר מדובר בהתמודדות עם התפרצות מגיפתית, בה תפיסת המציאות מפגרת באופן מתמיד אחרי נתוני האמת עקב תקופת הדגירה האופיינית לכל מחלה ועקב המידע החסר לגבי מאפייני מחולל המחלה בתחילת ההתפרצות. עיקרון שגוי זה מוביל ל"הנחות עבודה" ו"תרחישי יחוס" מוזמנים מראש, באשר מתבקשת "תגובה מידתית" לסכנה שהיקפה לא ידוע במלואו.

מחקרים שנעשו על מגיפת ה-SARS מלמדים כי עיקרו של הנזק הכלכלי נגרם מעצם נוכחותה של המגיפה והשינוי שהיא גורמת בהתנהגות האזרחים והמשקיעים. ככל שנוכחות המחלה נמשכת, כך גם גדל הנזק הכלכלי ואין כל טעם בניסיון לניהול כלכלה בצל המגיפה

כפי שידוע לנו עוד ממגיפת ה-SARS, גם התפשטות מוגבלת של וירוס שגורם לשיעור תמותה לא גבוה עלולה לגרום לנזק כלכלי כבד, עשרות מיליארדי דולרים ובמקרה של הקורונה – טריליונים, מה שבהחלט מצדיק תגובה "לא מידתית" בתחילתה של התפרצות, כאשר ברור כי מדובר בוירוס חדש העובר מאדם לאדם וגורם לתחלואה חמורה, כפי שהיה ידוע כבר בתחילת ינואר כאשר המחלה עדיין לא יצאה מגבולות סין.

4. "איזון" בין האינטרס הכלכלי לבריאותי

מאחורי העיקרון השגוי הזה עומדת הנחה שלא זכתה לכל דיון רציני, לפיה קיימת סתירה בין שני האינטרסים הללו. האמת היא, ככל הנראה, הפוכה. כפי שכתבתי כאן בעבר, מחקרים שנעשו על מגיפת ה-SARS מלמדים כי עיקרו של הנזק הכלכלי נגרם מעצם נוכחותה של המגיפה והשינוי שהיא גורמת בהתנהגות האזרחים והמשקיעים. ככל שנוכחות המחלה נמשכת, כך גם גדל הנזק הכלכלי ואין כל טעם בניסיון לניהול כלכלה בצל המגיפה.

תזכורת: ממגפת ה-SARS נפטרו 800 איש ונדבקו בה 8,000 אך הנזק הכלכלי שגרמה מגיע ל-54 מיליארד דולר. מכאן שמיגור המגיפה יוביל גם להבראת הכלכלה.

לסיכום, אולי אנחנו לא סינים, אבל אנחנו יכולים לנסות להיות ניו זילנדים.

נושאים קשורים:  דעות,  ד"ר אלון קורן מידן,  קורונה,  סין,  סגר,  מגיפת הקורונה,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
16.06.2020, 09:55

לניו זילנד אין שום גישה משום מקום היא מדינת איים מבודדת.
ישראל מחוברת לרשות הפלסטינית ולארצות הברית בקשר בל יינתק, כלכלי, מדיני ופוליטי.
האם אפשר לקיים סגר בתנאים כאלו?
נניח ויהיה פה 0 חולים פעילים, כמה זמן תוכל לקיים חיים בבועה כמו ניו זילנד?
אחרי שיהיה חולה אחד חדש, שוב הכל יתחיל כי ההדבקה היא בלתי נמנעת ומה יועיל הסגר במקרה כזה?

ראשית, האלטרנטיבה היא המצב הקיים שהוא גרוע בהרבה מהחיים בבועה. שנית, אנו דומים מבחינות רבות לניו זילנד שכן דרך הכניסה העיקרית היא נמל התעופה, והגבול עם הרשות ניתן לסגירה כמעט הרמטית בשל המצב בטחוני הבסיסי. הקשר הכאוירי עם ארה"ב נותק בפועל וכך למעשה בכל העולם. קטיעת שרשרת הדבקה של חולים בודדים אפשרית באשר בידודם ייעשה במתקנים נפרדים, כפי שנעשה עם חולי "ספינת הקורונה" שהובאו לארץ. הסגר האוירי מיושם בפועל וכפי שציינתי - לא ידוע על הדבקות ממקור חיצוני מאז שהוטל. מכל מקום, כל מה שטענתי הוא שהחלופה הזו לא זכתה לדיון רציני בדרגים המתאימים, אלא פטרו אותה באותו אופן שאתה עושה, וחבל. ניו זילנד מוכיחה ההיפך.

אנונימי/ת
17.06.2020, 09:18

אלון, אתה אומר דברים חשובים, אך יש בעיה קטנה איתם: הם דורשים הנהגה ומרקם פוליטי שלא קיים כאן, ולכן כל מה שאתה אומר לא יתרחש.
התחלואה תמשיך להתפשט