אימונותרפיה המדכאת באופן ספציפי אנטיגנים מסויימים נחשבת לאסטרטגיה האופטימלית לאיזון סוכרת סוג 1.
עוד בעניין דומה
על מנת להבין האם אימונותרפיה כזו, עם פפטיד בודד, יכולה לשמש לאיזון סוכרת הנובעת ממספר אנטיגנים, החוקרים הכניסו מימוטופים של CD4+ עם אפיניות גבוהה (BDC 2.5mim) של אנטיגן עצמי לאיוני לבלב מסוג כרומוגרנין A עם ובלי קלציטריול לתוך ליפוזומים. לאחר מתן הליפוזומים, החוקרים עקבו אחר התגובה החיסונית האנדוגנית של כרומוגרנין A באמצעות טטרמרים ספציפיים.
מתן תת-עורי של ליפוזום, אך לא תוך-ורידי, גרם לייצור של תאי T רגולטוריים מסוג Foxp3+ ספציפי לכרומוגרנין A ו-Foxp3− PD1+ CD73+ ICOS+ IL-10+ בעכברים פרה-סוכרתיים. כמו כן, מתן ליפוזומים בתחילת היפרגליקמיה עיכב באופן משמעותי את התקדמות הסוכרת. לאחר מתן ליפוזום BDC2.5mim/קלציטריול, מעבר של תאי T מסוג CD4+ דיכא את התפתחות הסוכרת בעכברים עם כשל חיסוני משולב חמור המטופלים עם ספלנוציטים דיאבטוגנים.
החוקרים מצאו כי ליפוזומים אשר הכילו את הפפטיד הבודד של CD4+, של BDC2.5mim ושל קלציטריול גרמו ליצירת תאי T מסוג CD4+ הספציפיים לכרומוגרנין A אשר מווסתים את הספציפיות לאנטיגניים עצמיים מסוג CD4+ ו-CD8+ וכן את הסוכרת האוטואימונית בעכברים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
