חדשות

דו"ח משרד הבריאות: ב"סורוקה" השיעור הנמוך ביותר של זיהומים נרכשים

מנתוני דו"ח חדש של היחידה הארצית למניעת זיהומים נרכשים בבתי החולים עולה כי בבתי החולים הגדולים "הדסה", "בילינסון" ו"אסף הרופא-שמיר" השיעור הגבוה ביותר של מקרי זיהומים נרכשים

המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. צילום: רחל דוד

בעיצומה של מגיפת הקורונה בישראל פרסם משרד הבריאות את דו"ח היחידה הארצית למניעת זיהומים נרכשים בבתי החולים, המסכם את הממצאים בנושא זה ב-2019.

מניעת זיהומים נרכשים הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר עימם מתמודדות מערכות הבריאות בארץ ובעולם. זיהומים נרכשים בבתי החולים מגבירים תחלואה, תמותה, עלויות ומשך אשפוז.

לפי הדו"ח, המחזיק 98 עמודים, טבלאות וגרפים, השיעור הגבוה ביותר של מקרי זיהומים נרכשים ל-100 אלף ימי אשפוז – לפי המדד המשולב של מקרי CPE ,VRE, אצינטובקטר ו-CD בקבוצת בתי החולים הגדולים (מרכזי העל), נמצא ב"הדסה עין כרם" – 140 מקרים ל-100 אלף ימי אשפוז, ואחריו "בילינסון" – 125 ו"אסף הרופא-שמיר" – 122. במקום הרביעי "שערי צדק" – 119 ו"איכילוב" – 109.

בקבוצה זאת, המספר הנמוך ביותר של זיהומים במדד המשולב נמצא ב"סורוקה" – 48 מקרים ובמקום השני "שיבא" – 102 ורמב"ם – 104.

שמירה על היגיינה (צילום: אילוסטרציה)

בקבוצה 2, שבה בתי החולים הבינוניים בגודלם, "מאיר" בכפר סבא דורג במקום הראשון עם מספר המקרים הנמוך ביותר, 35 ל-100 אלף ימי אשפוז ואחריו בית החולים לגליל בנהריה – 36 ו"העמק" – 45. אחריהם "קפלן" – 46 ו"הלל יפה" – 47. בקבוצה זו השיעור הגבוה ביותר נמצא ב"וולפסון" – 100 ל-100 אלף ימי אשפוז ואחריו "בני ציון" – 99 ו"כרמל" – 67.

בקבוצה 3 עם בתי החולים הקטנים, השיעור הנמוך ביותר נמצא ב"זיו" בצפת – 23 ובמקום השני "פדה-פוריה" – 51 ו"הדסה הר הצופים" – 50. כאשר במקום הראשון מבחינת זיהומים – "השרון" עם 122 ואחריו "לניאדו" – 98.

בקבוצה 4 נכלל רק מרכז שניידר לרפואת ילדים שבו נמצאו במדד זה 50 מקרים ל-100 אלף ימי אשפוז ובקבוצה 5 לא נרשמו מקרים בבית החולים סנט וינסנט בנצרת ובמקום השני, "המשפחה הקדושה" – שני מקרים ל-100 אלף ימי אשפוז, אבל בבית החולים EMMS בנצרת נמצאו 24 מקרים – השיעור הגבוה ביותר.

הדו"ח מציין גם כי 66% מהמקרים של VE נרכשים בתרביות קליניות של החיידקים faecalis Enterococcus ו-Enterococcus.

faecium עמידים ל-vancomycin, אשר בודדו בתרבית קלינית בלבד, היו בשלושה בתי חולים: "שערי צדק" ו"הדסה עין כרם" – 32 בכל אחד ו"שיבא" – 19 בעוד ש-50 מקרים נכללו בכל יתר בתי החולים.

