יו"ר איגוד הכירורגים לאדלשטיין: "הימנע מחקיקה מהירה לקיצור התורנויות"

פרופ' יורם קלוגר, יו"ר איגוד הכירורגים בישראל, נשיא האיגוד הבינלאומי לכירורגיה דחופה, פנה הבוקר (ה') לשר הבריאות יולי אדלשטיין ותבע ממנו להימנע מחקיקה מהירה בנושא קיצור משך התורנויות של המתמחים במקצועות הרפואה.

בפנייה ציין פרופ' קלוגר כי "בחודשים האחרונים מתחולל מסע תקשורתי רב ערוצי, מתוכנן ומתוזמן היטב, כנגד משך תורנות המתמחים במקצועות הרפואה בבתי החולים. מעל כל במה ובכל מדיה אפשרית נשמעת דעתם של המתמחים, חברי ארגון מרשם, בלא שדעה אחרת או שונה מלווה את הדיון".

פרופ' יורם קלוגר, יו"ר איגוד הכירורגים בישראל. "לא נשמעת דעתם של מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים"

לדבריו, "לא נשמעת דעתם של מנהלי המחלקות, מנהלי בתי החולים או מתמחים שדעתם לא נוחה עם המהלך שמובילים נציגי מרשם". עוד כתב פרופ' קלוגר כי הר"י ואיגוד הכירורגים ערכו סקר מתמחים "המראה למשל כי מספר המשימות בתורנות ולא משכה הם אבן הנגף המקוממת".

אלא שבארגון מרשם מצביעים על מסקנות אותו סקר ובתגובה נמסר מהארגון: "האיגוד והנהגת הר"י מנותקים מהצרכים של הציבור והמתמחים. גם למתמחים וגם לציבור כבר ברור שתורנויות 26 פוגעות בהם. אפילו בסקר של איגוד הכירורגים עצמו, רוב המתמחים תמכו בקיצור תורנויות". במרשם מציגים את מסקנות הסקר שעליו מצביע קלוגר ונערך בינואר 2020, לפיהן: 80% מהמתמחים לכירורגיה כללית אינם מרוצים ממתכונת התורנות הנוכחית ו-65% מהם מעוניינים בקיצור משך התורנויות.

מסקנות הסקר שנערך ביוזמת חוג המתמחים לכירורגיה כללית במסגרת איגוד הכירורגים בישראל

פרופ' קולוגר מציין בפנייתו לאדלשטיין כי "לצערי, מספר מנהלי בתי חולים התפתו ליזום פיילוטים מקומיים בעצמם ובלא ששקלו את השפעתם על המתמחים במקומות אחרים ועל ההתמחות בכלל. אירוע דומה של יוזמה אישית לא מבוקרת, היה לפני מספר שנים בנושא בחירת מנתח בבתי החולים הציבוריים".

פרופ' קלוגר מבקש בפנייתו לשתף את השר "בנושאים שראוי לשקול לדעתי ובוודאי לשקלל לפני יציאה למהלך חקיקה מהיר של משך תורנויות המתמחים". עוד ציין ש"שמועות בדבר מהלך כזה נפוצו וגורמות התמרמרות קשה בקרב ציבור גדול מאוד, זה שקולו בשיח הציבורי לא נשמע".

קלוגר: "איכות ההתמחות הוא נושא שעליו אמונה הר"י באופן בלעדי"

עוד הדגיש קלוגר במכתבו לשר הבריאות כי "חברי 'מרשם', הגם שמנסים להיבדל מההסתדרות הרפואית בישראל, אינם אויב. הר"י, על כל מוסדותיה וכפיפיה, נמצאת באותו צד של המתרס עם המתמחים. רווחת המתמחה מצד אחד ובטיחות המטופל מצד שני, שני נושאים ש'מרשם' טוענים לכתר בעיסוק בהם, הם נר לרגליה של הר"י מאז הקמתה. הרבה לפני שהוקמה התאגדות מרשם. עם זאת, איכות ההתמחות הוא נושא שעליו אמונה המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית באופן בלעדי וכך חייב להישמר".

עוד טוען פרופ' קלוגר כי "במסע התקשורתי לקיצור משך התורנות, נושא ההשפעה של המהלך על איכות ההתמחות לא עלה כלל. נעשה בו שימוש לא ראוי בהטעיה כאילו 'התמותה עולה', 'התמותה עולה כי המומחה לא נמצא', 'משך התורנות קשור לתמותה ותחלואה' - בלא שלהכרזות הללו יש ביסוס בספרות המקצועית. הדעות, המאמרים והדיונים סביב פגיעה בהתמחות ותוצרתה - המומחה הצעיר - מוסתרים מעיני הציבור".

פרופ' קולוגר ציין שאף לא מודל אחד המוצע היום בעולם להעסקת רופאים, בתורנות, יש הוכחות מבוססות מדעית כי מיטיב עם חולים או כמיטיב עם המתמחים: "בדיון סביב אופן העסקת המתמחים במקצועות הרפואה על כולם לזכור שרווחת המתמחה חשובה, אך איכות ההתמחות חשובה לא פחות.

"הדיון במשך התורנות", כתב לשר, "הוא סימפטום לבאות. יש להיערך לשיח שבסיסו פער הדורות, על כל ביטוייו. הוא מחייב אותנו, הנציגים בהר"י, מנהלי המחלקות ויושבי ראש האיגודים לקבוע גבולות לשיח, להקיא ממנו מעורבות של גורמים מסיתים ולדחות כל ניסיון לפגיעה בהתמחות".

"קיצור התורנות מביא לפגיעה חמורה בהתמחות עצמה"

לדבריו, "מהעולם למדנו כי קיצור התורנות מביא לפגיעה חמורה בהתמחות עצמה. הספרות מלמדת כי מתמחים בוגרי התמחויות שעליהן נכפתה רגולציות בשעות העבודה והתורנות, אינם מיומנים דיים לעצמאות בתחום התמחותם. בארה"ב למשל, מנהלי המחלקות אינם מקבלים היום לשורותיהם בוגרי התמחות אלא אם השלימו התמחות על – כלומר בסך הכל שבע שנות הכשרה. הסיבה לכך נעוצה בחוסר המיומנות של בוגרי ההתמחות בארה"ב שהיא בת חמש שנים ושמקורו בקיצור שעות העבודה וברגולציה מחמירה שהביאו לקיצור בזמן המוקדש ללימוד תוך כדי ההתמחות.

מחאת המתמחים הבוקר בבית חולים העמק. צילום: ארגון מרשם

"בישראל, במקצועות הכירורגיים למשל, ההתמחות נמשכת 72 חודשים. קיצור משך התורנות ל-16 שעות יביא לקיצור זמן חשיפת המתמחה לזירות הקליניות ב-14 חודשים. המחיר של קיצור כזה יהיה פגיעה בציבור בשל הצפת מערכת הבריאות במומחים שאינם מוכשרים דיים או חסרי מיומנויות", מתריע פרופ' קלוגר.

עוד כתב פרופ' קלוגר כי בהילקח בחשבון הזמנים המוקצים להתמחות בארץ ובהינתן העובדה שנצמצם את התורנות, אזי ישהה המתמחה בכירורגיה במחלקת האם שלו 26 חודשים בלבד. זהו זמן קצר מדי מכדי להכשיר מתמחה למשימותיו כמומחה.

"במתכונת העבודה הנוכחית ובמספר המתמחים במחלקות ובמצב של תת תקינה, יציאה לתבנית תורנות מקוצרת תהפוך את המתמחים לבעלי מנטליות של עובדי משמרות", כותב קלוגר וטען כי "מנטליות זו מפחיתה מערכן של היסודות עליהן מושתתת רפואה נכונה: אחריות לחולה, המשכיות הטיפול ובטיחות המטופל". לדבריו, מנהלי המחלקות ומנהלי תכניות ההתמחות לא ייתנו למתכונת שכזאת להתהוות – "עלינו לבדוק בקפידה מודלים הבאים להיטיב עם המתמחים, אך בלא לתת יד לפגיעה בהתמחות".

