קורונה בישראל

מדגם סרולוגי ראשון בישראל: 200 אלף נדבקו בקורונה - פי עשרה מהמדווח

סקר נוגדנים של הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות ואוניברסיטת תל אביב מראה כי כ-2.5% מהישראלים נחשפו לקורונה או נדבקו בנגיף

קורונה בישראל. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

סקר נוגדנים שביצע צוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות יחד עם אוניברסיטת תל אביב הצביע על כך שעל פי אומדן, בין 200 אלף ועד 300-270 אלף איש בישראל – כ-2.5% מהאוכלוסיה – נחשפו או נדבקו לנגיף הקורונה. כלומר, לערך פי עשרה ממספר הנדבקים המאומתים עד כה מתחילת המגיפה בארץ שהחלה להתפשט בימים הראשונים של חודש מארס. מדגמים דומים שנעשו במדינות אחרות בעולם נמצא שיעור חשיפה דומה: בין 1% ל-6%.

בסקר נותחו תוצאות דגימות דם אנונימיות שנלקחו בחודשים מארס ואפריל מ-1,700 איש בכל רחבי הארץ ובקבוצות הגיל השונות המהוות מדגם מייצג, לצורכי בנק הנסיובים המרכזי ומתורמים לשירותי הדם של מד"א. חלק מהדגימות היו אקראיות ממערך הניטור הקבוע של המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות. הדו"ח מסכם את ניתוח תוצאות הסקר שנועד לסייע בניהול המאבק במגיפה.

הצוות, בראשות פרופ' דני כהן ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב וחבר בצוות הטיפול במגפות במשרד הבריאות (צט"מ), חיפש בדגימות את הנוגדנים מסוג IgG המעידים על התגובה החיסונית של גוף האדם כאשר הוא נחשף ונדבק בנגיף. תגובה זאת מתפתחת בדרך כלל כשבועיים-שלושה ממועד החשיפה לזיהום ומופיעה גם אצל מי שלא פיתח את תסמיני המחלה. רמת האמינות של בדיקה כזאת 98%-95%. התברר כי הימצאות הנוגדנים היתה גבוה מעט יותר בקבוצת הגיל 60-40 (שיעור חשיפה של 3.6%) ונמוכה בקבוצת הגיל 19-0 (כ-0.8%).

שכיחות גבוהה יותר נמצאה בקרב גברים (2.6%) לעומת נשים (1.2%). השיעורים הגבוהים ביותר היו בירושלים (3%) ובתל אביב בהשוואה לחיפה (1%).

פרופ' כהן: "הסקר מעלה שעל כל מקרה מאומת ומדווח יש בישראל כנראה בין 11 ל-16 מקרים שלא נתגלו. אנחנו רחוקים עדיין רחוקים מאוד מאפקט חסינות העדר". כאן נדרשת חשיפה של כ-60%.

פרופ' ליטל קינן-בוקר מהמרכז לבקרת מחלות אמרה: "זהו המחקר הראשון בישראל הנותן מידע על מידת החשיפה של האוכלוסיה הכללית לנגיף גם מההיבט הגיאוגרפי. המידע שהושג מדגים שעל כל חולה ידוע יש 15-10 חולים שלא זוהו. יידרשו מדגמים נוספים לקבלת תמונת מודיעין מפורטת לצורך ההתמודדות עם המחלה".

על פי תכנית משרד הבריאות אמור להתחיל בימים הקרובים סקר סרולוגי שיבוצע בקופות החולים ושבו אמורים להשתתף עד 200 אלף איש. בין יעדי הסקר גם בירור אופן התפשטות הנגיף ביישובים צפופי אוכלוסיה כמו בני ברק.

מחקר אחר שאותו הובילה ד"ר עדי שטרן, ראש המעבדה לחקר אבולוציה של נגיפים מאוניברסיטת תל אביב, מעריך ש-5% מהחולים בישראל שנחשבים לכן ל"מפיצי על" אחראים על 80% מההדבקות.

נושאים קשורים:  בדיקות סרולוגיות,  צט"מ,  קורונה,  הידבקות בנגיף,  חדשות,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
02.06.2020, 21:32

אני לא מבין.
אם זה ככה -
1. כמה גדולה סכנת הקורונה בכלל? אחוזי התמותה נמוכים דרמטית מההנחות הראשוניות.
2. מה התועלת בכל הבידוד והבלגן, אם על כל חולה שאנחנו סוגרים עם מיגון מלא יש 16 שמסתובבים חופשי?

אנונימי/ת
04.06.2020, 00:07

זה רק מראה מה באמת שוות הבדיקות הללו ומדוע פרופסור סדצקי מתנגדת להם.

אנונימי/ת
17.06.2020, 12:30

מספר הנפטרים מקורונה כבר עבר בהרבה את מספרם השנתי משפעת

אנונימי/ת
04.06.2020, 00:32

המשמעות היא אחרת, COVID19 פיתח מוטאציות וירולנטיות יותר. העובדה כי לחלק באוכלוסיה יש נגדנים אינה מבטיחה כנגד הידבקות בנגיף מוטאציוני וירולנטי. היה עדיף במקום הבדיקות הסרולוגיות לאמץ את הינשוף שפותח או בדיקת רוק מהירה - כל זאת כדי לעצור את גל ההדבקויות הממשמש ובא.