בשנת 2017 העריך משרד הבריאות שבישראל מתים מדי שנה כ-5,000 אנשים כתוצאה מזיהומים נרכשים בבתי החולים.

בדו"ח נאמר כי ניטור ההיארעות של חיידקי ההתראה – קבוצת החיידקים העמידים לתרופות אנטיביוטיות רבות שידוע כי מקום רכישתם לעתים קרובות הוא בבתי החולים ורכישתם בבית החולים מהווה סמן להיארעות גבוהה של זיהומים נרכשים בבית החולים ומאפשרת לכוון התערבויות ודרכי מניעה. חיידקי ההתראה אינם סמן מושלם. חלק מהזיהומים הנרכשים בבתי החולים נגרמים על ידי מזהמים אחרים, בחלק גדול מהזיהומים אין כלל תרבית חיובית וחלק מהזיהומים מחיידקי ההתראה יובא לבית החולים עם חולים שרכשו אותם באשפוזים קודמים או מחוץ למערכת האשפוז.

עוד עולה מהדו"ח שב"הדסה עין כרם" נמצא השיעור הגבוה ביותר של קבוצת החיידקים CPE, הנמצאת באופן כמעט בלעדי בבתי החולים, גורמת לתמותה גבוהה ועמידה למרבית התרופות היעילות: 76 מקרים ל-100 אלף ימי אשפוז – לעומת 52 לפי דו"ח 2018. ב"שערי צדק" נרשם שיעור של 51 ל-100 אלף במקרים אלה לעומת 37 ב-2018.

היגיינה בבתי חולים, שטיפת ידיים (צילום: אילוסטרציה)

היגיינה בבתי חולים, מניעת זיהומים (צילום: אילוסטרציה)

במכתב נלווה לדו"ח שהועבר למנהלי בתי החולים הכלליים הדגיש פרופ' מיטשל שוואבר מהמרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה במשרד הבריאות כי "מדדים אלה מהווים כלים להערכה השוואתית של הצלחת בית החולים בבלימת התפשטות חיידקים בעלי חשיבות אפידמיולוגית, ומניעת תחלואה מחיידקים אלה".

כמו כן הפנה פרופ' שוואבר את תשומת לב מנהלי בתי החולים לדגשים הבאים:

נמשכת הירידה בהיארעות CPE נרכש לפי תרביות קליניות - ירידה של 6% לעומת שנת 2018 ושל 24% לעומת שנת 2017. כמו כן נרשמה ירידה של 11% במקרי CPE Bacteremia (חיידקי K.Pneumoniae ו-E.Coli) לעומת 2018.

לצד זה, החדשות הלא טובות הן שבמספר מקרי CPE נרכשים בכלל סוגי התרביות, לרבות סיקור יזום, חלה עלייה לרמה הגבוהה מאז שנת 2012.

עם זאת לראשונה, פחות ממחצית מקרי הרכישה של חיידקים בבתי חולים כלליים נגרמו על ידי חיידקים מייצרי KPC – עלייה שבין 7% ל-12% במקרים הנגרמים על ידי מייצרי OXA.

בהיארעות של CD – Clostridium difficile – נמשכת ירידה מתונה. אין שינוי במקרי VRE בקטרמיה לעומת 2018. יש לציין שהתחלואה ממוקדת במספר מועט של בתי חולים – 66% מהמקרים הנרכשים הם בשלושה מוסדות. ב-Acinetobacter הירידה היא של 20% לעומת שנה קודמת.

"ככלל", אומר פרופ' שוואבר, "עדיף להימנע מטרמינולוגיה של 'הכי נקיים' או 'הכי מזוהמים' משום שזה לא מדויק. בתי החולים עם הכי פחות מקרים של זיהומים נרכשים בחיידקים עמידים הם לאו דווקא תמיד הכי נקיים בעוד שאלה עם הכי הרבה הם לאו דווקא הכי מזוהמים. מונח 'הכי מזוהם' לא ברור מה כוונתו ועלול להרתיע את הציבור מלהגיע לבית חולים מסוים, ובכך יש כדי לסכן אנשים".

מ"סורוקה", שבלט לטובה בדו"ח הזה, נמסר בתגובה: "סורוקה ממשיך להצטיין עם הישג מרשים בהיקף הזיהומים הנרכשים הנמוך ביותר בקרב בתי החולים הגדולים בישראל. הדו"ח השנתי של משרד הבריאות מסכם את הממצאים לגבי חיידקי ההתראה. אלה החיידקים העמידים הנרכשים שהוגדרו על ידי המשרד לצורך ניטור רציף בבתי החולים הכלליים. אלה מהווים כלי להערכה השוואתית של הצלחת בתי החולים בבלימת התפשטות החיידקים ומניעת התחלואה מהם.

"ההקפדה של הצוותים ב'סורוקה' בכל הנוגע להיגיינה אישית והיגיינת ידיים, חיטוי וניקיון ביחידה שבה שוהה המטופל ובכל בית החולים, בהכנת המזון, במיזוג האוויר, בהכנת תרופות, בשינוע, בבדיקת דגימות מעבדה, בחיטוי המכשור הרפואי ובכל התהליכים שסביב השירות והטיפול הרפואי והסיעודי למטופל, ועד לניטור ומעקב, הפקת לקחים ושיפור תהליכי העבודה - הביאו את 'סורוקה' לשיעור נמוך במקרים אלה.

"היחידה למניעת זיהומים ב'סורוקה', בראשות מנהלה פרופ' אברהם בורר ורונית נתיב, מובילה ומקדמת תהליכים למניעת זיהומים תוך הטמעת נהלים והגברת המודעות בקרב אנשי הצוות בכל בית החולים".

ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ולמניעת זיהומים בבית החולים העמק בעפולה, שגם בו נרשמה ירידה משמעותית בשיעור ההימצאות של חיידקים, ציינה: "בתי חולים מסוימים אנדמיים לסוגים מסוימים של חיידקים ואחרים לסוגים האחרים. זה קשור גם לנושא השתלות, למשל, שבית חולים מסוים מבצע והאחר לא וגם אם בסביבת אותו מוסד גם נמצאים בתי אבות.

"אצלנו, היסטורית, נעשית עבודה מאוד יסודית בכל הנוגע למניעת זיהומים תוך הקפדה על בידוד חולים נשאי חיידקים עמידים. זה שנתיים עושים אצלנו סימון חדרים לפני הניקיון והחיטוי: מסמנים 59 מקומות בכל חדר לפני שמנקים אותו ותאורה מיוחדת מאתרת מקומות שלא נוקו היטב. נקיון הסביבה שבה שוהה מטופל הוא קריטי למניעת הימצאות חיידקים. משרד הבריאות בחר להתמקד בחיידקים העמידים לצורך המדד כי הם קשים יותר לטיפול והתמותה מהם גבוהה יותר".

נושאים קשורים:  זיהומים בבתי חולים,  זיהומים נרכשים,  חיידקים,  חדשות,  בית החולים סורוקה
תגובות
 
אנונימי/ת
01.06.2020, 21:07

מי שהצליח למרוח את המספרים ולטייח ולהשמיד מידע
אנחנו יודעים בדיוק

אנונימי/ת
02.06.2020, 00:26

אכן.
אינני מבין מה הערך של נתונים שמי שאחראי לספק אותם הוא הגורם בעל האינטרס מספר אחד.
אולי יש לנתונים חשיבות כדי לתת פרס אמינות מיוחד לבית החולים עם שיעור הזיהומים המדווח הגבוה ביותר.

ברכה לצוותים בבית חולים סורוקה ומאיר שהצליחו למנוע זיהומים על ידי חיידקים עמידים
שני הבתי חולים במקום הטוב ביותר מבחינת זיהומים עמידים .זה מציל חיים