"יש לקבוע שמתמחה לא יבצע יותר מ-6 תורנויות בחודש"

פרופ' קלוגר מפרט כיצד ניתן יהיה להוביל מהלך שקול אך מזורז שייטיב עם המתמחים. בין ההצעות: להקים בית ספר לעוזרי רופא וצירופם של עוזרי רופא למחלקות ולמלר"ד כדי להפחית מעומס המטלות על המתמחים במהלך התורנות; קיצור הסטאז' או ביטולו או קיצור משך ההתמחות על ידי ביטול תקופת מדעי היסוד; יצירת מסלולים בהתמחות לבחירה הכוללים מחקר או השתלמות על שניהם; חיזוק הלימוד המקוון כחובה בהתמחות כך שיהיה זמין למתמחה 24/7; לימוד בסימולטורים כחלק מתוכנית ההתמחות, שינוי מבנה הרוטציות במחלקות הקליניות וביטול חלקן כדי להשיב את המתמחה למחלקת האם לתקופה ארוכה יותר.

עוד הוא מציע להוציא את בחינות ההסמכה אל מחוץ למניין חודשי ההתמחות וזאת כדי להשיב להתמחות את החודשים המנוצלים היום ללימוד לבחינות  - כפי שנעשה בכל מדינות העולם.

לדבריו, יש לפתח נוסחה לתקינת כוח-אדם של רופאים במחלקות כך שהמחלקות תתפקדנה כראוי ולדאוג לבקרה על מספר המתמחים כדי שלא להציף את השוק ולגרום לאבטלה סמויה. עוזרי רופא בתקינה קבועה במחלקה ישפרו, לדבריו, את ניהול התקינה.

עוד הוא מציין את כי יש לקחת אחריות על הכשרת הרופאים לקראת הקמתם של בתי חולים נוספים במדינת ישראל בחומש הקרוב, להקים מסגרות התמחות אזוריות ולעודד את המתמחים להתמחות בפריפריה במסגרת זו. קלוגר מציע ליצור בנוסף מנגנוני מעקב אחרי רכישת ידע של המתמחים וזאת באמצעות נקודות התעדכנות וכן לבחון את שיטות ההשתכרות הגלובליות של המתמחים כדי לנתק את ההתמחות מ"הסכמי השכר".

כמו כן, לדבריו, יש לקבוע תחילת מועדי התמחות אחידים לכל ההתמחויות ובכל הארץ ולקבוע בחוק כי מתמחה לא יוכל לבצע יותר משש תורנויות בחודש - ומכאן לגזור תקינה מחלקתית. כן מציע פרופ' קלוגר עידוד התמחות ברפואה דחופה במטרה לצמצם את מספר התורנים במחלקות הקליניות

"לכל אלה נדרשים הליכי רגולציה, מסלול ירוק וצוות ייעודי לדיונים מרוכזים ויישום מהיר. יישומם, ולו מקצת מהרעיונות הללו, ייתר את הדיון בקיצור משך התורנות של המתמחים, אולם ייטיב עימם בלא פגיעה בהתמחות ובתוכנה", מסכם קלוגר.

המחאה נמשכת: המתמחים יפגינו מול ביתו של שר הבריאות

בתוך כך נמשכת מחאת המתמחים. היום (ה', 13:00), במהלך יום העבודה, יצאו מתמחים וסטאז'רים מכלל המחלקות בבית החולים העמק בעפולה למחות נגד תורנויות של 26 שעות. המפגינים מחו גם על הפיילוטים שצפויים להתחיל בשיתוף ההסתדרות הרפואית בבתי החולים של ה"כללית" וב"שיבא", שלטענתם לא צפויים להביא בשורה אמיתית למתמחים.