נוירופתיה סוכרתית פריפרית (DPN) הינה סיבוך מיקרווסקולרי שכיח בחולי סוכרת סוג 2. מלבד היפרגליקמיה, זוהו מספר גורמי סיכון הניתנים לשינוי.
עוד בעניין דומה
אנדותלין-1 הינו פפטיד מכווץ כלי דם פוטנטי, ומהווה חלק ממסלול התגובה הפיזיולוגי במקרים של פגיעה מיקרווסקולרית. החוקרים בדקו האם הרמה הבסיסית של אנדותלין-1 וגורמי סיכון מטבוליHם ווסקולריים אחרים ניבאה היארעות DPN.
מחקר עוקבה תצפיתני זה נערך במשך 3 שנים.
במטופלים עם סוכרת סוג 2 (n=2057), מידע אנתרופומטרי, דם ושתן בצום נאספו למדידת ביוכימיה אלבומין/קריאטינין בשתן. תגובתיות אנדותל בזרוע נבחנה באמצעות איונתופורזיס ודימות/flowmetry בדופלר לייזר. החוקרים חזרו על המדידות לאורך המעקב. קיום היארעות DPN נחשב אם נמצאו חריגות במונופילמנט (<8 מתוך 10 נקודות) או שנמדדו ≥25 וולט באחת הרגליים באמצעות נוירוטסיומטר במהלך שלוש שנות המעקב. רמות אנדותלין-1 בפלסמה נמדדו באמצעות ELISA.
תוצאות המחקר הראו כי בתחילת המחקר, הגיל החציוני של המטופלים היה 57.4±10.8 והשכיחות של DPN הייתה 10.8%. מתוך 1,767 מטופלים ללא DPN, חזרו 1,250 מטופלים למעקב, עם 10.7 היארעות DPN. במטופלים עם היארעות DPN נמדדה רמת אנדותלין-1 גבוהה משמעותית בתחילת המחקר (1.43 לעומת 1.30 פיקוגרם/מיליליטר), p<0.0001. במחקר נמצא כי עליות באנדותלין-1, בלחץ דם סיסטולי ובמשך הסוכרת ניבאו היארעות DPN.
מסקנת החוקרים הייתה שאנדותלין-1 גבוה, לחץ דם ומשך סוכרת היו מנבאים בלתי תלויים טובים להיארעות DPN. על פי החוקרים, תיקוף הממצאים במחקרי עוקבה בלתי תלויים ומחקרי מנגנונים מולקולרים יתרום להבנה טובה יותר של תפקיד האנדותלין-1 ב-DPN.
מקור: