מחקר בינלאומי שהוביל חוקר מאוניברסיטת בן גוריון ובוצע ב-33 מדינות ושש יבשות, מצא שיותר מ-40% מאוכלוסיית העולם סובלת מלפחות אחת מ-22 ההפרעות התפקודיות במערכת העיכול כמו מעי רגיש-רגיז, בעיות בוושט, בקיבה ובמעי הדק והפרעות ברצפת האגן. התוצאה: צריכה מוגברת של שירותי רפואה ופגיעה משמעותית באיכות החיים. דו"ח המחקר אמור להתפרסם באוגוסט בכתב העת לגסטרואנטרולוגיה.
עוד בעניין דומה
את המחקר הוביל פרופ׳ עמי ספרבר מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, מומחה לרפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה וחבר מועצת המנהלים של "קרן רומא", בחסותה נערך המחקר. שיתפו עמו פעולה חוקרים מאפריקה, אסיה, אמריקה הצפונית והדרומית, אוסטרליה ואירופה (מערבית ומזרחית).
צילום: אוניברסיטת בן גוריון
עורכי המחקר מנו את ההפרעות השונות במערכת העיכול ובמה הן מתבטאות: כאב בטן, שינוי בהרגל היציאה (שלשול ו/או עצירות), בחילה, הקאה, צרבת, קושי בבליעה, ועוד. לפי החוקרים, הרקע לתסמינים הוא ליקוי בתקשורת העצבית הדו-כיוונית בין מערכת העצבים של מערכת העיכול לבין מערכת העצבים המרכזית והמוח. עקב כך נגרמת הפרעה בתנועתיות המעיים ונוצר סף רגישות נמוך לגירויים במערכת העיכול (כאב חזק).
במחקר השתתפו 73,000 גברים ונשים והוא נחשב למחקר הרב-לאומי הראשון בקנה מידה כה נרחב בנושא הזה. כ-60% מהסובלים – נשים. שכיחות ההפרעות הולכת ודועכת ככל שעולה הגיל. מכאן שאלו הן מחלות והפרעות שצעירים וצעירות סובלים מהן יותר.
פרופ' ספרבר: "זו תופעה גלובלית עקבית עם נפיצות יחסית דומה של ההפרעות התפקודיות במערכת העיכול בכל הארצות שנבדקו. מטרת המחקר היתה לקבל תמונה אמיתית של תפוצת ההפרעות הללו בתקווה להבין גם מה גורם להן. עד למחקר הנוכחי, לא היה מידע טוב מספיק על שכיחותן של ההפרעות, שכן המחקרים שנעשו בעבר נערכו על אוכלוסיות שונות, עם כלים אבחנתיים שונים ובשיטות מחקר שונות. כתוצאה מכך, הממצאים היו מאד הטרוגניים. למרות זאת, היה נהוג לאסוף מחקרים בודדים יחד ולעשות מהם ממוצעים, שזה דבר לא נכון מבחינה מדעית.
"הרעיון למחקר הנוכחי היה לבצע מחקר אחד המקיף הרבה ארצות, באותו הזמן ובאותן שיטות מחקר כדי לקבל תמונה אחידה, מייצגת ואמינה".
עוד אמר פרופ' ספרבר: "הממצאים לגבי ישראל מאשרים את הצורך להגביר את המודעות להפרעות אלו ואת הרלוונטיות שלהן אצל קלינאים ומקבלי ההחלטות בנושא מדיניות הבריאות. רוחב ועומק שאלון המחקר יספק אפשרויות לביצוע ניתוח נוסף של הממצאים, גם חדשים ולמאמרים מדעיים רבים שיסייעו גם בקביעת מטרות ומגמות להמשך המחקר בתחום הזה וגם יבהירו את הצורך בהקצאת משאבים לתועלת המטופלים".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
